קקטוסים וסוקולנטים אוגרים מים בעלים או בגבעולים בשרניים, ולכן סובלים הזנחה בהשקיה הרבה יותר טוב מרוב צמחי הבית — אבל דורשים אור ישיר וחזק שהצמחים האחרים באתר לא צריכים.
Echeveria elegans
רוזטת עלים בשרניים בגוון תכלת-ירקרק שנראית כמעט מלאכותית מרוב סימטריה. הצמח הזה חייב אור ישיר וחזק — בלי זה הרוזטה "מתמתחת" (etiolation) ומאבדת את הצורה הקומפקטית שלה, בעוד שהשקיה עודפת היא הסיבה הנפוצה ביותר לריקבון בבסיס. פתרון: אדן שמש דרומי וכלי ניקוז טוב.
Aloe vera
צמח מרפא קלאסי בכל בית ישראלי — עלים בשרניים עם ג'ל שקוף פנימי שנפוץ לשימוש לכוויות קלות ולעור. סובל היטב שמש ישירה ומרפסות חמות, אבל רגיש לעודף מים בחורף: אדמת ניקוז דלילה (עם פרלייט או חול) וכלי עם חורי ניקוז הם ההבדל בין צמח בריא לריקבון שורשים.
Astrophytum myriostigma
קקטוס כדורי-עמודי בעל חמש (לרוב) צלעות בולטות, מכוסה בכתמים לבנים זעירים שנראים כמו אבקת קמח ומעניקים לו מראה אפרפר-כסוף אופייני. הפריחה הצהובה מופיעה בקיץ אצל צמחים בוגרים וצומחת במרכז הראש. הוא סבלני מאוד להזנחה וגדל לאט מאוד — סבלנות היא שם המשחק — אבל הכי חשוב לתת לו אור ישיר חזק וניקוז מעולה, כי שורשיו רגישים לעודף לחות במיוחד בחורף.
Crassula ovata
עלים בשרניים עגולים ומבריקים על גזע שמתעבה ומתעצה עם השנים, עד שהצמח נראה כמו עץ זעיר בכף היד. זה אחד הסוקולנטים הכי סלחניים שיש — קל להשריש מגזיר בודד, וכמעט בלתי אפשרי להרוג אותו בהזנחה — אבל השקיה יתרה היא האויב האמיתי שלו, שגורמת לעלים לצנוח ולריקבון בגזע. אור חזק שומר על העלים קומפקטיים ומונע התמתחות.
Euphorbia trigona
גבעולים משולשים וזקופים עם קוצים קטנים לאורך הצלעות ועלים ירוקים זעירים שצומחים ונושרים לסירוגין. הצמח נראה כמו קקטוס אבל הוא בכלל יופורביה — כלומר יש בו נוזל לבן דמוי חלב שמופרש מיד כשפוגעים בגבעול, וחשוב להימנע ממגע עם עור ועיניים (ולהרחיק מחיות מחמד סקרניות). מעבר לזה זהו צמח קל מאוד לתחזוקה שגדל מהר יחסית ומתפצל בעצמו ליצירת מבנה מסועף מרשים.
Gasteria carinata
עלים עבים ומחודדים בצורת לשון, מסודרים בשתי שורות מנוגדות בצמחים צעירים ומתפתחים לרוזטה ספירלית עם הגיל, לרוב עם כתמים או פסים לבנבנים על רקע ירוק כהה. בניגוד לרוב הסוקולנטים, גסטריה דווקא מסתדרת טוב באור עקיף למחצה ואפילו סובלת פינות פחות מוארות בבית — מה שהופך אותה לבחירה נוחה למי שאין לו אדן שמש דרומי. השקיה דלה עם ייבוש מלא בין השקיה להשקיה מספיקה לה.
Haworthiopsis fasciata
רוזטה קומפקטית של עלים משולשים וזקופים, מכוסה בפסי יבלות לבנות בולטות בצד החיצוני שיוצרות דפוס פס-זברה אופייני. היא מסתדרת מצוין באור עקיף בינוני ואפילו על אדן חלון מזרחי, ואור ישיר וחזק דווקא עלול לשרוף לה את העלים ולגרום להם להחוויר. גודלה הקטן והצמיחה האיטית הופכים אותה לבחירה טובה לאדנית קטנה או לשולחן עבודה.
Kalanchoe blossfeldiana
אשכולות פרחים קטנים וצפופים בגוונים עזים — אדום, ורוד, כתום וצהוב — שמתנוססים מעל עלים ירוקים בשרניים ומבריקים, ומה שהופך אותה לאחד מצמחי המתנה הפופולריים ביותר. אחרי שהפריחה הראשונה נובלת, קשה להניע פריחה חוזרת בבית כי הקלנכואה זקוקה ללילות ארוכים וחשוכים לגמרי (ללא אור מלאכותי) כדי ליזום ניצני פרח מחדש. בין הפריחות היא צמח סוקולנטי סטנדרטי — אור טוב והשקיה דלה מספיקים לה.
Mammillaria elongata
גבעולים גליליים דקים שמתפצלים ומתרבים לאורך זמן ליצירת צביר צפוף שנראה כמו אצבעות זעירות, מכוסים קוצים זהובים-לבנים רכים למראה (אך עדיין דוקרניים למגע). זהו אחד הקקטוסים המומלצים ביותר למתחילים — קל לגדל, סובל הזנחה בהשקיה, ומרבה את עצמו בעצמו על ידי היווצרות "בנים" קטנים סביב הגבעולים המקוריים שאפשר להפריד ולשתול בנפרד. הוא זקוק לאור ישיר חזק כדי לשמור על צורה קומפקטית ולא להתמתח.
Schlumbergera truncata
קקטוס אפיפיטי (לא מדברי!) עם גבעולים שטוחים ומפורקים לפלחים בעלי שיניים חדות בקצוות, ופרחים צינוריים בגוני ורוד-אדום עזים שנפתחים בסתיו-חורף. בניגוד לקקטוסים אחרים באוסף, הוא מגיע מיערות הגשם הברזילאיים ולכן לא סובל אור ישיר חזק ושמש צורבת — עדיף אור עקיף חזק וגם השקיה סדירה יותר מסוקולנט טיפוסי, בלי לתת לאדמה להתייבש לגמרי. תזוזה פתאומית של הצמח (או טמפרטורה משתנה) עלולה לגרום לנשירת ניצנים לפני הפתיחה.
Sedum morganianum
גבעולים תלויים וצפופים, מכוסים בעלים בשרניים קטנים ומוארכים שנראים כמו שרשרת חרוזים ומעניקים לצמח את המראה שהעניק לו את שמו. העלים שבירים מאוד ונושרים בקלות רבה במגע — לכן עדיף לתלות את הצמח במקום קבוע ולא להזיז אותו כל הזמן, ולטפל בו בעדינות. הוא זקוק לאור טוב כדי לשמור על הגבעולים צפופים (באור חלש הם מתמתחים ומתרווחים), והשקיה דלה בלבד — שורשיו רדודים ונרקבים בקלות באדמה רטובה.
Sempervivum tectorum
רוזטות סוקולנטיות דחוסות שמתרבות בעצמן ליצירת "שטיח" של רוזטות-בת ("תרנגולת ואפרוחים" בכינוי האנגלי הנפוץ), עם עלים בשרניים לעיתים בקצוות אדמדמים. בשונה מרוב הסוקולנטים באוסף, בן-הנצח דווקא עמיד קור יוצא דופן ויכול לשרוד גם טמפרטורות קפאון — באירופה גידלו אותו מסורתית על גגות רעפים מתוך אמונה שהוא מגן מפני ברקים. כל רוזטה בודדת פורחת פעם אחת בחייה ולאחר מכן קמלה, אך העצות הרבות שהיא כבר הספיקה להצמיח ממשיכות לחיות.