ריפסליס פירותי (קקטוס הדבקון)

Rhipsalis baccifera

Mistletoe Cactus

עודכן לאחרונה:

🌵קקטוסים וסוקולנטיםרמת קושי: קלה
ריפסליס פירותי (קקטוס הדבקון) (Rhipsalis baccifera / Mistletoe Cactus)

צילום: Krzysztof Ziarnek, Kenraiz · CC BY-SA · Wikimedia Commons

מצאתם טעות בדף הזה?

🌤️
אור עקיף חזק
אור
💧💧
השקיה בינונית
השקיה / לחות
📏
ענפים משתלשלים עד 100+ ס"מ
גודל בוגר
📈
בינוני
קצב גדילה

התשובה ב-20 שניות

אוראור עקיף חזק
השקיההשקיה בינונית
עמידות ליובשסבילות בינונית ליובש
בטוח לחתוליםכן
בטוח לכלביםכן
רמת קושיקלה

תיאור

בניגוד לרוב הקקטוסים הצומחים במדבר, ריפסליס הוא קקטוס אפיפיטי שמקורו ביערות גשם טרופיים באפריקה ובאמריקה הדרומית, וגדל בטבע על ענפי עצים ולא באדמה. הענפים שלו דקים, ירוקים ומסתעפים, משתלשלים מהעציץ כמו וילון של "אטריות", ולכן הוא נפוץ כצמח תלוי. הבדל מהותי מקקטוסי המדבר המוכרים: הוא לא רוצה שמש ישירה שצורבת את ענפיו, אלא אור עקיף חזק, והוא לא סולח על התייבשות מוחלטת וממושכת של המצע כמו קקטוס מדברי — עדיף מצע שמתייבש רק חלקית בין השקיה להשקיה. הוא צמח בטוח לחלוטין לחתולים ולכלבים, מה שהופך אותו לאופציה נוחה לתלייה בבית עם חיות מחמד.

אור ומיקום

ריפסליס מסווג לאור עקיף חזק, וכאן כדאי לשכוח את מה שאתם יודעים על קקטוסים. בטבע הוא יושב על ענפי עצים ביער גשם, בצל מנומר של החופה, והתיאור מזהיר ששמש ישירה צורבת את הענפים הדקים שלו. בדירה המקום המתאים הוא עציץ תלוי ליד חלון מזרחי, שנותן לו שמש בוקר רכה, או מטר-שניים מחלון דרומי. חלון מערבי באוגוסט, עם שמש אחר הצהריים שנכנסת ישר דרך הזכוכית, מסוכן לו: הענפים מקבלים גוון צהבהב או אדמדם, ובמקרים קשים מופיעים כתמים לבנים יבשים. אם אין ברירה, וילון דק פותר את זה. בחלון צפוני הוא יגדל, אבל לאט, והאטריות יהיו דלילות ודקות יותר. הסימן לאור חסר אצלו הוא ענפים חדשים חיוורים, רכים וארוכים בלי הסתעפות, במקום הצפיפות הירוקה שבגללה קונים אותו. ופריחה: הפרחים הלבנבנים הזעירים והפירות הלבנים דמויי הפנינים, שעל שמם הוא נקרא, מופיעים רק אצל צמח שקיבל אור טוב.

השקיה

הוא מסווג להשקיה בינונית ולסבילות בינונית ליובש, והתיאור מסביר את ההבדל מקקטוס מדברי: הוא לא סולח על מצע שהתייבש לגמרי ונשאר כך שבועות. מצד שני, השורשים שלו קטנים ועדינים, כי בטבע הם נאחזים בקליפת עץ ומתייבשים בין גשם לגשם, ולכן מצע רטוב תמיד מרקיב אותם. הדרך הנכונה באמצע: נוגעים במצע, וכשהשליש העליון יבש, משקים היטב ונותנים לעודף לנזול לגמרי לפני שמחזירים את העציץ למתלה. בעציץ תלוי, קרוב לתקרה החמה של דירה בקיץ, זה קורה מהר יותר ממה שנדמה, לפעמים כל חמישה-שישה ימים. בחורף מרווחים, ובחדר קריר מספיק פעם בשבועיים-שלושה. צמא נראה אצלו בבירור: הענפים מאבדים את המתיחות, מתקמטים מעט לאורכם ונראים עייפים. ריקבון נראה אחרת לגמרי: ענפים שמשחירים ומתרככים דווקא ליד בסיס העציץ, ונשירה של קטעים שלמים. עם מי הברז הקשים כדאי לשטוף את המצע ביסודיות פעם בכמה חודשים, ואם מתחיל להיווצר קרום לבן על שפת העציץ, לעבור למים מסוננים או מי מזגן.

טמפרטורה ולחות

ריפסליס מרגיש טוב בטמפרטורות של דירה רגילה, בערך 18-27 מעלות, ובקיץ הישראלי הוא מסתדר עם החום אם מגינים עליו מקרני השמש ולא נותנים למצע להתייבש עד הסוף. בחורף הוא נהנה דווקא מחדר מעט קריר יותר, כי זה מה שמעורר אצלו פריחה, אבל לא מכפור: לילות מתחת לכעשר מעלות לאורך זמן מזיקים לו. בתל אביב אפשר להשאיר אותו בחורף בחדר לא מחומם בלי בעיה. בירושלים, ליד חלון קר בלילה, כדאי להרחיק אותו מהזכוכית. לחות: כקקטוס של יער גשם הוא אוהב אוויר לח יותר ממה שקקטוסים רגילים צריכים, אבל הוא לא צמח שקורס באוויר של סלון. ממזגן שנושב ישר עליו כדאי להרחיק, כי הענפים הדקים מתייבשים בקצוות. בחורף, ליד רדיאטור או מפזר חום, אותו דבר. ריסוס עדין של הענפים בבוקר בימים היבשים עוזר, וגם קבוצת עציצים סביבו. המזיקים שכדאי לחפש: כנימה קמחית, שמתחבאת בנקודות ההסתעפות, וכנימות מגן. מנקים עם צמר גפן טבול באלכוהול.

אדמה והחלפת עציץ

ריפסליס צריך מצע של צמח שגדל על עצים, לא של צמח מדבר. שילוב שעובד היטב: בערך חצי מצע לקקטוסים או מצע רגיל איכותי, ועוד חצי של קליפות אורן דקות, כמו אלה שמוכרים לסחלבים, ופרלייט. התוצאה אוורירית ומחזיקה מעט לחות בלי להיות בוצית. אדמת גינה כבדה או מצע לצמחי בית בלבד נדחסים סביב השורשים העדינים. העציץ: קטן יחסית לגודל הצמח, עם ניקוז טוב, והרבה מגדלים מעדיפים סלסלה תלויה או עציץ פלסטיק קל שלא מכביד על הוו. מערכת השורשים שלו קטנה בהרבה ממה שמסת הענפים מרמזת, והוא מעדיף להיות צפוף. מחליפים רק כשהמצע התפרק ונראה כמו אבקה, או כששורשים יוצאים מהתחתית, בדרך כלל כל שלוש-ארבע שנים, באביב. החלק הקשה הוא הענפים: הם שבירים, ולכן עובדים על שולחן, להרים את כל הוילון ביד אחת ולהעביר בזהירות. קטעים שנשברים לא הולכים לפח, הם חומר הריבוי הבא.

דישון

ריפסליס לא אוכל הרבה. בטבע הוא מקבל חומרי הזנה רק ממה שהגשם שוטף מהעץ, והשורשים שלו רגישים להצטברות מלחים. לכן מדשנים מהאביב ועד סוף הקיץ, פעם בחודש, בדשן נוזלי מאוזן או דשן לקקטוסים, בריכוז של רבע עד חצי ממה שהיצרן ממליץ. תמיד אחרי השקיה, על מצע שכבר לח, כדי שהדשן לא יפגוש שורש יבש. מהסתיו מפסיקים, ובחורף לא נותנים בכלל. התקופה הקרירה והיבשה יותר היא מה שמכין אותו לפריחה הצנועה של סוף החורף והאביב, ודשן באותה תקופה רק מעודד ענפים רכים. אחרי החלפת עציץ המצע החדש מספיק לכמה חודשים. עודף דשן מתבטא אצלו בקצוות ענפים שמתייבשים ומשחימים, ובקרום לבן על המצע, ובשילוב עם מי הברז הקשים בארץ זה מצטבר מהר. כשזה קורה, מעבירים כמות גדולה של מים דרך העציץ ומוותרים על המנה הבאה. צמח חיוור שלא מתפתח זקוק בדרך כלל לאור נוסף, לא לעוד מזון.

ריבוי וייחורים

זה אחד הצמחים הנדיבים ביותר לריבוי בבית. כל קטע ענף באורך של 10-15 ס"מ, רצוי עם כמה הסתעפויות, יכול להפוך לצמח חדש. חותכים או פשוט מנתקים בנקודת חיבור, באביב או בתחילת הקיץ, ומשאירים את הקטע על נייר יום או יומיים, כדי שפצע החיתוך יתייבש ויסגור. אחר כך תוקעים את הבסיס סנטימטר-שניים לתוך המצע האוורירי שתואר למעלה, לח בקושי, ומעמידים ליד חלון מואר, הרחק מקרני שמש. אחרי כמה שבועות כבר אמורים להיות שורשים, וצמיחה חדשה בקצוות היא הסימן שזה הצליח. הטריק לצמח מלא: לשתול חמישה-שישה ייחורים יחד באותו עציץ, אחרת הצמח החדש נראה דליל במשך שנה או יותר. אפשר גם לגדל מהזרעים שבפירות הלבנים, אבל זה איטי בהרבה ולא מתאים למי שרוצה וילון ירוק השנה. ומשהו מעניין לחובבים: זה הקקטוס היחיד שגדל בטבע גם מחוץ ליבשת אמריקה, כפי שהתיאור מציין, כנראה בזכות ציפורים שנשאו את הזרעים הדביקים.

מדריכי הטיפוח הכלליים

איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:

רעילות לחיות מחמד ולילדים

בטוח לחתולים
בטוח לכלבים

כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?

שבוע עד עשרה ימים — עם השקיה טובה לפני היציאה

למה זה הטווח, מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.

שאלות נפוצות

האם ריפסליס פירותי (קקטוס הדבקון) רעיל לחתולים?

ריפסליס פירותי (קקטוס הדבקון) לא מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).

זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.

האם ריפסליס פירותי (קקטוס הדבקון) רעיל לכלבים?

ריפסליס פירותי (קקטוס הדבקון) לא מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).

זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.

מקורות

עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.

צמחים דומים

עוד על ההתאמה לבית שלכם

  • הוא ברשימה של העמוד הזה: קל לגידול, מסתפק באור עקיף, ובטוח לחתולים ולכלבים. עציץ תלוי ליד חלון חדר השינה לא תופס מקום על שידה או רצפה, והענפים המשתלשלים מרככים פינה ריקה. בחדר שהתריסים בו מוגפים רוב היום הוא יחזיק, אבל יגדל דליל.

    צמחים לחדר שינה
  • בעמוד הזה הקקטוסים והסוקולנטים שצריכים מצע יבש נמצאים ברשימת ה"להימנע" בגלל סכנת ריקבון, אבל הוא לא שם: כקקטוס יער הוא רגיל ללחות, והאדים שאחרי מקלחת לא יזיקו לו. מה שמגביל אותו הוא האור. רוב חדרי האמבטיה חשוכים מדי בשבילו, ולכן רק חדר עם חלון בהיר יכול לעבוד, ובתנאי שהמצע מתייבש חלקית בין השקיות.

    צמחים לחדר אמבטיה
  • הוא גם מתועד אצלנו במפורש כבטוח לחתולים — ראו את הרשימה המלאה של צמחים בטוחים.

    צמחים בטוחים לחתולים