פיקוס ג'ינסנג

Ficus microcarpa

Ginseng Ficus

עודכן לאחרונה:

🌴פאלמות ועצי נוירמת קושי: קלה
פיקוס ג'ינסנג (Ficus microcarpa / Ginseng Ficus)

צילום: Didier Descouens · CC BY-SA · Wikimedia Commons

מצאתם טעות בדף הזה?

🌤️
אור עקיף חזק
אור
💧💧
השקיה בינונית
השקיה / לחות
📏
כבונסאי: 20-60 ס"מ; ללא גיזום: עד כמה מטרים
גודל בוגר
📈
בינוני
קצב גדילה

התשובה ב-20 שניות

אוראור עקיף חזק
השקיההשקיה בינונית
עמידות ליובשסבילות בינונית ליובש
בטוח לחתוליםלא
בטוח לכלביםלא
רמת קושיקלה

תיאור

פיקוס ג'ינסנג הוא אחד מצמחי הבית הנפוצים ביותר בחנויות הצמחים בישראל, ומככב בזכות השורשים העבים והבוהקים שמעניקים לו מראה בונסאי דרמטי כבר בגיל צעיר. הוא עמיד וסלחני יחסית, מסתגל לתנאי בית שונים ומצליח גם באור עקיף בינוני, אך פורח באמת באור בהיר. יש לתת למצע להתייבש מעט בין השקיות ולהימנע מהזזה תכופה של העציץ ממקום למקום, שכן שינויים פתאומיים בתאורה עלולים לגרום לו לשלשל עלים כתגובת מתח זמנית. גיזום עדין של הצמרת שומר על הצורה הקומפקטית האופיינית לבונסאי.

אור ומיקום

פיקוס ג'ינסנג מסווג לאור עקיף חזק, וכפי שהתיאור מציין, הוא מסתדר באור בינוני אבל פורח באמת באור בהיר — וכדאי לדעת מה הוא: אותו מין בדיוק כמו פיקוס השדרות, העץ שמצל על רוב הרחובות בישראל, כלומר עץ של שמש מלאה שגדל בעציץ קטן. אין לו ציוני חלון מדודים במאגר. המקום הנכון הוא צמוד לחלון מזרחי או דרומי, ושמש בוקר ישירה, ואפילו כמה שעות שמש דרך זכוכית אחרי הרגלה, טובות לו יותר מלכל פיקוס אחר בקטלוג; רק צמח שהגיע ישר מהחנות לשמש צהריים מקבל כתמים חומים על העלים שפנו לחלון. בפינה חשוכה, שבה הוא לרוב מונח כפריט נוי על שולחן, הוא לא מת מהר, אלא מתדלדל: העלים הפנימיים מצהיבים ונושרים, הענפים החדשים דקים עם עלים קטנים ומרוחקים, והבונסאי הצפוף שנקנה נראה אחרי חורף כמו כמה ענפים דקים על שורשים עבים. וכמו שהתיאור מדגיש, הזזה היא הבעיה: נשירה בשבועות אחרי שהגיע הביתה או אחרי כל העברה היא הסתגלות, לא מחלה, ומתקנים אותה בלהישאר במקום, לא בעוד העברה. סובבו אותו רבע סיבוב פעם בחודש, לא יותר. והמזיק שרואים על כל עץ ברחוב מגיע גם הביתה: עלים חדשים שמתקפלים לאורכם ונשארים סגורים, עם נקודות שחורות זעירות בפנים, הם תריפס הפיקוס — קוטפים את העלים המקופלים ומרססים בשמן, וזה חולף.

השקיה

צורך השקיה בינוני וסבילות יובש בינונית, וכפי שהתיאור אומר, נותנים למצע להתייבש מעט בין השקיות: שניים-שלושה הסנטימטרים העליונים, אצבע פנימה, ואז משקים לעומק עד שמים יוצאים מהניקוז ומרוקנים את הצלוחית. מה שמשנה כאן הוא גודל העציץ — בונסאי בכלי רדוד מתייבש מהר, ובקיץ הישראלי ליד חלון זה לפעמים כל שלושה-ארבעה ימים, בעוד אותו צמח בעציץ רגיל מסתפק בפעם בשבוע; בחורף פעם בשבוע-שבועיים בכלי הרדוד, ופעם בשבועיים-שלושה בעציץ. השורשים העבים והחשופים, ה"ג'ינסנג", הם מיכל אגירה, ובזכותם שכחה של כמה ימים לא משאירה סימן; אבל לא משקים עליהם — הם רוצים להישאר יבשים ומחוספסים, ומים קבועים עליהם מרככים את הקליפה. הדבר הראשון שכדאי לעשות בצמח שהגיע מהחנות הוא להסיר את החצץ המודבק שמכסה את המצע, אם יש: אי אפשר לבדוק לחות דרכו, המים מחליקים מעליו, ורוב הצמחים האלה מתים או ממים שלא נכנסו או ממים שלא יצאו. הסימן לעודף הוא עלים שמצהיבים ונושרים רכים, קצוות עלים שמשחירים, ומצע שנשאר רטוב ימים — ריקבון שורשים בכלי רדוד עם ניקוז חסום; הסימן ליובש הוא עלים שמתייבשים פריכים על הענף ונופלים, וענפים דקים שמתייבשים. ועלים ירוקים ובריאים שנושרים בכמות שבוע אחרי שהצמח הוזז הם לא מים בכלל. בכל גיזום: חלב לבן, כפפות.

טמפרטורה ולחות

הטווח הנוח לפיקוס ג'ינסנג הוא 16-30 מעלות, והוא חובב חום: קיץ ישראלי מול חלון לא מפריע לו כל עוד המצע הרדוד לא מתייבש לגמרי. אין לו נתון מזגן מדוד במאגר, ולכן הכלל השמרני: לא בקו הנשיפה הישיר, ששם הוא משיל עלים כמו כל פיקוס אחרי שינוי, ולא ליד דלת שנפתחת בלילות קרים — אבל אותו חדר עם מזגן פועל כל היום הוא בסדר, כמו אצל פיקוס אלסטיקה: העלים הקטנים והמבריקים מאבדים מים לאט. לחות ביתית רגילה מספיקה לו בלי מגש ובלי ריסוס; אוויר יבש ממושך מזמין אקריות קורים לצד התחתון של העלים הקטנים, שקשה לראות עליהם, וכנימות מגן לאורך הענפים — מקלחת פושרת לכל הצמרת פעם בחודש מונעת את שניהם ומנקה אבק. קור הוא הגבול: מתחת ל-10 מעלות ממושכות הוא משיל עלים, ולילה של קרה מכתים עלים בשחור, בעיקר בצמח צעיר בכלי קטן, שהשורשים שלו קרים יותר משורשי עץ ברחוב. בחוץ: הוא עץ הרחוב של מישור החוף, ולכן במרפסת מוצלת-חלקית בתל אביב, בחיפה ובמרכז הוא עובר את כל השנה בחוץ, ומתעבה שם בקיץ יותר מבכל חלון; בירושלים ובגליל העליון מכניסים אותו הביתה מנובמבר עד מרץ, ומקבלים שההכנסה עולה בכמה עלים. עלים שגדלו בבית נשרפים בשמש קיץ ישירה — מוציאים לצל ומקרבים לשמש לאורך שבועיים, ובמרפסת הוא צמח לשמש מלאה אחרי ההרגלה.

אדמה והחלפת עציץ

פיקוס ג'ינסנג רוצה מצע שמתנקז מיד, כי הוא כמעט תמיד חי בכלי רדוד: כמחצית מצע איכותי לצמחי בית וכמחצית פרלייט או פומיס, ואם מגדלים אותו כבונסאי ברצינות, אקדמה או טוף דק במקום חלק מהפרלייט. המצע שאיתו הוא מגיע מהחנות הוא לרוב כבול דחוס, לפעמים עם חצץ מודבק מעליו, ומחליפים אותו באביב הראשון. הכלי: קרמיקה רדודה עם חור ניקוז אמיתי, לא קערה בלי חור; מי שרוצה את העץ ולא את הבונסאי עובר לעציץ רגיל ומקבל, כמו שהתיאור מציין, צמח של כמה מטרים בתוך כמה שנים. הכלל היחיד: השורשים המעובים נשארים חשופים מעל קו המצע, כמו שהיו — הם התכונה שבשבילה קנו אותו, ושורש שנקבר מתרכך ומאבד את הקליפה. החלפה כל שנתיים בכלי הרדוד, כל שלוש בעציץ, באביב, כשהשורשים ממלאים את הכלי והמים עוברים בלי להירטב במצע; וכאן הפיקוס שונה מכל הדקלים — הוא סובל גיזום שורשים, עד שליש מהגוש בסכין נקייה, וזה מה שמאפשר להשאיר אותו באותו כלי שנים. אחרי גיזום שורשים, שבועיים בצל ובלי דשן חודשיים. וגיזום הצמרת שהתיאור מזכיר: כשענף הוציא שישה-שמונה עלים מקצרים אותו לשניים-שלושה, בכפפות ועם נייר סופג לחלב, והוא מסתעף מתחת לחיתוך; גיזום קל תדיר שומר על הצורה הקומפקטית יותר מגיזום קשה פעם בשנה, וכל מה שנחתך הוא ייחור.

דישון

פיקוס ג'ינסנג גדל בקצב בינוני, אבל בכלי הרדוד שבו הוא לרוב חי המצע מועט והמינרלים נשטפים ממנו בכל השקיה, ולכן הכלל הפוך מהרגיל — מעט ולעיתים קרובות: דשן נוזלי מאוזן במחצית מהריכוז המומלץ אחת לשבועיים-שלושה מהאביב עד סוף הקיץ, על מצע לח; בעציץ רגיל, ריכוז מלא אחת לארבעה שבועות. בסתיו מדללים ומרווחים, ובחורף כלל לא, אלא אם הוא ליד חלון חם וממשיך להוציא עלים, ואז פעם בחודשיים. הסימן לעודף מגיע מהר בכלי קטן: קצוות ושוליים חומים ויבשים על עלים שהיו בריאים, כשההשקיה סדירה, וקרום לבן על פני המצע ועל שפת הקרמיקה; שוטפים את הכלי במים רבים עד שהם זורמים בשפע מהניקוז, ומדלגים על חודש-חודשיים. הסימן למחסור, אצל צמח שיושב שנים באותו מצע, הוא עלים חדשים קטנים וחיוורים יותר מהקודמים בזמן שהאור והמרווח על הענף תקינים — ההבדל מבעיית אור — ומנה אחת מתקנת תוך חודש. שלושה דברים שאינם דשן: נשירה אחרי העברה היא הסתגלות, ולא מדשנים צמח שמשיל עלים; עלים חדשים מקופלים עם נקודות שחורות הם תריפס, לא מחסור; ועלה פנימי בודד שמצהיב ונושר מדי כמה שבועות הוא ההחלפה הטבעית. אחרי החלפת מצע או גיזום שורשים, חודשיים בלי דשן.

ריבוי וייחורים

פיקוס ג'ינסנג הוא הפיקוס הקל ביותר לייחור בקטלוג, ובכל זאת כדאי להתחיל ממה שלא יקרה: הייחור ייתן פיקוס רגיל, עם גזע דק ושורשים רגילים, ולא את השורשים המעובים והחשופים שבשבילם קונים אותו. ה"ג'ינסנג" אינו תכונה של הזן אלא תוצר של שיטת גידול — הצמחים שבחנות נזרעו וגודלו בקרקע פתוחה כמה שנים, נעקרו, והשורשים העבים שהתפתחו באדמה נחשפו ונשתלו מעל המצע — ובבית זה לא ניתן לשחזור. מי שרוצה עוד אחד כזה קונה עוד אחד; מי שרוצה עוד פיקוס מייחר. באביב או בתחילת הקיץ, כשגוזמים את הצמרת, חותכים ייחור קצה באורך 8-12 ס"מ מענף מעוצה למחצה, עם שלושה-ארבעה עלים, בכפפות, ושוטפים את החלב הלבן מהחתך במים פושרים, כי חלב שמתייבש אוטם אותו. מסירים את העלים התחתונים, טובלים בהורמון השרשה, ומכניסים למצע לח ואוורירי — פרלייט וקוקוס — מתחת לשקית שקופה, במקום חם עם אור עקיף חזק. שורשים תוך שלושה-שישה שבועות בקיץ, מהר מפיקוס בנימיני ומאלסטיקה; במים זה עובד גם, עם שורשים שנחלשים במעבר. עלה בודד עם פטוטרת לא ייתן צמח — אין בו ניצן. לענף עבה, הרכבה אווירית: חורצים קליפה, עוטפים ספגנום לח וניילון, וחותכים אחרי חודש-חודשיים כשרואים שורשים דרך הניילון; לפיקוס הזה זה עובד במיוחד טוב, כי הוא מוציא שורשי אוויר מעצמו, וברחוב רואים אותם תלויים מהענפים.

מדריכי הטיפוח הכלליים

איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:

רעילות לחיות מחמד ולילדים

לא בטוח לחתולים
לא בטוח לכלבים

כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?

שבוע עד עשרה ימים — עם השקיה טובה לפני היציאה

המצע יתייבש לגמרי אי-שם באמצע התקופה. הצמח לא ימות מזה, אבל הוא ישלם: קצוות עלים יבשים, עלה תחתון או שניים שיצהיבו, ועצירה בגדילה למשך כמה שבועות אחרי החזרה. ככל שהחלון מתארך מעבר לעשרה ימים, הנזק מצטבר.

מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.

שאלות נפוצות

כל כמה זמן להשקות פיקוס ג'ינסנג?

פיקוס ג'ינסנג מסווג אצלנו כ"השקיה בינונית" — בערך פעם בשבוע, כשהשכבה העליונה של המצע כבר יבשה למגע. עדיף לבדוק את המצע בפועל לפני כל השקיה מאשר להסתמך על תאריך קבוע בלוח השנה.

כמה אור צריך פיקוס ג'ינסנג?

פיקוס ג'ינסנג מסווג אצלנו כצמח ל"אור עקיף חזק" — הוא צריך אור עקיף חזק — מקום קרוב לחלון בהיר, בלי שמש ישירה שנוגעת בעלים.

האם קל לגדל פיקוס ג'ינסנג?

כן — זה צמח קל יחסית לטיפוח, סלחני לטעויות השקיה ולתנאי בית ממוצעים, ומתאים למי שרק מתחיל.

מה קורה אם שוכחים להשקות פיקוס ג'ינסנג?

פיקוס ג'ינסנג — סבילות בינונית ליובש.

האם פיקוס ג'ינסנג רעיל לחתולים?

כן — פיקוס ג'ינסנג מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.

זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.

האם פיקוס ג'ינסנג רעיל לכלבים?

כן — פיקוס ג'ינסנג מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.

זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.

כמה גדול פיקוס ג'ינסנג יכול לגדול?

הגודל הבוגר הרגיל של פיקוס ג'ינסנג הוא בערך כבונסאי: 20-60 ס"מ; ללא גיזום: עד כמה מטרים. קצב הגדילה שלו מתואר אצלנו כ"בינוני".

מקורות

עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.

צמחים דומים

דיפסיס צהבהב (דקל אריקה / דקל הזהב) (Dypsis lutescens / Areca Palm)

דיפסיס צהבהב (דקל אריקה / דקל הזהב)

Dypsis lutescens

דקל מצטבר (clumping) עם גבעולים דקים רבים שמעניק גובה וטקסטורה עדינה לפינת ישיבה או סלון. רגיש למלחים ולפלואוריד במי ברז קשים — הסימן האופייני הוא קצוות עלים חומים גם כשההשקיה תקינה — ולכן מומלץ להשקות במים מסוננים או שעמדו לפחות 24 שעות בכלי פתוח.

פיקוס ליראטה (עלה כינור) (Ficus lyrata / Fiddle Leaf Fig)

פיקוס ליראטה (עלה כינור)

Ficus lyrata

עלים גדולים בצורת כינור שהפכו את הצמח הזה לפריט עיצוב מבוקש בכל סלון מגזין — ולאחד המינים עם המוניטין הגרוע ביותר לגידול בבית. הבעיה המרכזית היא לא מורכבות הטיפול אלא רגישות לשינויים: העברת מיקום, טיוטת אוויר קרה, או אפילו סיבוב פתאומי של העציץ עלולים לגרום לנשירת עלים דרמטית. הכלל המעשי: לבחור מקום קבוע עם אור בהיר עקיף ולא לזוז ממנו, ולסובב את העציץ בהדרגה (רבע סיבוב בשבוע) ולא בבת אחת.

דקל קנטיה (Howea forsteriana / Kentia Palm)

דקל קנטיה

Howea forsteriana

דקל הקנטיה נחשב לאחד הדקלים הסלחניים ביותר לגידול בבית – הוא סובל היטב תנאי תאורה נמוכים יחסית ואוויר מיזוג, מה שהפך אותו לבחירה קלאסית למשרדים וללובי מלונות עוד מהתקופה הוויקטוריאנית. הגדילה איטית מאוד, כך שעציץ בוגר יקר יחסית, אך התגמול הוא עלים מקושתים אלגנטיים שנשארים ירוקים ומבריקים שנים ארוכות בלי צורך בתשומת לב מיוחדת. רגיש להשקיית יתר יותר מאשר לחוסר מים – מומלץ לתת לשכבה העליונה של האדמה להתייבש בין השקיה להשקיה.

חמדוראה נאה (דקל פרלור) (Chamaedorea elegans / Parlor Palm)

חמדוראה נאה (דקל פרלור)

Chamaedorea elegans

דקל הפרלור (חמדוראה נאה) הוא אחד מדקלי הבית הנפוצים ביותר בעולם, ולא במקרה – הוא קטן, קומפקטי, וגדל היטב גם בפינות עם אור עקיף חלש שבהן דקלים אחרים נאבקים. קצב הגדילה איטי עד בינוני, כך שהוא שומר על גודל נוח לדירה במשך שנים בלי לדרוש העברה תכופה לעציץ גדול יותר. מומלץ לשטוף את העלים מדי פעם ולשמור על לחות סביבתית סבירה כדי למנוע קצוות עלים יבשים.

עוד על ההתאמה לבית שלכם

  • בלי ציוני חלון מדודים הוא מופיע בקבוצה הכללית של עמוד החלון הצפוני לפי סיווג האור שלו — וכדאי לקרוא את זה בזהירות: חלון צפוני צמוד לזגוגית מחזיק אותו דליל, וזה עץ של שמש מלאה ברחוב. חלון מזרחי או דרומי הוא המקום שבו הצמרת באמת צפופה כמו בחנות.

    צמחים לחלון צפוני
  • הוא מופיע ברשימת ה"להימנע" של העמוד הזה, לא ברשימת המומלצים: מתועד אצלנו כרעיל לחתולים ולכלבים, והחלב הלבן שבכל עלה שנתלש מגרה את הפה והעור — ובונסאי על שולחן הוא בדיוק בגובה של חתול. דקל הגברת או דקל אריקה בכלי קטן הם החלופה הבטוחה לשולחן.

    צמחים בטוחים לחתולים