
צילום: Forest and Kim Starr · CC BY · Wikimedia Commons
צמח מרפסת — לא ישרוד לאורך זמן בתוך הבית
הצמח הזה מופיע במאגר כי הוא נמכר בעציץ ורבים מגדלים אותו — אבל הוא צריך אור חוץ אמיתי, לא אדן חלון. בתוך הבית הוא בדרך כלל מחזיק מעמד כמה שבועות עד חודשים ואז נמתח, מאבד עלים ונחלש. אם יש לכם מרפסת שמש, שם מקומו; אם לא, עדיף לבחור צמח אחר ולא להילחם בביולוגיה שלו.
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור ישיר |
|---|---|
| השקיה | השקיה בינונית |
| עמידות ליובש | רגיש ליובש — לא לתת למצע להתייבש לגמרי |
| בטוח לחתולים | כן |
| בטוח לכלבים | כן |
| רמת קושי | קלה |
תיאור
אור ומיקום
בזיליקום מסווג לאור ישיר, ומקומו בחוץ: אדנית או עציץ במרפסת שמשית, על אדן חלון פתוח או בגינה, כפי שהתיאור מציין. הוא צריך בערך שש שעות שמש ביום, ומרפסת דרומית, מזרחית או מערבית נותנת לו את זה בקלות מהאביב עד הסתיו. בתוך הדירה, גם ליד חלון דרומי, הזכוכית והקירות מחלישים את האור, והתוצאה מוכרת לכל מי שקנה עציץ בסופר והעמיד אותו במטבח: גבעולים רכים שמתארכים לכיוון החלון, עלים קטנים וחיוורים, וטעם חלש. במרפסת מערבית באוגוסט השמש עצמה לא מפריעה לו, אבל עציץ פלסטיק כהה מתחמם בשעות אחר הצהריים עד שהשורשים נפגעים. עציץ בהיר, או אדנית שמוצלת חלקית אחרי שלוש, פותרים את זה. שתילים מהמשתלה או מהסופר גדלו בחממה, ולכן בשבוע הראשון נותנים להם שמש בוקר בלבד ורק אחר כך מעבירים לשמש מלאה. בחורף השמש נמוכה והימים קצרים, והצמיחה כמעט עוצרת גם כשהוא עומד במקום הטוב ביותר.
השקיה
צורך ההשקיה שלו בינוני, אבל סבילות היובש מתועדת כנמוכה, והתיאור מסביר מה קורה כשהמצע מתייבש עד הסוף: העלים נובלים ומאבדים את הרעננות, ולעיתים הצמח מגיב בפריחה מוקדמת. לכן בודקים את הסנטימטר-שניים העליונים, וכשהם יבשים משקים לאט, ליד הבסיס, עד שהמצע כולו רטוב. בקיץ הישראלי, באדנית קטנה בשמש, זה יכול להיות כל יום, ובימי שרב אפילו בוקר וערב. עציץ גדול יותר ועמוק יותר מחזיק לחות זמן רב יותר ומקל מאוד על העניין. נבילה קלה בשעות הצהריים החמות לא תמיד אומרת צמא: אם המצע לח והעלים מזדקפים בערב, זה החום ולא המים. הצד השני הוא מצע שלא מתייבש אף פעם, בעציץ בלי ניקוז או בצלוחית מלאה: עלים תחתונים מצהיבים, ובסיס הגבעול משחיר ומתרכך. משקים בבוקר, לא בלילה, ומשתדלים לא להרטיב את העלים, כי לחות על העלווה בלילות חמים מזמינה את מחלת הכשותית שתוארה בסעיף הטמפרטורה.
טמפרטורה ולחות
בזיליקום הוא צמח של חום, והקיץ הישראלי הוא העונה שלו. בטווח של בערך 20-32 מעלות הוא גדל במהירות, ובשרב הוא מחזיק כל עוד יש מים. הקור הוא שגומר אותו. מתחת ל-10 מעלות בערך הצמיחה נעצרת והעלים משחירים בשוליים, וכפור הורג אותו. בתל אביב ובמישור החוף צמח במרפסת מוגנת יכול לשרוד חלק מהחורף, אבל הוא מתדלדל ומאבד טעם. בירושלים ובאזורים הגבוהים העונה נגמרת בנובמבר. לכן, כפי שהתיאור מציע, מקובל לוותר עליו בחורף ולהתחיל מחדש באביב. לחות: הוא לא צריך לחות גבוהה, אבל לילות חמים ולחים בסוף הקיץ ובסתיו במישור החוף הם התנאים לכשותית: כתמים צהובים בצד העליון של העלה ופלומה אפרפרה בצד התחתון. ברגע שמזהים, עוקרים את הצמח הנגוע ושותלים חדש, ומשאירים רווח ואוורור בין הצמחים. מזיקים נפוצים הם כנימות עלה, כנימת עש הטבק ואקריות בחום היבש. שוטפים בזרם מים, ונמנעים מריסוסים שלא מיועדים לצמחי מאכל.
אדמה והחלפת עציץ
מצע איכותי לצמחי בית או לירקות, עם קומפוסט, ועוד בערך חמישית פרלייט כדי שלא יהפוך לגוש דחוס אחרי חודשיים של השקיה יומיומית. העציץ צריך עומק של לפחות 20 ס"מ, ובאדנית מלבנית שותלים צמח כל 20-25 ס"מ. עציצי הבזיליקום שנמכרים בסופר הם בדרך כלל עשרות נבטים צפופים בכוס אחת, וכך הם לא מחזיקים מעמד. מפרקים בעדינות את הגוש לשלוש-ארבע קבוצות ושותלים כל אחת בנפרד. בזיליקום לא נשאר שנים באותו עציץ: אצלנו הוא מתנהג כצמח עונתי, ובכל אביב מתחילים מחדש במצע טרי. מה שבאמת מעצב אותו הוא הקטיף, כפי שהתיאור אומר. קוטפים מלמעלה, חותכים את ראש הגבעול ממש מעל זוג עלים, ומשני צדי החתך יוצאים שני ענפים חדשים. קוטפים כך בקביעות, לא עלים בודדים מלמטה, ושוברים כל תפרחת ברגע שהיא מתחילה להופיע, כדי שהעלים יישארו רכים ולא יקבלו את הטעם המריר שהתיאור מתאר.
דישון
צמח שקוטפים ממנו כל שבוע מאבד חומרי הזנה כל הזמן, ומצע שנשטף בהשקיה יומית מתרוקן מהר. לכן מערבבים קומפוסט במצע בזמן השתילה, ומשם מוסיפים דשן נוזלי מאוזן, בחצי מהמנה המומלצת, פעם בשבועיים-שלושה מאביב עד סתיו. דשן אורגני, כמו תמצית אצות או דשן מבוסס קומפוסט, נוח במיוחד לצמח שאוכלים, ובכל מקרה מוודאים שהמוצר מתאים לגידולי מאכל וקוראים את ההוראות. עלים חדשים צהבהבים וגבעולים דקים בצמח שמקבל מספיק שמש הם בדרך כלל סימן לרעב. מהצד השני, דשן חנקני בכמות גדולה מגדל עלווה ענקית וירוקה כהה עם ניחוח עדין יותר, ולכן לא מגזימים. בסוף הסתיו, כשהלילות מתקררים והצמיחה נעצרת, מפסיקים לגמרי. דשן לא יציל צמח שכבר עבר לפריחה מלאה: אם הוא מלא תפרחות, עדיף לגזום חזק או לזרוע מחדש.
ריבוי וייחורים
שתי דרכים פשוטות, ושתיהן מצליחות כמעט תמיד. זרעים: זורעים מאמצע האביב, כשהלילות כבר לא קרים, ישר באדנית או בגביעים, ומכסים בשכבה דקה מאוד של מצע. בחום הזרעים נובטים תוך כשבוע. מי שרוצה עלים כל הקיץ זורע שוב כל חודש-חודש וחצי, כך שתמיד יש שתילים צעירים שמחליפים את אלה שנטו לפרוח. ייחורים: בזיליקום משריש במים מהר מאוד. חותכים קצה גבעול באורך 10 ס"מ בערך, בלי פרחים, מורידים את העלים התחתונים ומעמידים בכוס מים על אדן חלון מואר. תוך שבוע-שבועיים מופיעים שורשים לבנים, ואז שותלים. זה עובד גם עם צרור בזיליקום טרי מהשוק, כל עוד הגבעולים לא רכים ומושחרים. זנים שונים, למשל בזיליקום סגול או בזיליקום תאילנדי, נשמרים בדיוק דרך הייחורים, ואילו זרעים שאספתם מצמחים שגדלו זה ליד זה עלולים לתת תערובת.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
ארבעה עד חמישה ימים — מעבר לזה צריך מישהו שישקה
למה זה הטווח, מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
שאלות נפוצות
האם בזיליקום (ריחן) רעיל לחתולים?
בזיליקום (ריחן) לא מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
האם בזיליקום (ריחן) רעיל לכלבים?
בזיליקום (ריחן) לא מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
- ויקיפדיה: ריחן מצוי — ערך הסוג
- Wikipedia: Basil — ערך הסוג
- GBIF Backbone Taxonomy: Ocimum basilicum L. — המין
- ASPCA Toxic and Non-Toxic Plants: Basil — הערך של Ocimum basilicum



