קקטוס הירח (גימנוקליציום)

Gymnocalycium mihanovichii

Moon Cactus

עודכן לאחרונה:

🌵קקטוסים וסוקולנטיםרמת קושי: קלה
קקטוס הירח (גימנוקליציום) (Gymnocalycium mihanovichii / Moon Cactus)

צילום: SKsiddhartthan · CC BY-SA · Wikimedia Commons

מצאתם טעות בדף הזה?

🌤️
אור עקיף חזק
אור
💧
השקיה דלה (יובשני)
השקיה / לחות
📏
10-20 ס"מ גובה, כולל הכנה
גודל בוגר
📈
איטי
קצב גדילה

התשובה ב-20 שניות

אוראור עקיף חזק
השקיההשקיה דלה (יובשני)
עמידות ליובשעמיד ליובש — סולח על שכחת השקיה
בטוח לחתוליםכן
בטוח לכלביםכן
רמת קושיקלה

תיאור

'קקטוס הירח' הוא לא מין אחד אלא הרכבה: הכדור הצבעוני למעלה הוא זן מוטנטי של Gymnocalycium mihanovichii (ביפן הוא נקרא 'היבוטן') שחסר כלורופיל לחלוטין — ולכן אינו מסוגל לחיות על שורשיו שלו — והוא מורכב על כנה ירוקה, כמעט תמיד Hylocereus (הקקטוס של פרי הדרקון), שעושה את הפוטוסינתזה בשביל שניהם. הצבע האדום, הכתום, הצהוב או הוורוד הוא טבעי ולא צבוע. הגידול פשוט, אבל כדאי להבין מראש שזה צמח לטווח של כמה שנים ולא לעשור: הכנה והרוכב גדלים בקצב שונה, ובסופו של דבר אחד מהם נחלש. שני הצדדים של ההרכבה רוצים דברים שונים — הכנה הטרופית לא אוהבת שמש ישירה חזקה וקור, והרוכב הצבעוני נשרף בקלות — ולכן, בניגוד לרוב הקקטוסים, המקום הנכון לו הוא אור בהיר עקיף ולא חלון דרומי צולף. משקים מעט ורק כשהמצע יבש לגמרי, ובחורף כמעט בכלל לא. צאצאים קטנים שמופיעים על הכדור אפשר להרכיב מחדש על כנה חדשה, אך זה תרגיל למתקדמים. לא רעיל לחתולים ולכלבים.

אור ומיקום

קקטוס הירח מסווג לאור עקיף חזק, וזה מפתיע את מי שרגיל לחשוב על קקטוסים כצמחי שמש. הסיבה היא ההרכבה שהתיאור מסביר: הכדור הצבעוני למעלה הוא מוטנט בלי כלורופיל, שאין לו הגנה טבעית מקרינה חזקה, והכנה הירוקה מתחתיו היא קקטוס של יער טרופי. שני החלקים נפגעים משמש צהריים חזקה. המקום הטוב הוא אדן של חלון מזרחי, עם שמש בוקר, או מעט הרחק מחלון דרומי או מערבי. חלון מערבי באוגוסט הוא כמעט בדיוק התנאי שהתיאור מזהיר ממנו: הכדור מתבהר, מקבל כתמים חומים או לבנים, ולפעמים מתקמט תוך כמה ימים. בחודשי החורף, עם שמש נמוכה וחלשה, מותר לקרב אותו לזכוכית. באור חלש מדי הכדור עצמו לא ייראה שונה מהר, כי הוא לא מייצר מזון בעצמו, אבל הכנה תתחיל להימתח, להתארך ולהתעקם לכיוון החלון, וזה מחליש את כל המערכת. הסימן הזה, כנה שמתארכת, הוא האות להעביר אותו למקום בהיר יותר. מסובבים את העציץ מדי פעם.

השקיה

הוא מסווג להשקיה מועטה ולסבילות טובה ליובש, כפי שמתאים לגוף של קקטוס. התיאור קובע את הכלל: משקים מעט, רק כשהמצע יבש לגמרי. בפועל, מכניסים קיסם עץ עד תחתית העציץ, ואם הוא יוצא נקי ויבש, משקים פעם אחת בנדיבות ומרוקנים את הצלוחית. בעציץ הקטן שבו הוא נמכר, בקיץ, זה יוצא בערך פעם בשבועיים-שלושה, ובחדר ממוזג אולי מעט יותר מזה. מהסתיו מרווחים, ובחורף, כפי שהתיאור אומר, כמעט לא משקים: לגימה קטנה פעם בחודש או חודשיים, רק כדי שהשורשים לא יתייבשו לגמרי. בהרכבה יש נקודת תורפה שאין לקקטוס רגיל: קו החיבור בין הכנה לכדור. לא שופכים מים על הכדור ולא משאירים מים עומדים באזור החיבור. הסימן לבעיה הוא כנה שמתרככת, מצהיבה או משחירה מלמטה, או כדור שמתחיל להיפרד ממנה. ריקבון בכנה קשה מאוד להציל, ולכן יובש עדיף תמיד על השקיה מיותרת. כדור מקומט מעט בסוף הקיץ פירושו צמא, והוא מתמלא חזרה יום-יומיים אחרי השקיה.

טמפרטורה ולחות

החום של הקיץ הישראלי לא מפריע לקקטוס הירח, בתנאי שהוא בצל בהיר ולא על אדן שמש לוהט. הכנה הטרופית, כפי שהתיאור מציין, רגישה לקור יותר מהכדור עצמו, ולכן החורף הוא התקופה שבה צריך לשים לב. בטווח של דירה רגילה, בערך 15-28 מעלות, הוא בסדר גמור. בתל אביב ובמישור החוף הוא יכול לחרוף בחדר לא מחומם, כל עוד המצע יבש. בירושלים ובאזורים הגבוהים, ליד חלון קר שבו הלילות יורדים מתחת לכעשר מעלות, מרחיקים אותו מהזכוכית, ובמיוחד לא משאירים אותו קר ורטוב בבת אחת. זה השילוב שמרקיב את הכנה. לחות: אוויר יבש של מזגן בקיץ או חימום בחורף לא מפריע לו, ובזה הוא שונה מרוב צמחי הבית. אבל לא מעמידים אותו ישר מול פתח של מזגן או מפזר חום, כי השינויים החדים מייבשים את הכדור. המזיקים שאוהבים אותו הם כנימה קמחית, שמתחבאת בין הקוצים ובקו ההרכבה, ואקריות באוויר יבש. מנקים בקיסם עם צמר גפן ואלכוהול.

אדמה והחלפת עציץ

מצע לקקטוסים עם תוספת של כשליש פרלייט, פומיס או טוף דק, כך שמים עוברים דרכו מהר ואוויר מגיע לשורשים. מצע אוניברסלי לצמחי בית נשאר רטוב שבועות, וזה בדיוק מה שמרקיב את הכנה. כדאי גם לבדוק מה יש בעציץ כשקונים: הרבה פעמים הוא מגיע עם שכבת חצץ מודבקת למעלה או במצע כבול דחוס, ושם עדיף להחליף בהקדם. העציץ: קטן, עם חור ניקוז, וחרס עדיף כי הוא מייבש מהר. מכיוון שהוא גדל לאט וגודלו הסופי, כולל הכנה, הוא 10-20 ס"מ, הוא לא צריך להחליף עציץ לעיתים קרובות. מספיק לעשות את זה פעם בשנתיים-שלוש, בעונה החמה המוקדמת, כשהשורשים כבר דחוסים בעציץ. מחזיקים אותו בעזרת נייר עיתון מקופל או מלקחיים, כי לשני החלקים יש קוצים, ולא תופסים את הכדור עצמו, כי הוא הצד הרגיש. משאירים את קו ההרכבה גבוה מעל המצע, אף פעם לא קוברים אותו. שותלים במצע יבש, ונותנים לו כשבוע של יובש, כדי שפצעים קטנים בשורשים יתאחו לפני שהם פוגשים מים.

דישון

לקקטוס הירח מדשנים בעונת הצמיחה בלבד, מאמצע האביב ועד סוף הקיץ, בדשן לקקטוסים או דשן נוזלי מאוזן מדולל לחצי, פעם בחודש, ותמיד אחרי השקיה ולא במקומה. בחודשים שבין הסתיו לאביב לא מדשנים. כדאי להבין מה בדיוק מזינים כאן. הכדור הצבעוני לא מייצר לעצמו מזון, וכל מה שהוא מקבל עובר דרך הכנה. דשן לא יגרום לכדור להתחזק בנפרד, והוא בטח לא יחזיר לו צבע שדהה. הוא עוזר לשמור על כנה בריאה, וזה מה שמחזיק את כל ההרכבה בחיים. מנגד, יותר מדי חנקן גורם לכנה לגדול מהר ורך, ואז הפער בין הקצב שלה לקצב של הכדור, שהתיאור מזכיר כסיבה שההרכבה מתבלה עם השנים, רק גדל. לכן מינון נמוך עדיף על מינון נדיב. אחרי החלפת עציץ, מחכים חודש-חודשיים עם הדשן הראשון. קרום לבן על פני המצע הוא סימן שהמלחים מהדשן ומהמים הקשים מצטברים, ושוטפים אותו במים רבים.

ריבוי וייחורים

כאן צריך לדבר בכנות. אי אפשר להשריש את הכדור הצבעוני כמו ייחור רגיל: בלי כלורופיל הוא לא מסוגל לחיות על שורשים משלו, כפי שהתיאור מסביר, ורק הרכבה מחזיקה אותו בחיים. הצאצאים הקטנים שמופיעים על הכדור הם מה שאפשר לנסות להעביר. השיטה בקצרה: באביב או בתחילת הקיץ חותכים חתך ישר בראש כנה צעירה של קקטוס פרי הדרקון, מנתקים צאצא וחותכים גם אותו ישר, ומצמידים מיד את שני החתכים כך שהטבעות שבמרכזם, צינורות ההובלה, יחפפו לפחות חלקית. מהדקים בגומייה עדינה מעל העציץ, ומשאירים כשבועיים באור בהיר בלי שמש. זה תרגיל למתקדמים, וגם מגדלים מנוסים לא מצליחים בכל פעם. יש אפשרות פשוטה יותר: כשהכדור מת בסופו של דבר, הכנה לא חייבת ללכת איתו. אם היא בריאה, חותכים את השאריות ומגדלים אותה הלאה כקקטוס ירוק. לפעמים היא גם מוציאה ענפים צדדיים משלה, ובזמן שהכדור חי מסירים אותם, כי הם מתחרים בו על המזון.

מדריכי הטיפוח הכלליים

איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:

רעילות לחיות מחמד ולילדים

בטוח לחתולים
בטוח לכלבים

כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?

שבועיים ומעלה — אפשר לנסוע בלי לארגן כלום

למה זה הטווח, מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.

שאלות נפוצות

האם קקטוס הירח (גימנוקליציום) רעיל לחתולים?

קקטוס הירח (גימנוקליציום) לא מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).

זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.

האם קקטוס הירח (גימנוקליציום) רעיל לכלבים?

קקטוס הירח (גימנוקליציום) לא מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).

זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.

מקורות

עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.

צמחים דומים

עוד על ההתאמה לבית שלכם

  • הוא ברשימה של העמוד הזה, ובצדק: סבילות יובש טובה, וכמעט בלי השקיה בחורף. למי ששוכח, זו דווקא נקודת חוזק, כי הסכנה הגדולה אצלו היא עודף מים. רק חשוב לזכור שזו הרכבה לטווח של כמה שנים, לא צמח שיחזיק עשור גם בטיפול מושלם.

    צמחים למי ששוכח להשקות
  • הוא ברשימת ה"להימנע" של העמוד הזה, ואצלו זה מדויק לגמרי. לחות תמידית באוויר ומצע שנשאר רטוב פוגעים בדיוק בנקודה החלשה שלו, הכנה וקו ההרכבה. אדן בהיר בחדר יבש יותר מתאים לו בהרבה מכל אמבטיה.

    צמחים לחדר אמבטיה
  • הוא גם מתועד אצלנו במפורש כבטוח לחתולים — ראו את הרשימה המלאה של צמחים בטוחים.

    צמחים בטוחים לחתולים