צבר אוזני ארנב (אופונציה זעירת-זיפים)

Opuntia microdasys

Bunny Ears Cactus

עודכן לאחרונה:

🌵קקטוסים וסוקולנטיםרמת קושי: קלה
צבר אוזני ארנב (אופונציה זעירת-זיפים) (Opuntia microdasys / Bunny Ears Cactus)

צילום: Agnieszka Kwiecień, Nova · CC BY-SA · Wikimedia Commons

מצאתם טעות בדף הזה?

☀️
אור ישיר
אור
💧
השקיה דלה (יובשני)
השקיה / לחות
📏
30-60 ס"מ בעציץ
גודל בוגר
📈
בינוני
קצב גדילה

התשובה ב-20 שניות

אוראור ישיר
השקיההשקיה דלה (יובשני)
עמידות ליובשעמיד ליובש — סולח על שכחת השקיה
בטוח לחתוליםכן
בטוח לכלביםכן
רמת קושיקלה

תיאור

האופונציה הזאת היא הגרסה השולחנית והחביבה של הצבר הישראלי המוכר: חוליות שטוחות ואליפטיות שצומחות בזוגות מקצה החוליה הקודמת, כמו אוזני ארנב, ומנוקדות בכתמים צהובים-זהובים או לבנים בסידור מסודר. אין לה קוצים אמיתיים — ובזה בדיוק הבעיה: כל כתם כזה הוא צרור של גלוכידים, זיפים זעירים עם חכות שמשתחררים בנגיעה הקלה ביותר ונתקעים בעור, ומוציאים אותם עם סרט דביק או פינצטה ולא באצבעות. מזיזים אותה עם עיתון מקופל או כפפות עבות, ולא מציבים אותה במעבר או בהישג יד של ילדים וחיות. מבחינת הגידול היא מהקקטוסים הקלים: חלון דרומי או מערבי עם שמש ישירה, מצע קקטוסים מנקז, השקיה רק כשהמצע יבש לגמרי, וכמעט בכלל לא בחורף. באור חלש החוליות החדשות יוצאות דקות ומוארכות ולא עגולות. כמו שאר האופונציות היא לא מכילה רעלנים ואינה רשומה כרעילה לחתולים ולכלבים — הסכנה היחידה היא מכנית, מהגלוכידים, וזו סיבה מספיקה להרחיק אותה מחיות מחמד סקרניות.

אור ומיקום

צבר אוזני ארנב מסווג לאור ישיר, והתיאור מכוון לחלון שפונה דרומה או מערבה ומקבל שמש ישירה. בשמש כזו החוליות יוצאות עגולות ועבות, והזוגות הצפופים יוצרים את צורת אוזני הארנב. התיאור גם מתאר מה קורה כשהאור לא מספיק: המפרקים שגדלים אז צרים וארוכים במקום עגולים, ועם הזמן הצמח מתפרק לצורה רופפת. חוליה כזו נשארת כמו שהיא, וההמשך יוצא טוב יותר רק אחרי שהצמח הועבר לאור חזק. צמח שהגיע ממשתלה מוצלת עלול להישרף אם מעבירים אותו בבת אחת לחלון מערבי באוגוסט, ועל החוליות יופיעו כתמים חיוורים-צהבהבים. עדיף לתת לו שבועיים של התרגלות. בבחירת המקום שוקלים גם את הגלוכידים שהתיאור מזהיר מהם: לא באדן שווילון נוגע בו, כי הבד אוסף את הזיפים ומעביר אותם לידיים של מי שסוגר אותו, ולא במעבר. את הסיבוב של העציץ, פעם בחודש, עושים בעזרת מלקחיים או עיתון מקופל, לא ביד חשופה.

השקיה

הוא מסתפק בהשקיה מועטה ומחזיק מעמד היטב ביובש, והחוליות השטוחות הן המאגר שלו. כפי שהתיאור אומר, משקים רק כשהמצע יבש לגמרי, ואז ביסודיות. בקיץ, בחלון דרומי, זה יוצא בערך פעם בשבועיים-שלושה, ככלל אצבע, ובעציץ קטן לעתים מעט יותר קרובות. בחורף, כפי שהתיאור מדגיש, כמעט לא משקים: מנובמבר עד פברואר משאירים אותו יבש, ואם הדירה חמה והחוליות מתקמטות מאוד, נותנים לגימה קטנה. קמטים קלים בחוליות בחורף הם נורמליים, והם נעלמים באביב. כשמשקים, משתמשים במזלף עם זרבובית ארוכה ומכוונים את המים ישר למצע, כדי לא לגעת בחוליות ולא להתקרב לזיפים. עודף מים ניכר אצלו בחוליות שמתרככות ומצהיבות מהבסיס, ובחיבור בין חוליות שנעשה כהה ורך. כתמים חומים ופקקיים על החוליות מופיעים אצלו לעתים קרובות אחרי חורף קר ולח מדי. מי ברז קשים משאירים כתמים לבנים על המצע ועל שולי העציץ, ובקיץ אפשר לשטוף אותם בהשקיה כפולה.

טמפרטורה ולחות

בחום הוא לא מתקשה, וחדר ממוזג עם חלון שמשי טוב לו, כי האוויר היבש של המזגן לא מזיק לחוליות. בחורף הוא נהנה ממנוחה קרירה ויבשה, ליד חלון בחדר שאינו מחומם במיוחד. הסכנה היא השילוב של קור עם מצע לח, שמביא לכתמים חומים על החוליות ולעתים לריקבון בבסיס. בתל אביב ובשפלה הוא יכול לעבור את החורף במרפסת מקורה, כשהמצע יבש והגשם לא מגיע אליו. בירושלים, כשהלילות קרים מאוד ומתקרבים לאפס, מכניסים אותו פנימה. חימום יבש בחורף לא מפריע לו, ואין צורך בלחות. שימו לב למזיקים: כנימה קמחית מסתתרת בין צרורות הגלוכידים ובנקודות החיבור של החוליות. מושבות לבנות ומוכיות שמשאירות מריחה אדומה כשמועכים אותן הן הסימן של כנימת הקוכיניל, שפגעה קשות בצברים בישראל בשנים האחרונות. אם יש צברים נגועים בקרבת המרפסת, בודקים את החוליות לעתים קרובות. בגלל הגלוכידים, את הניקוי עושים במברשת רכה או בצמר גפן טבול באלכוהול, לא באצבעות.

אדמה והחלפת עציץ

מצע קקטוסים מנקז, כמו שהתיאור דורש, ועוד כשליש של טוף גרוס, פומיס או חצץ דק. מערכת השורשים שלו רדודה ומתפשטת לצדדים, ולכן עדיף עציץ חרס רחב ונמוך על פני עציץ עמוק. החוליות מתפתחות החוצה לכל הכיוונים, והעציץ צריך להיות כבד מספיק כדי שהצמח לא יטה אותו. מחליפים פעם בשנתיים-שלוש, באביב, אם שורשים מציצים מתחתית העציץ או אם החוליות כבר חורגות הרבה משולי העציץ. ההחלפה עצמה היא בעיקר תרגיל בזהירות. כפפות בד רגילות לא עוזרות כאן: הגלוכידים ננעצים בבד, ואחר כך עוברים לעור. אוחזים את הצמח בטבעת עבה מעיתון ישן או במלקחי מטבח, עובדים בחוץ או על גבי עיתון, ולובשים שרוולים ארוכים. בסוף מגלגלים סרט דביק על המשטח, ומכבסים את הבגדים בנפרד. זיפים שנתקעו בעור מוציאים, כפי שהתיאור ממליץ, בסרט דביק או בפינצטה, ולא בשפשוף. אחרי השתילה במצע יבש מחכים שבוע לפני שמשקים.

דישון

דישון מתון מספיק לו. מאפריל עד ספטמבר נותנים דשן לקקטוסים, דל בחנקן, בחצי מהריכוז שמופיע על הבקבוק, פעם בחודש, ותמיד אחרי שהמצע כבר הורטב בהשקיה. מסוף הסתיו ועד האביב לא מדשנים בכלל. עודף חנקן מוציא חוליות גדולות, רכות ובהירות, שמתכופפות תחת המשקל ורגישות יותר לריקבון. פריחה צהובה מופיעה לעתים בצמחים בוגרים באביב, אבל הגורם שמשפיע עליה הוא בעיקר חורף קריר ויבש ושמש חזקה בקיץ, לא כמות הדשן. אחרי החלפת עציץ מוותרים על הדשן עד העונה הבאה. במצע מינרלי עם מי ברז קשים מצטברים מלחים, ושכבה לבנה על פני המצע היא הסימן. השקיה בשפע, פעם או פעמיים בקיץ, מנקה את המצע. ואם החוליות מחווירות למרות אור טוב, בודקים מתי הוחלף המצע בפעם האחרונה.

ריבוי וייחורים

ריבוי מחוליה הוא הדרך הקלה. בוחרים חוליה בוגרת, ומפרידים אותה בנקודת החיבור, בסיבוב עדין או בסכין נקייה. אוחזים אותה במלקחיים, ולא ביד. מניחים את החוליה במקום מוצל ומאוורר כשבוע, עד שפני החתך יבשים ומכוסים קרום. אחר כך מעמידים אותה זקופה, החלק החתוך כלפי מטה, בעומק של סנטימטר-שניים במצע קקטוסים יבש. אם היא נופלת, משעינים אותה על אבן קטנה. אחרי שבוע-שבועיים מתחילים להשקות קלות. השורשים מופיעים תוך כמה שבועות, ומהר יותר בחום של מאי-אוגוסט. חוליה שנפלה מעצמה ונשארה שוכבת על המצע תשריש פעמים רבות גם בלי שום עזרה. אפשר לשתול שתיים-שלוש חוליות יחד בעציץ רחב, וכך מקבלים מהר צמח מלא. גידול מזרעים אפשרי אבל איטי, ורוב המגדלים לא טורחים. ביום הריבוי כדאי לחשוב גם על הסביבה: חוליות שהוסרו משאירות זיפים על המשטח, ומנקים אותו בסרט דביק.

מדריכי הטיפוח הכלליים

איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:

רעילות לחיות מחמד ולילדים

בטוח לחתולים
בטוח לכלבים

כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?

שבועיים ומעלה — אפשר לנסוע בלי לארגן כלום

למה זה הטווח, מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.

שאלות נפוצות

האם צבר אוזני ארנב (אופונציה זעירת-זיפים) רעיל לחתולים?

צבר אוזני ארנב (אופונציה זעירת-זיפים) לא מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).

זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.

האם צבר אוזני ארנב (אופונציה זעירת-זיפים) רעיל לכלבים?

צבר אוזני ארנב (אופונציה זעירת-זיפים) לא מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).

זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.

מקורות

עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.

צמחים דומים

עוד על ההתאמה לבית שלכם

  • עמידות היובש שלו רשומה כטובה, והוא בין הקקטוסים שמוותרים בקלות על השקיה שנשכחה. יתרון נוסף כאן: פחות השקיות פירושו פחות פעמים שצריך להתקרב לזיפים.

    צמחים למי ששוכח להשקות
  • רק בשמש ישירה החוליות יוצאות עגולות ועבות, כמו בתמונות. בחלון חלש הן נעשות צרות ומוארכות, וזה לא מתקן את עצמו אחר כך. בבחירה מתוך הרשימה הזו, העדיפו אדן שאין לידו וילון או מעבר.

    צמחים לחלון דרומי ומערבי