צילום: David J. Stang · CC BY-SA · Wikimedia Commons
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור עקיף חזק |
|---|---|
| השקיה | השקיה בינונית |
| עמידות ליובש | סבילות בינונית ליובש |
| בטוח לחתולים | כן |
| בטוח לכלבים | כן |
| רמת קושי | בינונית |
תיאור
אור ומיקום
שרך רגל הארנב מסווג לאור עקיף חזק, כמו שיער-נערה וקרני האייל — הוא צריך יותר אור מרוב השרכים כדי לשמור על עלווה צפופה ועל קנוקנות שממשיכות לזחול. אין לו ציוני חלון מדודים במאגר. חלון מזרחי הוא ההתאמה הכי טובה: שמש בוקר רכה שנוגעת בעלים לשעה-שעתיים היא בסדר גמור אצלו, בניגוד לשמש צהריים או אחר הצהריים. חלון צפוני גדול עובד אם העציץ תלוי או עומד קרוב לזגוגית; דרומי ומערבי רק במרחק מטר-שניים או מאחורי וילון מפזר, כי העלעלים הדקים והתחרתיים נשרפים בשמש ישירה של קיץ ישראלי תוך שעות. הסימן לאור נמוך מדי אצלו מיוחד: הקנוקנות השעירות ממשיכות להתארך, אבל מוציאות פחות ופחות עלים לאורכן, והעלים החדשים קטנים וחיוורים. בעציץ תלוי — המיקום שהתיאור ממליץ עליו — זכרו שהצמח נמצא בדרך כלל מעל קו העיניים ומקבל פחות אור ממה שנדמה, אז תלו אותו ליד החלון, לא מולו בעומק החדר.
השקיה
צורך ההשקיה שלו בינוני, וסבילות היובש בינונית — התיאור מסביר למה: הקנוקנות השעירות שזוחלות על פני המצע ומעבר לשוליו הן מאגר מים, ולכן פספוס השקיה בודד לא מחריך אותו כמו שרך בוסטון. הכלל: נותנים לשניים-שלושה הסנטימטרים העליונים להתייבש בין השקיות, ואז משקים לעומק. בעציץ תלוי בקיץ הישראלי זה בערך כל 4-5 ימים, כי האוויר מקיף אותו מכל הצדדים; בחורף פעם בשבוע-עשרה ימים. עציץ תלוי שהתייבש לגמרי משרים בדלי מים עשר דקות ולא רק משקים מלמעלה, כי מצע קוקוס יבש דוחה מים. הפרט שמייחד אותו: המים הולכים למצע, לא על הקנוקנות. קנוקנה שנשארת רטובה ימים ארוכים משחירה ומתרככת, וזו הדרך העיקרית שבה הצמח הזה מת בבית — לא מיובש. הסימן ליובש: העלים משתפלים ונעשים דקים, והקנוקנות מתכווצות ומאבדות את המילוי; הסימן לעודף: עלים שמצהיבים מהבסיס וקנוקנות כהות ורכות במקום חומות-זהובות ויבשות-קטיפתיות למגע.
טמפרטורה ולחות
הטווח הנוח לרגל הארנב הוא 18-27 מעלות, ואיפשהו באמצע הסקאלה של השרכים מבחינת לחות: פחות תלוי בה משרך בוסטון בזכות מאגר המים בקנוקנות, יותר ממנה מקרני האייל בגלל העלווה הדקה והתחרתית. לחות אוויר ביתית רגילה מספיקה לו ברוב השנה, ובקיץ הממוזג הוא ירוויח ממגש חלוקי נחל עם מים מתחת לעציץ או מקבוצה צפופה של צמחים — אמבטיה עם חלון בהיר מתאימה לו, אמבטיה עם חלון קטן וחלבי פחות, כי הוא צריך אור עקיף חזק. אין לו נתון מזגן מדוד במאגר, אז הכלל השמרני: לא בקו הנשיפה הישיר, שמייבש את העלעלים הדקים תוך ימים; מטר-שניים הצידה מספיקים לו. דבר שכדאי לדעת מראש כדי לא להיבהל: אחרי מכת קור או יובש הוא עלול להשיר חלק ניכר מהעלים ולהשאיר בעיקר קנוקנות — כל עוד הקנוקנות נשארות מלאות ולא מתרככות, הוא מוציא עלווה חדשה מהן תוך כמה שבועות כשהתנאים חוזרים, כך שקנוקנות בלי עלים הן "נראה מת", לא מת. מתחת ל-10 מעלות ממושכות זה בדיוק מה שקורה, אז מרפסת חורפית פתוחה בירושלים היא לא בשבילו.
אדמה והחלפת עציץ
רגל הארנב הוא אפיפיט, והקנוקנות שלו נועדו לזחול על פני משטח ולא להיקבר — כמו אצל הכוכב הכחול, זה מכתיב את המצע ואת העציץ. מצע: כמחצית מצע איכותי לצמחי בית על בסיס קוקוס או כבול, רבע קליפות אורן דקות ורבע פרלייט, כך שהוא מתנקז מהר ונשאר אוורירי; תערובת סחלבים עם קצת קוקוס עובדת גם היא. עציץ: רחב ורדוד או סל תלוי, כי מערכת השורשים רדודה והקנוקנות מתפשטות לרוחב. החלפת עציץ אצלו כמעט לא נדרשת בגלל השורשים — הסימן שהוא מוכן הוא הקנוקנות: כשהן כיסו את כל פני המצע ומתחילות להיערם זו על זו, ולא כשהן משתלשלות מעבר לשפה (זה המראה הרצוי, ואפשר לחיות איתו שנים). בקצב גדילה בינוני זה פעם בשנתיים-שלוש, באביב. עולים מידה אחת ברוחב, מניחים את הקנוקנות על פני המצע החדש, לוחצים קלות שהשורשים ייגעו במצע, ולא מכסים אותן — קנוקנה קבורה היא קנוקנה שנרקבת. קנוקנות שכבר משתלשלות הרבה מעבר לשפה משאירים בחוץ; לא מנסים לדחוף אותן פנימה.
דישון
צרכי הדישון שלו צנועים: דשן נוזלי מאוזן במחצית מהריכוז המומלץ, אחת לארבעה-שישה שבועות מהאביב עד סוף הקיץ, על מצע לח, ובחורף בכלל לא. מוזגים על המצע בין הקנוקנות ולא עליהן — תמיסת דשן שנשארת בשערות מצטברת שם כמלח ומייבשת אותן, והן משחימות ומתקשות במקום להישאר רכות. אם ההשקיה היא בהשריה, אפשר פעם בחודש להמיס את הדשן במי ההשרייה — כך המצע מקבל אותו והקנוקנות רק נוגעות בו קצרות. הסימן לעודף דישון הוא קצוות חומים בעלים החדשים דווקא, כשההשקיה הייתה סדירה, לפעמים עם קרום לבן על פני המצע; פתרונו הוא שטיפת המצע במים רבים ודילוג על חודשיים של דישון. הוא לא צמח שסובל ממחסור בדשן — אם יש ספק, מדלגים.
ריבוי וייחורים
הריבוי של רגל הארנב קל, בזכות הקנוקנות: באביב או בתחילת הקיץ חותכים בסכין נקייה קטע קנוקנה באורך של 8-10 ס"מ שיש עליו לפחות עלה אחד או שניים ונקודת צמיחה בקצה — הקצה השעיר והמעוגל של הקנוקנה, לא החתך. מניחים אותו על פני מצע לח ואוורירי בעציץ רדוד, לא קוברים, מצמידים בעדינות עם סיכת מתכת או חוט כפוף כך שהצד התחתון של הקנוקנה נוגע במצע, ושומרים על לחות קבועה במקום מואר בלי שמש. כיסוי בשקית שקופה בשבועיים-שלושה הראשונים מעלה את שיעור ההצלחה, כי הקטע מאבד מים לפני שיש לו שורשים. תוך ארבעה-שישה שבועות מופיעים שורשים מתחת לקנוקנה ואחריהם עלה חדש, וזה הסימן שהיא נקלטה. אפשר גם לחלק צמח בוגר בזמן החלפת עציץ: מפרידים בעדינות רשת קנוקנות עם שורשים ועלים משלה. ייחור עלה לא עובד — אין על העלה רקמה שמשרישה — ונבגים אפשריים אבל לא מעשיים בבית כשקטע קנוקנה כל כך פשוט.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
שבוע עד עשרה ימים — עם השקיה טובה לפני היציאה
המצע יתייבש לגמרי אי-שם באמצע התקופה. הצמח לא ימות מזה, אבל הוא ישלם: קצוות עלים יבשים, עלה תחתון או שניים שיצהיבו, ועצירה בגדילה למשך כמה שבועות אחרי החזרה. ככל שהחלון מתארך מעבר לעשרה ימים, הנזק מצטבר.
מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות שרך רגל הארנב?
שרך רגל הארנב מסווג אצלנו כ"השקיה בינונית" — בערך פעם בשבוע, כשהשכבה העליונה של המצע כבר יבשה למגע. עדיף לבדוק את המצע בפועל לפני כל השקיה מאשר להסתמך על תאריך קבוע בלוח השנה.
כמה אור צריך שרך רגל הארנב?
שרך רגל הארנב מסווג אצלנו כצמח ל"אור עקיף חזק" — הוא צריך אור עקיף חזק — מקום קרוב לחלון בהיר, בלי שמש ישירה שנוגעת בעלים.
האם קל לגדל שרך רגל הארנב?
ברמה בינונית — הוא לא הכי תובעני שיש, אבל דורש קצת יותר תשומת לב לאור ולהשקיה ממי שרק מתחיל.
מה קורה אם שוכחים להשקות שרך רגל הארנב?
שרך רגל הארנב — סבילות בינונית ליובש.
האם שרך רגל הארנב רעיל לחתולים?
שרך רגל הארנב לא מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
האם שרך רגל הארנב רעיל לכלבים?
שרך רגל הארנב לא מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
כמה גדול שרך רגל הארנב יכול לגדול?
הגודל הבוגר הרגיל של שרך רגל הארנב הוא בערך 40-50 ס"מ, עם קנוקנות משתלשלות מעבר לשולי העציץ. קצב הגדילה שלו מתואר אצלנו כ"בינוני".
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
- Wikipedia: Davallia fejeensis
- GBIF Backbone Taxonomy: Davallia fejeensis Hook. — המין
- ASPCA Toxic and Non-Toxic Plants — הרשימה המלאה; לצמח הזה אין ערך משלו, והרעילות נקבעה לפי הסוג או המשפחה
