צילום: Mokkie · CC BY-SA · Wikimedia Commons
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור עקיף חלש / חצי-צל |
|---|---|
| השקיה | השקיה בינונית |
| עמידות ליובש | רגיש ליובש — לא לתת למצע להתייבש לגמרי |
| בטוח לחתולים | כן |
| בטוח לכלבים | כן |
| רמת קושי | בינונית |
תיאור
אור ומיקום
שרך התנין מסווג לאור עקיף חלש, אבל המרקם המחוספס והמובלט שנתן לו את שמו נראה הכי טוב באור יום ברור ומפוזר: צמוד לחלון צפוני, או מטר-שניים פנימה מחלון מזרחי, שם הצללים על פני העלה מדגישים את הרשת. אין לו ציוני חלון מדודים במאגר. הוא מסתדר גם בפינה פחות מוארת, עם הפרש ברור בין יום ללילה, ואז פשוט גדל בקצב האיטי-בינוני שלו ומוציא עלים קצרים יותר — התיאור מדבר על עלים באורך של עד 90 ס"מ, וזה קורה רק באור טוב. שמש ישירה היא הבעיה: העלים הרחבים והדקים יחסית מלבינים בכתמים בדיוק במקום שהקרן נגעה ואחר כך מתייבשים שם, אז חלון מערבי בקיץ הישראלי הוא לא בשבילו גם מאחורי וילון. שני דברים פרקטיים בגלל צורת העלה: הוא לא נוטה לצד אחד כמו שרך עם כתר, אבל עלים ארוכים כאלה אוספים אבק שנתקע בין הבליטות — מטלית לחה פעם בחודש, בעדינות ובכיוון אחד, שווה יותר מכל הזזה של העציץ.
השקיה
צורך ההשקיה שלו בינוני, אבל הרגישות ליובש גבוהה — כלומר המצע יכול להתייבש בשכבה העליונה (סנטימטר-שניים) בין השקיות, אבל לא יותר מזה, ובטח לא ליובש מלא. בקיץ הישראלי זה בערך פעם בשבוע, בחורף פעם בעשרה ימים. הסימן ליובש הוא שולי העלים הרחבים שמתייבשים ומשחימים, קודם בעלים הישנים והחיצוניים; החום לא חוזר לירוק, אבל עלים חדשים יוצאים תקינים כשההשקיה מסתדרת. הסימן לעודף שונה: עלים שמצהיבים באופן אחיד מהבסיס, ובסיס העלה שנהיה חום ורך. כפי שהתיאור מציין, הוא אפיפיט ומעדיף מצע שלא נשאר רווי — לכן משקים לעומק ואז מרוקנים את הצלוחית, ולא משאירים אותו עומד במים. משקים את המצע מסביב, לא לתוך מרכז הצמח שממנו יוצאים העלים החדשים המגולגלים. עדיף מי ברז שעמדו לילה: קצוות חומים דקים לאורך כל שולי העלה, כשהמצע היה לח כל הזמן, הם אצלו לרוב תגובה למלחים או לכלור, לא ליובש.
טמפרטורה ולחות
הטווח הנוח לשרך התנין הוא 18-28 מעלות, והוא נמצא בין השרכים העדינים לעמידים מבחינת אוויר יבש: העלים העבים יחסית מאבדים מים לאט יותר מעלווה תחרתית, אבל השוליים הרחבים שלהם הם הראשונים להשחים כשהאוויר יבש — וזה בדיוק מה שקורה בסלון ממוזג בקיץ ובחדר מחומם בחורף. אין לו נתון מזגן מדוד במאגר, אבל הכלל אצלו הוא כמו אצל שרך קן הציפור, שגם הוא אפיפיט עם עלים רחבים: לא בקו הנשיפה הישיר, מטר-שניים הצידה לפחות, ואותו חדר עם מזגן פועל הוא בסדר בתנאי שיש לו מקור לחות קרוב — מגש חלוקי נחל רחב עם מים מתחת לעציץ, או קבוצה צפופה של צמחים. אמבטיה עם חלון היא מקום מצוין בשבילו, אם החלון מכניס אור יום ברור. ריסוס העלים מחזיק דקות, ומים שנשארים במרכז הצמח בחדר קריר מזמינים ריקבון של העלים החדשים. מתחת ל-12 מעלות ממושכות העלים החדשים יוצאים מעוותים והצמח נעצר — מרפסת חורפית פתוחה בירושלים אינה בשבילו; בתל אביב הוא עובר חורף במרפסת מוצלת, אבל בבית הוא נראה טוב יותר.
אדמה והחלפת עציץ
התיאור אומר את העיקר — בטבע הוא אפיפיט על גזעי עצים — ולכן המצע הוא אוורירי ולא אדמה: כמחצית מצע איכותי לצמחי בית על בסיס קוקוס או כבול, וכמחצית תערובת של קליפות אורן דקות ופרלייט, כך שהמים עוברים דרכו תוך שניות והוא נשאר לח אבל לא רטוב. הוא צומח מקנה שורש קצר וזוחל שיושב על פני המצע, ושורשיו רדודים — עציץ רחב ולא עמוק מתאים לו, ועדיף פלסטיק או קרמיקה מזוגגת על חרס, כי הוא לא רוצה שהמצע יתייבש מהדפנות. בקצב הגדילה האיטי-בינוני שלו החלפת עציץ נדרשת רק פעם בשנתיים-שלוש; הסימנים: קנה השורש הגיע לשפת העציץ, שורשים יוצאים מהניקוז, ומצע שמתפרק ונשאר רטוב ימים ארוכים (קליפות אורן מתפרקות עם הזמן, וזה סימן להחלפה גם כשהצמח לא גדל). עולים מידה אחת ברוחב, באביב, ומניחים את קנה השורש על פני המצע — לא קוברים. עלים באורך 60-90 ס"מ הופכים צמח בוגר לכבד וחסר איזון בעציץ קטן, אז זו גם שאלה של יציבות ולא רק של מקום לשורשים.
דישון
שרך התנין אוכל מעט, וכמו אפיפיט אחר, השורשים שלו רגישים למלחים: דשן נוזלי מאוזן במחצית מהריכוז המומלץ, אחת לארבעה-שישה שבועות מהאביב עד סוף הקיץ, על מצע לח, ובחורף כלל לא. מוזגים על המצע ולא לתוך מרכז הצמח, כי תמיסה שעומדת בבסיס העלים החדשים המגולגלים שורפת אותם לפני שנפתחו. הסימן לעודף דישון ברור אצלו יותר מאצל שרכים אחרים, בזכות שולי העלה הרחבים: פס חום דק ואחיד לאורך כל שולי העלה, בכל העלים בבת אחת, כשההשקיה הייתה סדירה — לעומת שוליים חומים לא אחידים ורק בעלים החיצוניים, שהם יובש. במקרה הראשון שוטפים את המצע במים רבים עד שהם זורמים בשפע מהניקוז, ומדלגים על חודשיים של דישון. מצע טרי אחרי החלפת עציץ מספיק לחודשיים בלי דשן.
ריבוי וייחורים
הריבוי המעשי היחיד של שרך התנין הוא חלוקת קנה השורש, וזה אפשרי אבל איטי: קנה השורש הקצר והזוחל שלו מסתעף עם השנים, וצמח בוגר עם שני "מרכזים" נפרדים של עלים אפשר לחלק באביב, בזמן החלפת עציץ — חותכים בסכין נקייה את קנה השורש בין המרכזים, כך שלכל חלק יש כמה עלים, קטע קנה שורש וגוש שורשים משלו, ומניחים כל חלק על פני מצע לח ואוורירי בלי לקבור אותו. מכסים בשקית שקופה בשבועיים-שלושה הראשונים כדי לשמור על לחות בזמן שהשורשים מתאוששים. צמח צעיר עם מרכז אחד לא מחלקים. קטע קנה שורש קטן בלי עלים יכול להתפתח, אבל בקצב הגדילה האיטי של המין הזה זה עניין של חודשים רבים ולא אמין. ייחור עלה במים לא עובד בשום מצב — אין על העלה צומת או רקמת צמיחה — וריבוי מנבגים, הנקודות החומות בגב העלים הבוגרים, הוא תהליך של חודשים רבים בתנאי חממה ולא שיטה ביתית.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
ארבעה עד חמישה ימים — מעבר לזה צריך מישהו שישקה
אלה הצמחים שלא סולחים על התייבשות מלאה אפילו פעם אחת. שרך שהתייבש לגמרי לא "מתאושש" — הוא מאבד את הכפות שהתייבשו והן לא חוזרות, וצמחי עלווה דקת-עלה נושרים בבת אחת במקום להיקמל בהדרגה.
מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות שרך התנין?
שרך התנין מסווג אצלנו כ"השקיה בינונית" — בערך פעם בשבוע, כשהשכבה העליונה של המצע כבר יבשה למגע. עדיף לבדוק את המצע בפועל לפני כל השקיה מאשר להסתמך על תאריך קבוע בלוח השנה.
כמה אור צריך שרך התנין?
שרך התנין מסווג אצלנו כצמח ל"אור עקיף חלש / חצי-צל" — מספיק לו אור עקיף חלש או חצי-צל — הוא לא חייב לשבת צמוד לחלון.
האם קל לגדל שרך התנין?
ברמה בינונית — הוא לא הכי תובעני שיש, אבל דורש קצת יותר תשומת לב לאור ולהשקיה ממי שרק מתחיל.
מה קורה אם שוכחים להשקות שרך התנין?
שרך התנין — רגיש ליובש — לא לתת למצע להתייבש לגמרי.
האם שרך התנין רעיל לחתולים?
שרך התנין לא מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
האם שרך התנין רעיל לכלבים?
שרך התנין לא מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
כמה גדול שרך התנין יכול לגדול?
הגודל הבוגר הרגיל של שרך התנין הוא בערך עד 90 ס"מ אורך עלים. קצב הגדילה שלו מתואר אצלנו כ"איטי עד בינוני".
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
- Wikipedia: Microsorum — ערך הסוג
- GBIF Backbone Taxonomy: Microsorum musifolium (Blume) Copel. — המין
- ASPCA Toxic and Non-Toxic Plants — הרשימה המלאה; לצמח הזה אין ערך משלו, והרעילות נקבעה לפי הסוג או המשפחה
