צילום: Abu Shawka · CC0 · Wikimedia Commons
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור עקיף חלש / חצי-צל |
|---|---|
| השקיה | השקיה דלה (יובשני) |
| עמידות ליובש | עמיד ליובש — סולח על שכחת השקיה |
| רמת קושי | קלה |
תיאור
אור ומיקום
בניגוד לרוב הסוקולנטים בקטלוג, לשון השור דווקא מסתדרת טוב באור עקיף למחצה ואפילו סובלת פינות פחות מוארות בבית — עובדה נדירה לסוקולנט, ומצוינת גם בתיאור הצמח עצמו. שמש ישירה וחזקה מדי, בעיקר בקיץ הישראלי, עלולה לגרום לכתמים על העלים העבים דווקא כי הם לא רגילים לעוצמה כזו כמו קקטוס מדברי טיפוסי.
השקיה
תנו למצע להתייבש לגמרי בין השקיה להשקיה — לשון השור עמידה לבצורת ברמה גבוהה, בקצב איטי יחסית של כל שבועיים-שלושה בקיץ וחודש ומעלה בחורף. עודף מים הוא הסיכון המרכזי כמו אצל כל סוקולנט בקטלוג, אבל בגלל שהיא סובלת גם פינות פחות מוארות, חשוב במיוחד לא "לפצות" על האור המועט בהשקיה נוספת — זה בדיוק השילוב שמוביל לריקבון.
טמפרטורה ולחות
אין לה נתון מזגן מדוד במאגר, אבל כסוקולנט דרום-אפריקאי היא מסתדרת מצוין באוויר יבש ולא זקוקה ללחות מוגברת, גם בפינה פחות מוארת. הסיכון האמיתי הוא קור בשילוב מצע רטוב, לא אוויר יבש כשלעצמו.
אדמה והחלפת עציץ
מצע מינרלי דליל לסוקולנטים, מנוקז מהר, מתאים ללשון השור גם כשהיא גדלה בפינה פחות מוארת — תערובת שנשארת רטובה זמן רב מסוכנת לה בדיוק כמו לכל סוקולנט אחר, גם אם האור נמוך יותר. קצב הגדילה האיטי שלה אומר החלפת עציץ נדרשת לעיתים רחוקות, בממוצע פעם בשנתיים-שלוש, כשהרוזטה כבר גדולה מקוטר העציץ.
דישון
דישון מינימלי בלבד: דשן מדולל לרבע-מחצית מהריכוז המומלץ, פעם או פעמיים בעונת הגדילה הפעילה, ולא בחורף. בגלל שהיא גדלה גם בתנאי אור נמוכים יחסית לסוקולנט טיפוסי, קל בטעות לחשוב שדישון נוסף "יפצה" על האור המועט — זה לא עובד כך; הגורם המגביל הוא האור, לא המזון, ועודף דישון רק מסכן בהצטברות מלחים.
ריבוי וייחורים
שתי שיטות עובדות אצל לשון השור: הפרדת נצרים (offsets) שהצמח מייצר סביב הרוזטה הראשית עם הזמן, שהיא השיטה המהירה והבטוחה ביותר, וייחור עלה בודד — דומה לשיטה אצל אצ'וריה, עם ייבוש קרום על נקודת הניתוק לפני ההנחה על מצע יבש. ריבוי מעלה איטי יותר מהפרדת נצרים ולא תמיד מצליח באותה אמינות, אז מי שיש לו נצרים זמינים עדיף שיתחיל מהם.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
הרעילות של לשון השור לחתולים, לכלבים ולילדים עדיין לא נבדקה אצלנו מול מקור טוקסיקולוגי מוסמך, ולכן אנחנו לא כותבים כאן תשובה. אנחנו מפרסמים את הפרט הזה רק כשהוא מבוסס על קונצנזוס מקובל (למשל ASPCA) ולא על השערה — עד אז, אם יש בבית חיה או ילד שנוגסים בעלים, כדאי להתייחס לצמח כלא ידוע ולהתייעץ עם וטרינר או עם המרכז הארצי למידע בהרעלות. איך אנחנו קובעים מה מתפרסם: מדיניות העריכה שלנו.
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
שבועיים ומעלה — אפשר לנסוע בלי לארגן כלום
הצמחים האלה מאחסנים מים בעלים, בגבעול או בשורש, והמצע היבש הוא המצב שהם מעדיפים ממילא. שבועיים בלי מים הם לא אירוע חריג עבורם, ובחורף, כשקצב האידוי נמוך יותר, גם שלושה שבועות עוברים בדרך כלל בלי נזק.
מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות לשון השור?
לשון השור מסווג אצלנו כ"השקיה דלה (יובשני)" — בערך פעם בשבועיים עד שלושה, ורק אחרי שהמצע התייבש לגמרי לעומק כמה סנטימטרים. עדיף לבדוק את המצע בפועל לפני כל השקיה מאשר להסתמך על תאריך קבוע בלוח השנה.
כמה אור צריך לשון השור?
לשון השור מסווג אצלנו כצמח ל"אור עקיף חלש / חצי-צל" — מספיק לו אור עקיף חלש או חצי-צל — הוא לא חייב לשבת צמוד לחלון.
האם קל לגדל לשון השור?
כן — זה צמח קל יחסית לטיפוח, סלחני לטעויות השקיה ולתנאי בית ממוצעים, ומתאים למי שרק מתחיל.
מה קורה אם שוכחים להשקות לשון השור?
לשון השור — עמיד ליובש — סולח על שכחת השקיה.
כמה גדול לשון השור יכול לגדול?
הגודל הבוגר הרגיל של לשון השור הוא בערך רוזטה בקוטר 10-20 ס"מ. קצב הגדילה שלו מתואר אצלנו כ"איטי".
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
