צילום: MurielBendel · CC BY-SA · Wikimedia Commons
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור עקיף חלש / חצי-צל |
|---|---|
| השקיה | השקיה בינונית |
| עמידות ליובש | רגיש ליובש — לא לתת למצע להתייבש לגמרי |
| בטוח לחתולים | כן |
| בטוח לכלבים | כן |
| רמת קושי | קלה |
תיאור
אור ומיקום
שרך קרתים מסווג לאור עקיף חלש, וכפי שהתיאור מציין, הוא סובל צל חלקי בקלות רבה יותר מרוב השרכים — בפועל זה שרך שאפשר להעמיד מטר-שניים מחלון צפוני, או בפינה עם אור יום ברור בלי חלון צמוד, והוא ימשיך להוציא עלים. אין לו ציוני חלון מדודים במאגר. חלון צפוני צמוד לזגוגית הוא המקום הבטוח; מזרחי במרחק מטר; דרומי ומערבי רק בעומק החדר או מאחורי וילון מפזר, כי העלים הדקים והמפוספסים נשרפים בשמש ישירה של צהריים או אחר צהריים תוך שעות. הזנים המגוונים, עם הפס הלבנבן-כסוף במרכז העלה שהתיאור מזכיר, צריכים קצת יותר אור מהזן הירוק כדי לשמור על הפס — באור נמוך מדי הוא מתעמעם והעלים החדשים יוצאים ירוקים כמעט לגמרי. הסימן הכללי לאור נמוך מדי אצלו הוא עלים חדשים דלילים, עם עלעלים מעטים וארוכים, ופחות מהצפיפות שהצמח מוכר בה. סובבו אותו רבע סיבוב מדי שבועיים — הגוש נוטה לחלון.
השקיה
צורך ההשקיה שלו בינוני, אבל הרגישות ליובש גבוהה — התיאור מזהיר שיובש ממושך פוגע בקצוות העלים הדקים, וזה נכון: המצע יכול להתייבש בשכבה העליונה בלבד בין השקיות, ולא להגיע ליובש מלא. בקיץ הישראלי זה בערך פעם בחמישה-שבעה ימים, בחורף פעם בעשרה ימים. אצבע סנטימטר-שניים פנימה — לח פירושו חכו יום, יבש פירושו השקו עכשיו. הסימן ליובש: העלים משתפלים ונעשים דקים ורכים, ואחרי שהמצע התייבש לגמרי הקצוות מחריכים והעלעלים מתכווצים; אלה לא חוזרים, גוזרים אותם. הסימן לעודף: עלים שמצהיבים מהבסיס ומתרככים, ובסיס הגוש שמתרכך. הוא לא רגיש למי ברז קשים — הוא גדל בטבע על סלעי גיר — כך שאין צורך במים מסוננים, ואבנית לבנה על שפת העציץ היא לא בעיה אצלו. ואם המצע התייבש לגמרי והצמח כולו החריך: כמו אצל שיער-נערה, אל תזרקו אותו. גזרו את כל העלים היבשים עד בסיס המצע, שמרו על לחות קבועה, וקנה השורש מוציא לרוב עלווה חדשה תוך חודש-חודש וחצי.
טמפרטורה ולחות
שרך קרתים מגיע מאגן הים התיכון ומאזורים סובטרופיים, וזה נותן לו יתרון על השרכים הטרופיים בקטלוג: הטווח הנוח שלו רחב, 13-26 מעלות, והוא סובל חורף קריר בלי להיעצר. הוא לא סובל קרה, אבל מרפסת מוצלת בחורף בתל אביב, בחיפה או במרכז היא בסדר גמור בשבילו, ובירושלים רק בלילות שלא יורדים מתחת לחמש-שש מעלות. הבעיה שלו היא דווקא הקיץ: מעל 30 מעלות עם אוויר יבש הוא מחריך קצוות, וזה הזמן להכניס אותו פנימה. לחות אוויר: הוא סלחני יותר משרך בוסטון ומשיער-נערה, ולחות ביתית רגילה מספיקה לו ברוב השנה, אבל העלים הדקים כן מגיבים ליובש קיצוני. אין לו נתון מזגן מדוד במאגר, ולכן הכלל השמרני: לא בקו הנשיפה הישיר, שמייבש אותו תוך ימים; מטר-שניים הצידה מספיקים, ומגש חלוקי נחל עם מים מתחת לעציץ עוזר בקיץ הממוזג. אמבטיה עם חלון היא מקום מצוין בשבילו. ריסוס לא עוזר יותר מדקות, ומים שנשארים בגוש הצפוף בחדר קריר מזמינים כתמים על העלים.
אדמה והחלפת עציץ
שרך קרתים הוא צמח קרקע שגדל בטבע בסדקי סלעי גיר ובשולי חורש — ולכן המצע שלו הוא הפשוט מכל השרכים בקטלוג: מצע איכותי לצמחי בית על בסיס כבול או קוקוס, עם כרבע פרלייט לאוורור, וזה הכול. הוא לא צריך קליפות אורן, לא ספגנום, ולא אכפת לו מאבנית במצע. הוא צומח מקנה שורש קצר שיוצר גוש צפוף של עלים, והשורשים רדודים וסיביים, אז עציץ רחב יותר מעמוק; פלסטיק מחזיק לחות טוב יותר מחרס, וזה יתרון אצלו. בקצב גדילה בינוני הוא ממלא עציץ תוך שנה-שנתיים; הסימנים: שורשים שיוצאים מהניקוז, מצע שמתייבש תוך יום-יומיים גם באביב, וגוש עלים שקוטרו כבר יותר מפי שניים מקוטר העציץ. עולים מידה אחת, באביב, ושומרים על קנה השורש בגובה פני המצע. אם הגוש כבר גדול ואין מקום לעציץ גדול יותר, זה הרגע לחלק אותו לשניים במקום להגדיל — ראו בסעיף הריבוי. עוד דבר שכדאי לצפות לו: שרכים קטנים שנובטים לבד במצע של עציצים סמוכים. אלה נבגים שלו, ראו שם.
דישון
שרך קרתים אוכל מעט וסובל מלחים כמו שאר השרכים: דשן נוזלי מאוזן במחצית מהריכוז המומלץ, אחת לארבעה-שישה שבועות מהאביב עד סוף הקיץ, תמיד על מצע לח, ובסתיו ובחורף כלל לא. מכיוון שהוא נסבל למי ברז ולאבנית, המלחים שמצטברים אצלו הם בדרך כלל מהדשן עצמו ולא מהמים — אז אם קצוות העלים משחימים בכל הצמח בבת אחת כשההשקיה הייתה סדירה, זה הדישון. יובש, לעומת זאת, מחריך עלעלים שלמים ולא רק שוליים, בדרך כלל אחרי שהמצע התייבש. במקרה של עודף שוטפים את המצע במים רבים עד שהם זורמים בשפע מהניקוז ומדלגים על חודשיים של דישון. הוא לא צמח שסובל ממחסור בדשן — הזנים המגוונים דווקא שומרים על הפס הבהיר טוב יותר כשמדשנים פחות. מצע טרי אחרי החלפת עציץ מספיק לחודשיים בלי דשן.
ריבוי וייחורים
שרך קרתים הוא אחד השרכים הקלים בקטלוג לריבוי, בשתי דרכים. הראשונה והמהירה היא חלוקה באביב, בזמן החלפת עציץ: הגוש הצפוף מתפרק בקלות לכמה חלקים, ביד או בסכין נקייה, כשלכל חלק יש כמה עלים וקטע קנה שורש עם שורשים משלו. שותלים כל חלק במצע לח בעציץ קטן, שומרים לח ומתרחקים משמש בשבועות הראשונים; כמה עלים יחריכו, וזה נורמלי. חלקים קטנים מדי, עם עלה או שניים, לא תמיד שורדים — עדיף לחלק לשניים-שלושה ולא לשישה. השנייה היא הנבגים, ואצל המין הזה הם לא רק אפשריים אלא קורים לבד: הוא מפזר נבגים בשפע, וצמחים קטנים שלו נובטים לעתים קרובות במצע של עציצים סמוכים שנשאר לח — מזהים אותם לפי העלים המפוספסים כבר בגודל של כמה סנטימטרים. אפשר להעביר אותם לעציץ משלהם בעדינות כשיש להם שלושה-ארבעה עלים. ריבוי מכוון מנבגים בכלי סגור עובד גם הוא, אבל בהתחשב בכמה קל לחלק אותו, בבית זה עניין למי שמתעניין בתהליך. ייחור עלה לא עובד — אין על העלה רקמה שמסוגלת להשריש.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
ארבעה עד חמישה ימים — מעבר לזה צריך מישהו שישקה
אלה הצמחים שלא סולחים על התייבשות מלאה אפילו פעם אחת. שרך שהתייבש לגמרי לא "מתאושש" — הוא מאבד את הכפות שהתייבשו והן לא חוזרות, וצמחי עלווה דקת-עלה נושרים בבת אחת במקום להיקמל בהדרגה.
מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות שרך קרתים?
שרך קרתים מסווג אצלנו כ"השקיה בינונית" — בערך פעם בשבוע, כשהשכבה העליונה של המצע כבר יבשה למגע. עדיף לבדוק את המצע בפועל לפני כל השקיה מאשר להסתמך על תאריך קבוע בלוח השנה.
כמה אור צריך שרך קרתים?
שרך קרתים מסווג אצלנו כצמח ל"אור עקיף חלש / חצי-צל" — מספיק לו אור עקיף חלש או חצי-צל — הוא לא חייב לשבת צמוד לחלון.
האם קל לגדל שרך קרתים?
כן — זה צמח קל יחסית לטיפוח, סלחני לטעויות השקיה ולתנאי בית ממוצעים, ומתאים למי שרק מתחיל.
מה קורה אם שוכחים להשקות שרך קרתים?
שרך קרתים — רגיש ליובש — לא לתת למצע להתייבש לגמרי.
האם שרך קרתים רעיל לחתולים?
שרך קרתים לא מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
האם שרך קרתים רעיל לכלבים?
שרך קרתים לא מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
כמה גדול שרך קרתים יכול לגדול?
הגודל הבוגר הרגיל של שרך קרתים הוא בערך 30-40 ס"מ. קצב הגדילה שלו מתואר אצלנו כ"בינוני".
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
