זמיוקולקס ראבן (שחור)

Zamioculcas zamiifolia 'Raven'

Black ZZ Plant

עודכן לאחרונה:

🪴קלים למתחיליםרמת קושי: קלה
זמיוקולקס ראבן (שחור) (Zamioculcas zamiifolia 'Raven' / Black ZZ Plant)

צילום: Krzysztof Ziarnek, Kenraiz · CC BY-SA · Wikimedia Commons

מצאתם טעות בדף הזה?

⛅
אור עקיף חלש / חצי-צל
אור
💧
השקיה דלה (יובשני)
השקיה / לחות
📏
45-60 ס"מ
גודל בוגר
📈
איטי
קצב גדילה

התשובה ב-20 שניות

אוראור עקיף חלש / חצי-צל
השקיההשקיה דלה (יובשני)
עמידות ליובשעמיד ליובש — סולח על שכחת השקיה
רמת קושיקלה

תיאור

זמיוקולקס 'ראבן' הוא זן במראה יוצא דופן של הזמיוקולקס הרגיל, שמפתח עלים בגוון שחור-סגול עמוק ומבריק במקום הירוק המוכר. הצבע הכהה לא מופיע מהתחלה: עלים חדשים יוצאים בגוון ירוק-חמצמץ בהיר, ולוקח להם כמה שבועות של חשיפה לאור להתכהות בהדרגה עד לגוון האופייני, כך שצמח עם עלווה מגוונת בין ירוק לשחור הוא תקין ולא סימן למחלה. מעבר לצבע, הוא חולק את כל התכונות שהפכו את הזמיוקולקס לצמח בית פופולרי: קורמים תת-קרקעיים עבים שאוגרים מים ומקנים לו סבילות גבוהה ליובש ולהזנחה, וסיבולת לתנאי אור חלשים שרוב צמחי הבית האחרים לא שורדים בהם. כמו הזן הרגיל, כל חלקיו מכילים קריסטלים של קלציום אוקסלט ורעילים בבליעה.

אור ומיקום

זמיוקולקס ראבן מסווג לאור עקיף נמוך, כמו הזמיוקולקס הירוק. לזמיוקולקס הירוק יש אצלנו ציוני חלון מדודים, לראבן אין משלו, וסביר שהוא מתנהג דומה, אבל יש הבדל אחד שהתיאור מסביר. העלים החדשים יוצאים ירוקים-בהירים, והם מתכהים לשחור-סגול רק אחרי כמה שבועות של חשיפה לאור. לכן ראבן ישרוד בפינה חשוכה בדיוק כמו הירוק, אבל שם ההכהיה איטית יותר, ועלים חדשים נשארים ירקרקים זמן רב. המקום שנותן לו גם הישרדות וגם צבע: מטר-שניים מחלון מזרחי או צפוני, או בעומק חדר עם חלון דרומי, במקום שבו רואים שמיים. צמח עם עלים ירוקים חדשים לצד עלים שחורים ישנים הוא תקין, כפי שהתיאור מדגיש, ולא חולה. מה שלא מתאים לו: שמש צהריים ישירה דרך זכוכית בקיץ, שמשאירה על העלים הכהים כתמים חומים-צהבהבים. עלים כהים מתחממים מהר יותר מעלים ירוקים. באור חלש מאוד הגבעולים החדשים מתארכים, נוטים לכיוון החלון ולפעמים נשכבים, וזה הסימן לקרב אותו לאור.

השקיה

צורך השקיה נמוך וסבילות יובש טובה, ומקור שתיהן הוא הקורמים התת-קרקעיים העבים שהתיאור מתאר, שאוגרים מים לשבועות. הכלל זהה לזמיוקולקס הירוק: משקים רק כשהמצע יבש לגמרי לכל העומק, לא רק על פני השטח. בודקים עם מקל עץ דק שננעץ עד התחתית, או לפי משקל העציץ. אז משקים לעומק עד שמים יוצאים מהניקוז, ומרוקנים את הצלוחית. בבית ישראלי טיפוסי זה בערך פעם בשבועיים-שלושה בקיץ, ופעם בחודש עד חודש וחצי בחורף. אלה כללי אצבע, והוא גדל לאט, כך שעציץ גדול מדי יאריך אותם עוד יותר. הסכנה תמיד בכיוון השני. מצע שנשאר רטוב מרקיב את הקורם מבפנים, והסימן הראשון הוא גבעול שלם שמצהיב מהבסיס ומתרכך, לא עלה בודד. עלים מקומטים או גבעולים שנשכבים על מצע רטוב הם שורשים שנרקבו, לא צמא. אצל ראבן קשה יותר לראות הצהבה על עלים כהים, ולכן בודקים את בסיס הגבעולים: גבעול בריא קשיח ומבריק, ורך ומושחר הוא אזעקה.

טמפרטורה ולחות

הטווח הנוח לראבן הוא 18-28 מעלות, והוא מסתדר עם הקיץ הישראלי בתוך הבית בלי קושי. הסכנה היא קור. מתחת ל-12 מעלות לאורך זמן, ליד דלת זכוכית בחורף או במרפסת פתוחה, הקורמים נפגעים, ובמיוחד כשהמצע לח. קור ומצע רטוב יחד הם התרחיש שהכי מהר מרקיב אותו. לכן בחורף משקים פחות, ומרחיקים אותו מזגוגית קרה. לזמיוקולקס הירוק יש אצלנו דירוג מזגן מדוד, עמיד. לראבן אין דירוג משלו, וסביר שהוא דומה, כי זה אותו מין עם אותם עלים שעוותיים. ועדיין הכלל השמרני: חדר ממוזג בסדר, זרם ישיר של מזגן לא. לחות: הוא לא צריך לחות אוויר מוגברת בכלל, לא מרססים אותו, ומגש חלוקים מיותר. זה אחד הצמחים הנוחים ביותר לדירה ממוזגת ומחוממת. מה שכן עוזר לו הוא אבק: על עלים כהים ומבריקים אבק בולט, והוא גם מקטין את האור שמגיע לעלה. מנגבים במטלית לחה פעם בחודש-חודשיים, בלי מבריק עלים. מזיקים כמעט לא תוקפים אותו, ומה שמופיע הוא לרוב כנימה קמחית בבסיס הגבעולים.

אדמה והחלפת עציץ

ראבן צריך מצע שהמים עוברים דרכו מהר, כי הקורמים שלו אוגרים מים בעצמם. בערך חצי מצע איכותי לצמחי בית וחצי פרלייט, או מצע לסוקולנטים עם מעט מצע רגיל. בלי צלוחית מים קבועה ובלי עציץ בלי חור. הוא גדל לאט, 45-60 ס"מ בבגרות, ומעדיף עציץ צפוף. מחליפים רק כל שנתיים-שלוש, באביב או בתחילת הקיץ, כשהקורמים לוחצים על הדפנות. בעציץ פלסטיק רך רואים את זה כשהעציץ מתעוות או נסדק. עולים מידה אחת בלבד, כי עציץ גדול מדי הוא בעיקר מצע רטוב סביב קורם שלא מגיע אליו. עציץ חרס כבד מתאים לו פעמיים: הוא מייבש את המצע מהר יותר, ומייצב צמח שהגבעולים העבים שלו הופכים אותו לכבד מלמעלה. בהחלפה מוציאים את הצמח בעדינות, ובודקים את הקורמים: קורם בריא קשה ובהיר, וקורם רך או מוכתם מסירים. שותלים באותו עומק, ולא קוברים קורם עמוק יותר ממה שהיה. אחרי ההחלפה מחכים שבוע לפני ההשקיה הראשונה, כדי ששורשים שנפגעו יספיקו להגליד. כפפות, כי המוהל מגרה עור, כפי שהתיאור מזכיר.

דישון

ראבן גדל לאט וצריך מעט מאוד דשן. דשן נוזלי מאוזן לצמחי בית בחצי מהריכוז שעל הבקבוק, פעם בחודש וחצי עד חודשיים מאפריל עד ספטמבר, על מצע לח. אם שוכחים פעמיים בעונה, לא קורה כלום. בסתיו ובחורף מפסיקים לגמרי. אחרי החלפת עציץ, שלושה חודשים בלי דשן. בעציץ צפוף, שבו המצע מתייבש לאט ומושקה לעיתים רחוקות, מלחים מצטברים בשקט. הסימן הוא קצוות עלים חומים ופריכים וקרום לבן על פני המצע, ואז שוטפים את המצע במים רבים, נותנים לו להתייבש לגמרי, ומדלגים עונה. הסימן לחוסר, בצמח שיושב שלוש שנים באותו מצע: גבעולים חדשים מעטים, דקים, עם עלעלים קטנים. שאלה שחוזרת אצל ראבן: האם דשן יכהה את העלים? לא. ההכהיה תלויה באור ובזמן, כמתואר בסעיף האור, ועלה ירוק-בהיר חדש יתכהה גם בלי דשן. דשן עודף דווקא דוחף צמיחה מהירה של גבעולים חדשים, שיוצאים ירוקים, ומגדיל את החלק הירוק בצמח.

ריבוי וייחורים

ראבן מתרבה כמו הזמיוקולקס הירוק, באותן שתי דרכים ובאותו קצב איטי. הדרך המעשית היא חלוקה בזמן החלפת עציץ, באביב. מוציאים את הצמח, מזהים איפה הקורמים נפרדים זה מזה, ומפרקים ביד או בסכין נקייה, כך שלכל חלק יש קורם, שורשים וגבעול אחד לפחות. נותנים לחתכים להתייבש יום, שותלים במצע המנקז מסעיף האדמה, ומחכים שבוע לפני ההשקיה הראשונה. זו הדרך היחידה לקבל מיד צמח שחור ובוגר. הדרך השנייה, מעלעל בודד או מגבעול שלם, מצליחה אבל לוקחת זמן רב. תוקעים את בסיס העלעל בעומק סנטימטר-שניים במצע לח קלות, במקום בהיר וחם. בתוך כמה חודשים מתפתח בבסיס קורם קטן עם שורשים, וגבעול ראשון יכול לקחת חצי שנה ויותר. במים זה עובד, אבל בסיס העלעל נוטה יותר להירקב. זן ראבן נשמר בריבוי, כי כל חלק הוא אותו צמח, אבל הגבעול הראשון של צמח צעיר ייצא ירוק ויתכהה עם הזמן, כמו כל עלה חדש שלו. עם כפפות.

מדריכי הטיפוח הכלליים

איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:

רעילות לחיות מחמד ולילדים

הרעילות של זמיוקולקס ראבן (שחור) לחתולים, לכלבים ולילדים עדיין לא נבדקה אצלנו מול מקור טוקסיקולוגי מוסמך, ולכן אנחנו לא כותבים כאן תשובה. אנחנו מפרסמים את הפרט הזה רק כשהוא מבוסס על קונצנזוס מקובל (למשל ASPCA) ולא על השערה — עד אז, אם יש בבית חיה או ילד שנוגסים בעלים, כדאי להתייחס לצמח כלא ידוע ולהתייעץ עם וטרינר או עם המרכז הארצי למידע בהרעלות. איך אנחנו קובעים מה מתפרסם: מדיניות העריכה שלנו.

כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?

שבועיים ומעלה — אפשר לנסוע בלי לארגן כלום

למה זה הטווח, מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.

מקורות

עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.

צמחים דומים

עוד על ההתאמה לבית שלכם

  • הוא ברשימה של העמוד הזה: סבילות היובש שלו מתועדת כטובה, והקורמים העבים אוגרים מים לשבועות. אצלו, כמו אצל הזמיוקולקס הירוק, השקיה שנשכחה בטוחה הרבה יותר מהשקיה עודפת. מתאים מאוד למי שנוסע לעתים קרובות.

    צמחים למי ששוכח להשקות
  • הוא מופיע בשכבה הכללית של העמוד הזה: מסווג לאור עקיף נמוך ומסתדר עם מצע שמתייבש. בחדר בלי חלון הוא ישרוד, אבל כפי שמוסבר בסעיף האור, העלים החדשים יישארו ירקרקים זמן רב. אם הצבע השחור חשוב לכם, מנורת LED מעליו תעשה את ההבדל.

    צמחים לחדר בלי חלון