
צילום: Slyronit · CC BY-SA · Wikimedia Commons
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור עקיף חלש / חצי-צל |
|---|---|
| השקיה | השקיה בינונית |
| עמידות ליובש | סבילות בינונית ליובש |
| בטוח לחתולים | לא |
| בטוח לכלבים | לא |
| רמת קושי | קלה |
תיאור
אור ומיקום
במבוק המזל מסווג לאור עקיף נמוך, והתיאור ממקם אותו הרחק מחלון שמש. בפועל הוא מסתדר כמעט בכל מקום בדירה שרואים בו אור יום: מדף בסלון, שולחן עבודה, או חדר רחצה עם חלון. המקום הטוב ביותר הוא מטר-שניים מחלון מזרחי או צפוני. בצורה שבה הוא נמכר, אגד בכלי מים, לאור יש תפקיד נוסף: באור חזק, ובמיוחד בכלי זכוכית שקוף, אצות ירוקות גדלות במים ועל החצץ תוך שבועות. לכן כלי אטום או צבעוני עדיף, או החלפת מים תכופה יותר. שמש ישירה דרך זכוכית בקיץ הישראלי מלבינה את העלים ומשאירה עליהם כתמים חומים, ובכלי קטן היא גם מחממת את המים. באור חלש מדי, בפינה חשוכה לגמרי, הוא לא מת מהר, אבל העלים החדשים יוצאים בהירים וצרים, והקצוות העליונים מתארכים לכיוון החלון. בצורות המסולסלות והספירליות זה משמעותי במיוחד: הצורה נוצרת במשתלה על ידי סיבוב הגבעול ביחס לאור, ובבית הצמיחה החדשה תגדל ישר לכיוון החלון. מסובבים את הכלי מדי פעם כדי שהצמרת לא תיטה לצד אחד.
השקיה
צורך השקיה בינוני וסבילות יובש בינונית, אבל אצל במבוק המזל ההשקיה תלויה קודם כל בצורה שבה הוא גדל. במים, כפי שהוא נמכר: מפלס המים מכסה כמה סנטימטרים מבסיס הגבעולים, וזה מספיק, כי שם יוצאים השורשים. מוסיפים מים כשהמפלס יורד, ומחליפים את כל המים פעם בשבוע-שבועיים, כפי שהתיאור אומר. מים שעמדו זמן רב מעלים ריח ומרקיבים את בסיס הגבעול. בהחלפה שוטפים גם את החצץ ואת הכלי. שני דברים הורגים אותו לפי התיאור: מים עומדים שלא הוחלפו, ומי ברז עשירים בכלור ובפלואוריד, שהדרצנות רגישות להם. השארת מים בכלי פתוח ללילה משחררת כלור, אבל לא פלואוריד ולא את הסידן של מי הברז הקשים בישראל, ולכן מים מסוננים עדיפים. הסימן לבעיית מים הוא קצוות עלים שמצהיבים ומתייבשים. גבעול שהופך צהוב מלמטה ומתרכך אבוד, ומוציאים אותו מהאגד מיד, לפני שהריקבון עובר לאחרים. במצע: משקים כשהשכבה העליונה יבשה לעומק שניים-שלושה סנטימטרים, בערך פעם בשבוע בקיץ ופעם בשבועיים בחורף, ולא משאירים מים בצלוחית.
טמפרטורה ולחות
הטווח הנוח לבמבוק המזל הוא 18-30 מעלות, והוא מסתדר טוב עם דירה ישראלית לאורך כל השנה. מתחת ל-12-13 מעלות, ליד חלון פתוח בחורף או על אדן קר, העלים מצהיבים והגבעולים עלולים להתרכך. במים קרים זה קורה מהר יותר. מעל 30 מעלות, בכלי קטן ליד חלון בשרב, המים מתחממים, מתקלקלים מהר, ומרקיבים את בסיס הגבעולים, ולכן בגלי חום מחליפים מים בתדירות גבוהה יותר. אין לו נתון מזגן מדוד במאגר, ולכן הכלל השמרני: חדר ממוזג בסדר, זרם ישיר של מזגן או של מפזר חום לא. בזרם כזה קצות העלים מתייבשים. לחות: הוא לא דורש לחות גבוהה, ואוויר דירה רגיל מספיק. באוויר יבש מאוד, בחורף עם חימום, קצות העלים מתייבשים מעט, ומגש חלוקים או קיבוץ צמחים עוזר. חדר רחצה עם חלון מתאים לו היטב, גם בגלל הלחות וגם בגלל האור הרך. כלי מים פתוח הוא גם מקום רבייה ליתושים בקיץ, וזו סיבה נוספת להחליף את המים כל שבוע. המזיקים שמופיעים אצלו הם בעיקר אקריות קורים באוויר יבש וכנימה קמחית בבסיס העלים.
אדמה והחלפת עציץ
במבוק המזל לא חייב מצע, וזה חלק מהקסם שלו. בכלי מים, החצץ, האבנים או הג'ל שבהם הוא נמכר תפקידם רק להחזיק את הגבעולים זקופים. מחליפים כלי כשהשורשים הכתומים-אדמדמים ממלאים אותו ולא נשאר מקום למים. שורשים בצבע כזה הם בריאים, ושורשים חומים ורכים עם ריח רע מורידים. אם האגד מגיע עם חוט זהב או סרט סביב הגבעולים, משחררים אותו קצת כשהגבעולים מתעבים, כדי שלא ייחנקו. האפשרות השנייה, שהתיאור מזכיר, היא לשתול אותו במצע: מצע איכותי לצמחי בית עם בערך רבע פרלייט, בעציץ עם ניקוז. במצע הוא גדל חזק ומהר יותר, העלים רחבים וכהים יותר, אבל הוא מאבד את המראה המסודר של האגד. ההעברה ממים למצע מצליחה בדרך כלל, אבל בשבועות הראשונים שומרים על מצע לח יותר מהרגיל, כי השורשים שגדלו במים צריכים זמן להסתגל. ההעברה ההפוכה, ממצע למים, נוטה פחות להצליח. צמח במצע מחליפים כל שנתיים-שלוש, באביב, מידה אחת.
דישון
במבוק המזל צריך מעט מאוד דשן, ובמים עוד פחות. בכלי מים: מינון זעיר של דשן נוזלי לצמחי בית, כעשירית מהמינון שעל הבקבוק, פעם בחודש-חודשיים מאביב עד סוף הקיץ, מיד אחרי החלפת מים. זה כלל אצבע, ויש דשנים ייעודיים לגידול במים שמסומנים במינון שלהם. בגלל שהמים מוחלפים כל שבוע-שבועיים, דשן לא מצטבר, אבל עודף ממנו מאיץ אצות וגורם לקצות העלים להשחים. צמח במים שמקבל דשן רגיל במינון מלא מראה את זה מהר. במצע: דשן נוזלי מאוזן בחצי מהריכוז שעל הבקבוק, פעם בחודש-חודש וחצי מאפריל עד ספטמבר, על מצע לח. בחורף מפסיקים בשתי הצורות. הסימן לחוסר: עלים חדשים בהירים וצהבהבים לכל אורכם, בצמח שגדל זמן רב במים בלי שום דשן. הסימן לעודף: קצוות עלים חומים ושרופים, ואצות שמשתלטות על הכלי. אבל רוב הקצוות הצהובים אצלו הם מי ברז, כפי שהתיאור אומר, ודשן לא יפתור אותם.
ריבוי וייחורים
במבוק המזל מתרבה מייחורי גבעול, וזה עובד היטב גם בבית. הדרך הנפוצה: כשגבעול צמח גבוה מדי, חותכים את הקצה העליון עם העלים, באורך 10-15 ס"מ, ממש מעל אחד הפרקים. מסירים את העלים התחתונים, ומניחים את הקצה בכוס מים מסוננים במקום בהיר בלי שמש. תוך שלושה-ארבעה שבועות מופיעים שורשים, ואפשר להוסיף אותו לאגד או לשתול בנפרד. הגבעול שנשאר לא מת: מתחת לחתך יוצאים בתוך כמה שבועות ניצן או שניים חדשים. גם קטע גבעול בלי עלים, עם שני פרקים לפחות, יכול להשריש במים ולהוציא ענף, אבל לאט. כדאי לזכור באיזה צד היה למעלה, כי קטע שהפוך לא ישריש. במשתלות סוגרים את החתך העליון של גבעולי האגד בשעווה כדי למנוע התייבשות, ואת זה אפשר לעשות גם בבית בנר. מה שקשה לשחזר בבית הן הצורות: הספירלות והלבבות נוצרים לאורך חודשים במשתלה, בסיבוב מבוקר מול אור. ענף חדש שיוצא מגבעול מסולסל יגדל ישר, וזה צפוי.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
שבוע עד עשרה ימים — עם השקיה טובה לפני היציאה
למה זה הטווח, מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
שאלות נפוצות
האם דרצנה סנדריאנה (במבוק המזל) רעיל לחתולים?
כן — דרצנה סנדריאנה (במבוק המזל) מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
האם דרצנה סנדריאנה (במבוק המזל) רעיל לכלבים?
כן — דרצנה סנדריאנה (במבוק המזל) מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
- Wikipedia: Dracaena sanderiana
- GBIF Backbone Taxonomy: Dracaena sanderiana Mast. — המין
- ASPCA Toxic and Non-Toxic Plants — הרשימה המלאה; לצמח הזה אין ערך משלו, והרעילות נקבעה לפי הסוג או המשפחה



