סנסיווריה גלילית (חנית אפריקאית)

Sansevieria cylindrica

African Spear Plant

עודכן לאחרונה:

🪴קלים למתחיליםרמת קושי: קלה
סנסיווריה גלילית (חנית אפריקאית) (Sansevieria cylindrica / African Spear Plant)

צילום: Bernard Ladenthin · CC BY · Wikimedia Commons

מצאתם טעות בדף הזה?

⛅
אור עקיף חלש / חצי-צל
אור
💧
השקיה דלה (יובשני)
השקיה / לחות
📏
50-150 ס"מ
גודל בוגר
📈
איטי
קצב גדילה

התשובה ב-20 שניות

אוראור עקיף חלש / חצי-צל
השקיההשקיה דלה (יובשני)
עמידות ליובשעמיד ליובש — סולח על שכחת השקיה
בטוח לחתוליםלא
בטוח לכלביםלא
רמת קושיקלה

תיאור

בניגוד לעלים השטוחים של לשון החמות המוכרת, לסנסיווריה הגלילית עלים עגולים וגליליים, נוקשים כמעט כמו מקלות, שצומחים באלכסון מבסיס משותף ולעיתים נשזרים לצמה בעציצים מעוצבים. היא בת אותה משפחה ומתנהגת כמעט אותו דבר: עמידה קיצונית לתנאי אור נמוכים ולהזנחה בהשקיה, ורגישה בעיקר להשקיית יתר שגורמת לבסיס העלים לרכך ולהירקב. מכיוון שאין לה עלים שטוחים שמאדים דרכם מים במהירות, המצע שלה מתייבש לאט במיוחד — כלל אצבע טוב הוא להשקות רק כשהאדמה יבשה לגמרי לעומק כמה סנטימטרים, לרוב פעם בשלושה-ארבעה שבועות בבית ישראלי טיפוסי.

אור ומיקום

סנסיווריה גלילית מסווגת לאור עקיף נמוך, והתיאור מציין שהיא עמידה במיוחד לאור נמוך, כמו לשון החמות. ללשון החמות השטוחה יש אצלנו ציוני חלון מדודים, לגלילית אין משלה, וסביר שהיא סובלת טווח רחב דומה. בפועל היא מסתדרת כמעט בכל חשיפה: מחלון צפוני ועד עומק חדר מואר, וגם ליד חלון דרומי או מזרחי. אבל עמידות היא לא צמיחה. בפינה חשוכה היא לא מתה, אבל כמעט לא מוציאה עלים חדשים במשך שנה ויותר. מטר מחלון מזרחי או דרומי היא גדלה מהר יותר, והעלים החדשים יוצאים עבים וזקופים. העלים הגליליים שלה סובלים שמש יותר מרוב צמחי הבית, ושמש בוקר או שמש חורף ישירה לא מזיקות לה. שמש צהריים ישירה דרך זכוכית בקיץ הישראלי משאירה פסים צהבהבים בצד הפונה לחלון, במיוחד בצמח שעבר אליה מפינה מוצלת בבת אחת. לכן מעבירים אותה לאור חזק יותר בהדרגה, במשך שבועיים-שלושה. באור חלש מאוד העלים החדשים יוצאים דקים יותר ונוטים לצדדים במקום לצמוח באלכסון המסודר.

השקיה

צורך השקיה נמוך וסבילות יובש טובה, והתיאור מסביר למה היא צריכה עוד פחות מים מלשון החמות: אין לה עלים שטוחים שמאדים דרכם מים, ולכן המצע שלה מתייבש לאט במיוחד. הכלל מהתיאור: משקים רק כשהמצע יבש לגמרי לעומק כמה סנטימטרים, ולרוב זה פעם בשלושה-ארבעה שבועות בבית ישראלי טיפוסי. זה כלל אצבע, ובחורף, בחדר קריר, הפער יכול להגיע לחודש וחצי ויותר. בודקים עם מקל עץ שננעץ עד התחתית או לפי משקל העציץ, ומשקים לעומק עד שמים יוצאים מהניקוז. משקים לאורך שפת העציץ, לא לתוך מרכז הצמח, כי מים שנשארים בבסיס שבו העלים יוצאים הם תחילת ריקבון. ובצלוחית לא נשארים מים בכלל. הסימן לעודף מים, שהוא הבעיה העיקרית שלה לפי התיאור: עלים שמתרככים, מצהיבים ונשכבים מהבסיס, לפעמים עם ריח חמוץ מהמצע. עלה כזה לא מתאושש, ומסירים אותו. הסימן לצמא, נדיר הרבה יותר: עלים שמתקמטים לאורכם ומאבדים מעט מהעובי. הם מתמלאים חזרה תוך כמה ימים אחרי השקיה.

טמפרטורה ולחות

הטווח הנוח לסנסיווריה גלילית הוא 15-30 מעלות, רחב יחסית לרוב הצמחים בקטלוג, והיא עוברת את הקיץ הישראלי בתוך הבית בלי שום קושי, כולל ימי שרב. בקיץ אפשר גם להוציא אותה למרפסת מוצלת. מה שמסוכן לה הוא השילוב של קור ומצע רטוב. מתחת ל-10 מעלות, ובמיוחד כשהמצע עוד לח מהשקיה, בסיס העלים מתרכך ונרקב מהר הרבה יותר מאשר מקור לבדו. לכן בחורף משקים מעט מאוד, ומרחיקים אותה מזגוגית קרה ומדלת מרפסת. ללשון החמות השטוחה יש אצלנו דירוג מזגן מדוד, עמידה. לגלילית אין דירוג משלה, וסביר שהיא עמידה לפחות באותה מידה, כי העלים הגליליים מאבדים עוד פחות מים. ועדיין הכלל השמרני: חדר ממוזג בסדר, זרם ישיר של מזגן לא. לחות: היא לא צריכה לחות אוויר מוגברת, לא מרססים אותה, ומים שנשארים בבסיס העלים מזיקים לה. היא מתאימה לאוויר היבש של דירה ממוזגת ומחוממת כמו מעט צמחים אחרים. המזיק שמופיע אצלה לפעמים הוא כנימה קמחית, בבסיס העלים ובין העלים הצמודים. מסירים במקלון אוזניים עם כוהל.

אדמה והחלפת עציץ

סנסיווריה גלילית צריכה מצע מנקז במיוחד: חצי מצע איכותי לצמחי בית וחצי פרלייט או חול גס, או מצע מוכן לקקטוסים וסוקולנטים. בגלל שהמצע שלה מתייבש לאט, כפי שהתיאור מסביר, מצע רגיל לבדו מסוכן לה יותר מאשר ללשון החמות. העלים שלה נוקשים וארוכים, 50-150 ס"מ בצמח בוגר, והם הופכים את הצמח לכבד מלמעלה. לכן עציץ חרס כבד ויציב עדיף: הוא מייבש את המצע וגם מונע ממנה ליפול. היא גדלה לאט ואוהבת צפיפות, ולכן מחליפים רק כל שלוש-ארבע שנים, באביב או בקיץ, כשקני השורש לוחצים על הדפנות או כשנצרים חדשים יוצאים מחוץ לעציץ. עולים מידה אחת בלבד, ושותלים באותו עומק. אחרי ההחלפה מחכים שבוע לפני ההשקיה הראשונה. בצמח קלוע, כמו שהתיאור מתאר, הצמה עצמה לא משתנה: העלים הקלועים כבר לא גדלים לאורך, ועלים חדשים יוצאים ישרים מהבסיס לצדה. בהחלפה מחזיקים את הצמה מהבסיס, ולא מושכים בה.

דישון

סנסיווריה גלילית גדלה לאט, ומסתפקת בדשן מינימלי. דשן נוזלי מאוזן לצמחי בית, או דשן לסוקולנטים, ברבע עד חצי מהריכוז שעל הבקבוק, פעמיים-שלוש בסך הכל בעונה החמה, מאפריל עד אוגוסט, ורק על מצע לח. בגלל שהיא מושקית לעיתים כל כך רחוקות, הכלל המעשי פשוט: מוסיפים את הדשן להשקיה בכל השקיה שנייה בקיץ, ולא יותר. בסתיו ובחורף לא מדשנים. אחרי החלפת עציץ, שלושה חודשים בלי דשן. אצל סנסיווריה עודף דשן מסוכן יותר מחוסר. מלחים מצטברים במצע שמושקה מעט ופוגעים בבסיס העלים, אותו אזור שגם השקיית יתר פוגעת בו. הסימן הוא קצוות חומים ורכות בבסיס העלה, וקרום לבן על פני המצע. אז שוטפים את המצע במים רבים, נותנים לו להתייבש לגמרי, ומדלגים עונה. הסימן לחוסר, בצמח שיושב שנים באותו מצע: עלים חדשים דקים ובהירים, וכמעט בלי נצרים חדשים. ברוב המקרים מה שנראה כמו רעב אצלה הוא אור חלש, כמתואר בסעיף האור.

ריבוי וייחורים

סנסיווריה גלילית מתרבה בשתי דרכים, והן לא שקולות. הדרך הטובה היא נצרים וחלוקה. היא מוציאה קני שורש מתחת למצע, ומהם עולים לצד הצמח נצרים חדשים, לפעמים במרחק כמה סנטימטרים. כשנצר הגיע ל-10-15 ס"מ ויש לו שורשים משלו, מפרידים אותו בזמן החלפת עציץ, באביב או בקיץ, בסכין נקייה. נותנים לחתך להתייבש יום-יומיים, ושותלים במצע המנקז מסעיף האדמה, בלי להשקות שבוע. הדרך השנייה היא ייחור עלה. חותכים עלה בריא לקטעים של 8-10 ס"מ, מסמנים איזה צד היה למטה, כי קטע הפוך לא ישריש, ונותנים לחתכים להתייבש כמה ימים. אז תוקעים אותם בעומק 2-3 ס"מ במצע לח קלות, במקום חם ובהיר. שורשים מופיעים תוך חודש-חודשיים, ונצר ראשון לפעמים רק אחרי חצי שנה. במים זה עובד, אבל הקטע נוטה יותר להירקב. וחשוב לדעת: עלה שקצהו המחודד נשבר מפסיק לגדול לאורך. זו לא מחלה, אבל זה קבוע. לכן מזיזים אותה בזהירות.

מדריכי הטיפוח הכלליים

איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:

רעילות לחיות מחמד ולילדים

לא בטוח לחתולים
לא בטוח לכלבים

כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?

שבועיים ומעלה — אפשר לנסוע בלי לארגן כלום

למה זה הטווח, מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.

שאלות נפוצות

האם סנסיווריה גלילית (חנית אפריקאית) רעיל לחתולים?

כן — סנסיווריה גלילית (חנית אפריקאית) מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.

זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.

האם סנסיווריה גלילית (חנית אפריקאית) רעיל לכלבים?

כן — סנסיווריה גלילית (חנית אפריקאית) מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.

זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.

מקורות

עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.

צמחים דומים

עוד על ההתאמה לבית שלכם

  • היא ברשימה של העמוד הזה: סבילות היובש שלה מתועדת כטובה, והתיאור מסביר שבלי עלים שטוחים המצע שלה מתייבש לאט במיוחד. השקיה פעם בשלושה-ארבעה שבועות היא הקצב שלה, ומי ששוכח פעם נוספת לא יזיק לה.

    צמחים למי ששוכח להשקות
  • היא ברשימת ה"להימנע" של העמוד הזה: מתועדת אצלנו כלא בטוחה לחתולים ולכלבים, כמו לשון החמות. העלים הנוקשים שלה פחות מזמינים ללעיסה מעלים רכים, אבל אם יש בבית חתול שאוהב ללעוס צמחים, הרשימה החיובית שם בטוחה יותר.

    צמחים בטוחים לחתולים