צילום: Tagesfleiss · CC BY-SA · Wikimedia Commons
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור עקיף חלש / חצי-צל |
|---|---|
| השקיה | השקיה בינונית |
| עמידות ליובש | רגיש ליובש — לא לתת למצע להתייבש לגמרי |
| בטוח לחתולים | כן |
| בטוח לכלבים | כן |
| רמת קושי | בינונית |
תיאור
אור ומיקום
שרך קן הציפור מסווג לאור עקיף חלש, והעלים הרחבים והמבריקים שלו הם מד אור מצוין: באור נכון הם יוצאים ירוק בהיר ומבריק, ובשמש ישירה הם מקבלים כתמים חיוורים ואז חומים בדיוק במקום שהקרן נגעה בהם. חלון צפוני הוא המקום הבטוח, גם צמוד לזגוגית; חלון מזרחי טוב אם העציץ יושב מטר ממנו; דרומי ומערבי רק בעומק החדר או מאחורי וילון מפזר. הוא מסתדר גם קצת רחוק מהחלון — פינה עם אור יום ברור אבל בלי קרן ישירה — ואז פשוט גדל לאט יותר, בהתאם לקצב האיטי-בינוני שלו ממילא. אין לו ציוני חלון מדודים במאגר. שני דברים פרקטיים: סובבו אותו רבע סיבוב מדי שבועיים כדי שהוורד יישאר סימטרי ולא ייטה לכיוון החלון, ונגבו את העלים הרחבים במטלית לחה מדי פעם — שכבת אבק על עלה רחב כזה חוסמת חלק ניכר מהאור שהוא מקבל.
השקיה
צורך ההשקיה שלו בינוני, אבל הרגישות ליובש שלו גבוהה — כלומר המצע יכול להתייבש בשכבה העליונה (סנטימטר-שניים) בין השקיות, אבל לא יותר מזה, ובטח לא להגיע ליובש מלא. בקיץ הישראלי זה יוצא בערך פעם בשבוע, בחורף פעם בעשרה ימים עד שבועיים. הכלל שחשוב יותר מהתדירות, ומיוחד לצמח הזה: משקים את המצע סביב הצמח, לא לתוך ה"קן" במרכז. מים שעומדים במרכז הוורד, בדיוק במקום שממנו יוצאים העלים החדשים המגולגלים, מרקיבים את נקודת הצמיחה — ומכיוון שלצמח הזה יש רק נקודת צמיחה אחת, זה סוף הצמח, לא רק של עלה. סימני יובש: העלים מתקפלים לאורכם ומשתפלים, והקצוות מתייבשים; אחרי השקיה הם מתיישרים תוך שעות. סימני עודף: עלים תחתונים שמצהיבים ומתרככים בבסיס, ובסיס הצמח שנהיה חום ורך. עדיף מי ברז שעמדו לילה, כי קצוות חומים אצלו הם לפעמים תגובה לכלור, לא ליובש.
טמפרטורה ולחות
התיאור מציין את היתרון הגדול שלו על פני רוב השרכים: הוא סלחני ללחות אוויר ביתית רגילה, ובפועל זה השרך שמומלץ לדירה ממוזגת למי שכבר איבד שרך בוסטון. הטווח הנוח שלו הוא 18-27 מעלות, והעלים העבים והמבריקים מאבדים מים לאט יותר מעלווה תחרתית. אין לו נתון מזגן מדוד במאגר, ו"סלחני" לא אומר חסין: בקו הנשיפה הישיר של המזגן גם הוא יפתח שוליים חומים, אז מטר-שניים הצידה מספיקים לו, בניגוד לשלושה-ארבעה שאצל השרכים העדינים. הוא כן נהנה מפרצי לחות — אמבטיה עם חלון היא מקום מצוין בשבילו — אבל לא תלוי בהם. הסיכון האמיתי הוא קור: מתחת ל-12 מעלות ממושכות, כמו מרפסת פתוחה בירושלים בחורף, העלים החדשים יוצאים מעוותים והצמח נעצר; בתל אביב הוא עובר חורף במרפסת מוצלת בלי בעיה.
אדמה והחלפת עציץ
בטבע שרך קן הציפור יושב על ענפי עצים ואוסף עלים נרקבים לתוך הקן שלו — כלומר הוא אפיפיט, והשורשים שלו רגילים למצע אוורירי ולח, לא לאדמה דחוסה. מצע שעובד: כמחצית מצע איכותי לצמחי בית על בסיס קוקוס או כבול, וכמחצית תערובת של קליפות אורן דקות ופרלייט. מערכת השורשים קטנה ביחס לעלווה, ובניגוד לאינטואיציה הוא מעדיף עציץ צר יחסית — עציץ גדול מדי מחזיק הרבה מצע רטוב סביב מעט שורשים, וזו הדרך הקצרה לריקבון בסיס. בזכות הגדילה האיטית-בינונית, החלפת עציץ נדרשת רק פעם בשנתיים-שלוש; הסימנים: שורשים שיוצאים מהניקוז, וורד שקוטרו כבר יותר מפי שניים מקוטר העציץ והצמח מתנדנד. עולים מידה אחת, באביב, וחשוב מכל: בסיס הוורד נשאר בדיוק בגובה פני המצע שהיה בו קודם — קבירת הבסיס, אפילו בסנטימטר, מזמינה את אותו ריקבון של נקודת הצמיחה שהתיאור מזהיר ממנו.
דישון
שרך קן הציפור אוכל מעט: דשן נוזלי מאוזן במחצית מהריכוז המומלץ, אחת לארבעה-שישה שבועות מהאביב עד סוף הקיץ, ובחורף בכלל לא. גם כאן, כמו בהשקיה, הכלל הייחודי לצמח הזה חשוב מהמינון — את הדשן מוזגים על המצע ולעולם לא לתוך מרכז הוורד, כי תמיסת דשן שעומדת בקן שורפת את העלים החדשים הרכים לפני שהם בכלל נפתחים. הסימן לעודף דישון הוא שוליים חומים לאורך כל העלה (לא רק בקצה), לפעמים עם עיוות של העלים החדשים. במקרה כזה שוטפים את המצע במים רבים ומפסיקים לדשן לחודשיים. צמח שקיבל מצע טרי לא צריך דשן בכלל בחודשיים הראשונים.
ריבוי וייחורים
זה המקום להגיד את זה ישירות: שרך קן הציפור הוא כמעט הצמח היחיד בקטלוג שאין לו שיטת ריבוי ביתית מעשית. הוא גדל כוורד אחד סביב נקודת צמיחה אחת ולא מייצר נצרים או שלוחות, ולכן אין מה לחלק — חיתוך הוורד לשניים הורג את שני החצאים. ייחור עלה במים או במצע לא משריש, כי אין על העלה צומת או רקמת צמיחה. הדרך היחידה היא נבגים: הפסים החומים שמופיעים בגב העלים הבוגרים הם לא מחלה ולא כנימות (טעות נפוצה) אלא הנבגים עצמם. מפזרים אותם על מצע כבול מעוקר ולח בכלי שקוף וסגור, במקום מואר בלי שמש, ומחכים — הנבטים הראשונים נראים כקרום ירוק אחרי שבועות, ושרך קטן עם עלים אמיתיים מגיע רק אחרי חודשים רבים, לפעמים שנה ויותר. זה ניסוי מעניין, לא שיטה להשגת צמח נוסף; בפועל צמחי המשתלות מגיעים מתרבית רקמה.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
ארבעה עד חמישה ימים — מעבר לזה צריך מישהו שישקה
אלה הצמחים שלא סולחים על התייבשות מלאה אפילו פעם אחת. שרך שהתייבש לגמרי לא "מתאושש" — הוא מאבד את הכפות שהתייבשו והן לא חוזרות, וצמחי עלווה דקת-עלה נושרים בבת אחת במקום להיקמל בהדרגה.
מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות שרך קן הציפור?
שרך קן הציפור מסווג אצלנו כ"השקיה בינונית" — בערך פעם בשבוע, כשהשכבה העליונה של המצע כבר יבשה למגע. עדיף לבדוק את המצע בפועל לפני כל השקיה מאשר להסתמך על תאריך קבוע בלוח השנה.
כמה אור צריך שרך קן הציפור?
שרך קן הציפור מסווג אצלנו כצמח ל"אור עקיף חלש / חצי-צל" — מספיק לו אור עקיף חלש או חצי-צל — הוא לא חייב לשבת צמוד לחלון.
האם קל לגדל שרך קן הציפור?
ברמה בינונית — הוא לא הכי תובעני שיש, אבל דורש קצת יותר תשומת לב לאור ולהשקיה ממי שרק מתחיל.
מה קורה אם שוכחים להשקות שרך קן הציפור?
שרך קן הציפור — רגיש ליובש — לא לתת למצע להתייבש לגמרי.
האם שרך קן הציפור רעיל לחתולים?
שרך קן הציפור לא מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
האם שרך קן הציפור רעיל לכלבים?
שרך קן הציפור לא מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
כמה גדול שרך קן הציפור יכול לגדול?
הגודל הבוגר הרגיל של שרך קן הציפור הוא בערך עד 60 ס"מ קוטר בעציץ בית. קצב הגדילה שלו מתואר אצלנו כ"איטי עד בינוני".
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
- Wikipedia: Asplenium nidus
- GBIF Backbone Taxonomy: Asplenium nidus L. — המין
- ASPCA Toxic and Non-Toxic Plants — הרשימה המלאה; לצמח הזה אין ערך משלו, והרעילות נקבעה לפי הסוג או המשפחה
