אכינוקקטוס גרוזוני (כרית חמותו)

Kroenleinia grusonii (Echinocactus grusonii)

Golden Barrel Cactus

עודכן לאחרונה:

🌵קקטוסים וסוקולנטיםרמת קושי: קלה
אכינוקקטוס גרוזוני (כרית חמותו) (Kroenleinia grusonii (Echinocactus grusonii) / Golden Barrel Cactus)

צילום: Quartl · CC BY-SA · Wikimedia Commons

מצאתם טעות בדף הזה?

☀️
אור ישיר
אור
💧
השקיה דלה (יובשני)
השקיה / לחות
📏
20-40 ס"מ קוטר בעציץ, אחרי שנים רבות
גודל בוגר
📈
איטי מאוד
קצב גדילה

התשובה ב-20 שניות

אוראור ישיר
השקיההשקיה דלה (יובשני)
עמידות ליובשעמיד ליובש — סולח על שכחת השקיה
בטוח לחתוליםכן
בטוח לכלביםכן
רמת קושיקלה

תיאור

הקקטוס הכדורי המוכר בישראל בשם "כרית חמותו": גוף ירוק עם צלעות בולטות וסדורות, ועליהן שורות של קוצים זהובים-צהובים שנותנים לו את המראה המוזהב. הוא מגיע משטח מצומצם במרכז מקסיקו ומוגדר שם כמין בסכנת הכחדה (Endangered ברשימה האדומה של IUCN) — בעיקר בעקבות הצפת בתי גידול בבניית סכר זימאפאן ואיסוף פראי של צמחי בר — ובו בזמן הוא אחד הקקטוסים המרובים ביותר בעולם בתרבות, כך שהצמח שנמכר במשתלה הוא צמח מרובה ולא צמח שנלקח מהטבע. שמו המדעי המעודכן הוא Kroenleinia grusonii, אך במסחר ובספרות הוא עדיין מוכר כמעט תמיד בשמו הישן Echinocactus grusonii. הגידול שלו פשוט בתנאי שנותנים לו שני דברים: שמש חזקה ככל האפשר, כולל אדן חלון דרומי או מערבי, ומצע קקטוסים מנקז מאוד בעציץ עם ניקוז. בקיץ משקים לעומק רק כשהמצע יבש לחלוטין; בחורף הוא נכנס למנוחה, וכמעט לא משקים אותו — השקיה בחורף בשילוב קור היא הגורם הנפוץ ביותר לריקבון. הגדילה איטית מאוד, כמה סנטימטרים בשנה טובה, והפריחה הצהובה בפסגה מופיעה רק בצמחים ותיקים וגדולים במיוחד.

אור ומיקום

כרית חמותו מסווג לאור ישיר, והתיאור מבקש בשבילו שמש חזקה ככל האפשר. בדירה זה אומר אדן של חלון דרומי, ואם אין, חלון מערבי, כשהעציץ צמוד לזכוכית ולא במרחק מטר ממנה. חלון מזרחי נותן לו רק כמה שעות של שמש בוקר, ושם הוא שורד אבל כמעט לא גדל, והקוצים החדשים יוצאים דקים וחיוורים. מחסור באור ניכר אצלו בצורה: במקום כדור עגול ושטוח מעט, הפסגה מתחילה להצר ולהתארך לכיוון החלון, והחלק הזה נשאר צר גם אחרי שמעבירים אותו למקום טוב יותר. כדור שבילה את החורף בפינה מוצלת לא עובר ביום אחד לחלון מערבי באוגוסט. הצד הפונה לשמש יכול לקבל כתם צהבהב-לבן של כוויה, שלא נעלם. מקרבים אותו לאור החזק בהדרגה, במשך שבועיים בערך. אם רוצים לסובב את העציץ כדי שהכדור יגדל סימטרי, עושים זאת ברבע סיבוב בכל פעם, כי גם הצד שהיה מוסתר צריך להתרגל לקרינה. בקיץ הוא יכול לעבור למרפסת דרומית פתוחה, באותה הדרגתיות.

השקיה

ההשקיה שלו מסווגת כנמוכה וסבילות היובש כטובה: הגוף הכדורי והצלעות שלו הם מאגר מים, והצלעות נפתחות ונסגרות כמו אקורדיון לפי כמות המים שבפנים. בקיץ, כפי שהתיאור אומר, משקים לעומק רק אחרי שכל המצע התייבש, גם בתחתית העציץ. בודקים בעזרת שיפוד עץ שתוקעים עד למטה ומוציאים יבש, או לפי משקל העציץ. בחלון דרומי בקיץ הישראלי זה יוצא, ככלל אצבע, פעם בשבועיים-שלושה בעציץ קטן, ופחות מזה בעציץ גדול. שופכים את המים על המצע מסביב, לא על הפסגה, כי מים שעומדים בין הקוצים והצמר שבקודקוד הם פתח לריקבון. מנובמבר ועד מרץ, בתקופת המנוחה שהתיאור מתאר, כמעט לא משקים: בחדר קריר בכלל לא, ובדירה מחוממת לגימה קטנה פעם בחודש-חודשיים, רק אם הגוף נראה מכווץ. כשהוא צמא הצלעות מעמיקות והכדור נראה מעט שקוע. עודף מים מתגלה מאוחר, כאזור רך וכהה בבסיס. מי הברז הקשים משאירים כתמים לבנים על הגוף ועל פני המצע, ומי גשם שנאספו בחורף פותרים זאת.

טמפרטורה ולחות

כמי שמגיע ממרכז מקסיקו, החום לא מטריד אותו: הקיץ הישראלי בחלון שמשי, וגם חדר ממוזג, לא מזיקים לו, כל עוד האור נשאר חזק. אוויר יבש של מזגן או של חימום בחורף הוא בדיוק מה שהוא רגיל אליו, ואין צורך בריסוס או בלחות. השאלה היחידה היא החורף: לפי התיאור, מים בחורף יחד עם טמפרטורה נמוכה הם הסיבה העיקרית שקקטוס כזה נרקב. מנוחה קרירה ויבשה, בחדר של בערך 10-15 מעלות ליד החלון, טובה לו. בתל אביב ובמישור החוף אפשר להשאיר אותו בחורף במרפסת סגורה או מקורה, כל עוד הגשם לא מרטיב את העציץ. בירושלים, כשהלילות מתקרבים לאפס, מכניסים אותו הביתה. לחות גבוהה, כמו בחדר רחצה, לא מתאימה לו. בקודקוד יש לו צמר לבהבה טבעי, וזה לא מזיק. כנימה קמחית נראית דומה, אבל יושבת עמוק בקפלים שבין הצלעות ומשאירה כתמים דביקים. בכל החלפת עציץ בודקים גם את השורשים, ומחפשים עליהם כתמים לבנים, צמריים, של כנימת שורשים.

אדמה והחלפת עציץ

המצע צריך להיות מנקז מאוד, כפי שהתיאור דורש. מצע קקטוסים מהמשתלה הוא נקודת התחלה, ומוסיפים לו עוד כמות שווה של חומר מינרלי: טוף גרוס, פומיס, פרלייט או חול גס שטוף. כך המים עוברים דרכו מהר, והמצע מתייבש תוך כמה ימים ולא שבועות. העציץ: חרס עם חור ניקוז, רחב רק בשניים-שלושה סנטימטרים מקוטר הכדור מכל צד. עציץ ענק סביב קקטוס קטן נשאר רטוב זמן רב מדי. בגלל הגדילה האיטית מאוד, העברה לעציץ חדש נדרשת רק אחת לשלוש-ארבע שנים, באביב או בתחילת הקיץ, כשהכדור כבר נוגע בשולי העציץ או כשהמצע הישן התפרק ונעשה דחוס. הטיפול בו דורש הגנה אמיתית: הקוצים הזהובים ארוכים וחדים. עוטפים את הכדור ברצועה עבה של עיתון מקופל כמה פעמים, או במגבת ישנה, ומרימים בעזרתה. מעבירים אותו כשהמצע יבש, מנערים בעדינות את המצע הישן מהשורשים, ומשאירים אותו בלי השקיה כשבוע אחרי השתילה. שכבה דקה של חצץ סביב הבסיס עוזרת לשמור על צוואר הצמח יבש.

דישון

קקטוס שגדל כמה סנטימטרים בשנה טובה לא צריך הרבה מזון. משתמשים בדשן לקקטוסים, דל בחנקן, ברבע עד חצי מהריכוז שעל האריזה, פעם בחודש מאפריל ועד ספטמבר, ורק במים של השקיה רגילה, על מצע שהוא ממילא משקים. מאוקטובר מפסיקים, ובחורף, כשהוא במנוחה, לא נותנים דשן בכלל. יותר מדי חנקן נותן רקמה רכה ונפוחה, שנוטה להיסדק או להירקב, ולא מאיץ באמת את הגדילה. אחרי החלפת עציץ, המצע החדש מכיל מספיק לעונה הראשונה, ומדלגים עליה. עוד נקודה שקשורה למים בארץ: מי הברז הקשים והמלחים של הדשן מצטברים במצע המינרלי לאורך השנים, ומשאירים קרום לבן על שפת העציץ. פעם בקיץ משקים אותו בשפע, פעמיים ברצף, כדי לשטוף את המלחים החוצה. ומי שמקווה לפריחה הצהובה שבפסגה, צריך לדעת שהתיאור מייחס אותה לצמחים ותיקים וגדולים במיוחד. דשן לא יקצר את הדרך לשם, ושמש חזקה לאורך שנים היא מה שקובע.

ריבוי וייחורים

כרית חמותו כמעט ואינו מוציא בנים, ולכן הדרך המעשית לקבל עוד צמחים היא מזרעים. זרעים קונים ממשתלה או ממוכר זרעים, ובשום אופן לא אוספים מהטבע: התיאור מסביר שבבית הגידול שלו במקסיקו הוא מין בסכנת הכחדה, ושהצמחים שבמסחר הם צמחים מרובים. זורעים באביב או בתחילת הקיץ, על פני מצע קקטוסים דק ולח, בלי לכסות את הזרעים או בכיסוי של שכבת חול דקיקה. מכסים את המגש במכסה שקוף, ומחזיקים אותו בחום ובאור בהיר, בלי שמש ישירה. הנביטה מגיעה תוך שבועות ספורים, ומאז נדרשת סבלנות רבה: שתיל בגודל של כדור גולף לוקח כמה שנים. מאווררים את המכסה בהדרגה כשהשתילים מתחזקים. לפעמים צמח שהפסגה שלו נפגעה מוציא כמה ראשים קטנים בצדדים. אפשר לחתוך כזה בעדינות, לתת לחתך להתייבש כשבוע, ולהניח אותו על מצע יבש עד שישריש. אבל זה מצב חריג, ולא דרך ריבוי שאפשר לתכנן.

מדריכי הטיפוח הכלליים

איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:

רעילות לחיות מחמד ולילדים

בטוח לחתולים
בטוח לכלבים

כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?

שבועיים ומעלה — אפשר לנסוע בלי לארגן כלום

למה זה הטווח, מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.

שאלות נפוצות

האם אכינוקקטוס גרוזוני (כרית חמותו) רעיל לחתולים?

אכינוקקטוס גרוזוני (כרית חמותו) לא מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).

זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.

האם אכינוקקטוס גרוזוני (כרית חמותו) רעיל לכלבים?

אכינוקקטוס גרוזוני (כרית חמותו) לא מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).

זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.

מקורות

עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.

צמחים דומים

עוד על ההתאמה לבית שלכם

  • זה העמוד שמתאר את המקום שהוא צריך: אדן שפונה לדרום או למערב, שהשמש מגיעה אליו רוב היום. בכל חלון אחר בבית הכדור מתארך ומאבד את הצורה העגולה שבגללה קונים אותו.

    צמחים לחלון דרומי ומערבי
  • סבילות היובש שלו מתועדת כטובה, והוא מוותר בקלות על השקיה שנשכחה. בחורף, בתקופת המנוחה, דווקא מי שמשקה פחות עושה לו טוב יותר.

    צמחים למי ששוכח להשקות
  • הוא גם מתועד אצלנו במפורש כבטוח לחתולים — ראו את הרשימה המלאה של צמחים בטוחים.

    צמחים בטוחים לחתולים