צילום: Krzysztof Ziarnek, Kenraiz · CC BY-SA · Wikimedia Commons
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור עקיף חזק |
|---|---|
| השקיה | השקיה בינונית |
| עמידות ליובש | סבילות בינונית ליובש |
| בטוח לחתולים | כן |
| בטוח לכלבים | כן |
| רמת קושי | קלה |
תיאור
אור ומיקום
דקל הבמבוק מסווג לאור עקיף חזק, וזה ההבדל המעשי בינו לבין דקל הפרלור, האח הקטן שלו: הוא גדל בשולי יער ולא על רצפתו, ורוצה יותר אור. אין לו ציוני חלון מדודים במאגר. המקום הנכון הוא צמוד לחלון מזרחי, מטר-שניים מחלון דרומי או מערבי גדול מאחורי וילון מפזר, או חלון צפוני גדול מאוד צמוד לזגוגית — הרבה אור יום, בלי קרן שמש ישירה של צהריים. כפי שהתיאור מציין, בשמש ישירה דרך חלון הכפות מחווירות ונשרפות, וזה קורה בקיץ הישראלי תוך ימים. הוא סבלני לאור בינוני, ובפינת סלון עם אור יום ברור הוא ממשיך לחיות שנים — אבל הסימן שהוא שם באור נמוך מדי בשבילו הוא זה: הקנים החדשים שיוצאים מהבסיס דקים וגבוהים, עם מרווחים גדולים בין הטבעות ומעט כפות, והגוש נעשה דליל למטה ומלא רק למעלה. באור טוב הקנים החדשים עבים וקצרים, והגוש מלא מהרצפה. סובבו אותו רבע סיבוב בכל השקיה; הקנים נוטים לחלון. הכפות הצרות והרבות אוספות אבק ומסתירות אקריות — מקלחת פושרת פעם בשבועיים-שלושה, כמו שהתיאור ממליץ, היא גם הניקוי וגם הבדיקה.
השקיה
צורך השקיה בינוני וסבילות יובש בינונית: משקים כשהשכבה העליונה, שניים-שלושה סנטימטרים, התייבשה — אצבע פנימה כדי לוודא — לעומק עד שמים יוצאים מהניקוז, ומרוקנים את הצלוחית אחרי כעשרים דקות. בקיץ הישראלי בעציץ גדול זה בערך פעם בחמישה-שבעה ימים; בחורף פעם בעשרה ימים עד שבועיים. הוא סלחני יותר לפספוס מדקל אריקה, ושכחה של כמה ימים לא משאירה סימן; יובש של שבועיים בקיץ מחריך קצוות עלעלים בכפות החיצוניות, וזה נשאר. הסימן לעודף מים הוא בדיוק זה שהתיאור מזהיר ממנו: שורשי דקלים נרקבים בשקט, והדבר הראשון שרואים הוא כפות תחתונות שמצהיבות בבת אחת, כולן, באופן אחיד מהבסיס — לא כפה אחת תחתונה, שזה החלפה טבעית, ולא קצוות, שזה יובש או מלחים. כשזה קורה, מפסיקים להשקות עד שהמצע יבש לעומק, ולא "מפצים" בעוד מים. קנה שלם שמצהיב ומתרכך בבסיס בזמן ששאר הקנים ירוקים חותכים בבסיס; הגוש ממשיך. וקצוות חומים בכל הכפות עם השקיה סדירה הם, כמו שהתיאור אומר, מלחים ופלואוריד במי הברז: מים שעמדו לילה בכלי פתוח או מים מסוננים, ושטיפת המצע במים רבים פעם בחודשיים.
טמפרטורה ולחות
הטווח הנוח לדקל הבמבוק הוא 18-28 מעלות, והוא חובב חום שהקיץ הישראלי לא מפריע לו כל עוד הוא לא בשמש ישירה. אין לו נתון מזגן מדוד במאגר, אבל התיאור אומר את מה שקובע: אוויר יבש ממזגן וחימום מזמין אקריות קורים, והכפות הצרות והרבות הן בדיוק המקום שבו הן מתחילות — נקודות חיוורות זעירות בצד התחתון של העלעלים, ואחר כך קורים דקים בין הכפות. לכן לא בקו הנשיפה הישיר, לפחות שניים-שלושה מטרים הצידה, ומקלחת פושרת לכפות, משני הצדדים, פעם בשבועיים-שלושה: זה מונע אקריות ומייצב את הקצוות יותר מכל ריסוס, שמחזיק דקות. מגש חלוקי נחל רחב עם מים מתחת לעציץ, או קבוצה צפופה של צמחים, עוזרים בקיץ הממוזג. הוא סלחני יותר לאוויר יבש מדקל אריקה ופחות מקנטיה. קור הוא הגבול: מתחת ל-12 מעלות ממושכות הוא נעצר, ומתחת ל-8 הכפות מכתימות. במרפסת מוצלת בתל אביב, בחיפה או במרכז הוא עובר את כל השנה בחוץ — הוא גדל בגינות מוצלות במישור החוף — אבל בירושלים ובגליל העליון מכניסים אותו הביתה מנובמבר עד מרץ, ולא מעמידים אותו ליד דלת מרפסת שנפתחת בלילות קרים.
אדמה והחלפת עציץ
דקל הבמבוק גדל כאשכול של קנים שיוצאים מקנה שורש בבסיס ומתפשטים לרוחב, ושורשיו בינוניים בעומק — עציץ רחב יותר מעמוק, ויציב, כי הקנים הגבוהים בעציץ קל מתהפכים. המצע: כשני שלישים מצע איכותי לצמחי בית, שליש פרלייט או חול גס, וחופן קליפות אורן דקות אם יש; העיקר ניקוז, כי כפי שהתיאור אומר, שורשי דקלים נרקבים בשקט במצע שנשאר רווי. הוא מעדיף להיות מעט צפוף, וקנים חדשים שיוצאים צמוד לדופן הם המצב הרגיל. בקצב גדילה בינוני החלפת עציץ נדרשת פעם בשנתיים-שלוש, באביב או בתחילת הקיץ; הסימנים הם שורשים שיוצאים מחורי הניקוז, קנים חדשים שכבר אין להם לאן לצאת, ומצע שמתייבש תוך יומיים בקיץ. עולים מידה אחת ברוחב, מעבירים גוש שלם בלי לפורר, ושומרים על גובה השתילה — בסיסי הקנים עם הטבעות צריכים להישאר מעל פני המצע, כי קנה קבור נרקב. קנים ישנים שהצהיבו והתייבשו לגמרי חותכים בבסיס בזמן ההחלפה; הגוש ממלא את המקום מקנים חדשים. גוש שגדל מדי לחדר מחלקים במקום להגדיל, וכמו אצל דקל הגברת, זה עובד — ראו בסעיף הריבוי.
דישון
דקל הבמבוק גדל בקצב בינוני ואוכל בהתאם, קצת יותר מדקל הפרלור ופחות מדקל אריקה: דשן נוזלי מאוזן במחצית מהריכוז המומלץ, אחת לארבעה-שישה שבועות מהאביב עד סוף הקיץ, על מצע לח, ובסתיו ובחורף כלל לא. דשן לדקלים, עם מגנזיום ומנגן, עדיף אם יש: כפות בוגרות שמצהיבות בפסים בין העורקים בזמן שהחדשות ירוקות הן מחסור במגנזיום, ולא בעיית השקיה. הסימן לעודף דישון הוא זה של מי ברז קשים — קצוות חומים בכל הכפות בבת אחת, קרום לבן על פני המצע — והפתרון זהה: שטיפת המצע במים רבים עד שהם זורמים בשפע מהניקוז, ודילוג על חודשיים. שני דברים שאינם דשן: כפה תחתונה אחת שמצהיבה ומתייבשת מדי כמה שבועות היא ההחלפה הטבעית של צמח שגדל בקצב הזה, וקנה שלם שמצהיב מהבסיס הוא ריקבון שורשים. מצע טרי אחרי החלפת עציץ מספיק לשלושה-ארבעה חודשים בלי דשן.
ריבוי וייחורים
דקל הבמבוק הוא, יחד עם דקל הגברת, אחד משני הדקלים בקטלוג שהחלוקה שלהם באמת עובדת: הקנים יוצאים מקנה שורש בבסיס, וקנה צדדי שהתרחק מהמרכז מפתח שורשים משלו תוך שנה-שנתיים. באביב או בתחילת הקיץ, בזמן החלפת עציץ, מוציאים את הגוש, משרים אותו במים עד שהמצע נופל, ומזהים בשוליים קנה או קבוצה של שניים-שלושה קנים שיש להם שורשים ניכרים משלהם וקטע קנה שורש. חותכים שם בסכין נקייה, לא קורעים, ושותלים מיד במצע לח בעציץ קטן. שומרים לח ומוצל לחודש-חודשיים, מכסים בשקית שקופה גדולה בשבועות הראשונים אם האוויר יבש, ומקבלים שהחלק המופרד יאבד כפה או שתיים ויעמוד כמה חודשים בלי גדילה נראית. קנה בלי שורשים משלו לא ישרוד — לדקלים אין יכולת להשריש מקטע גבעול, וקנה חתוך, למרות שהוא נראה כמו במבוק, לא מתייחר כמו במבוק. לא מחלקים צמח צעיר, ולא לקנים בודדים; שלושה קנים עם שורשים הם המינימום שנראה כמו צמח ומתאושש. ריבוי מזרעים אפשרי רק מגוש שיש בו צמחי זכר ונקבה שפרחו בחוץ, ולא רלוונטי בבית.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
שבוע עד עשרה ימים — עם השקיה טובה לפני היציאה
המצע יתייבש לגמרי אי-שם באמצע התקופה. הצמח לא ימות מזה, אבל הוא ישלם: קצוות עלים יבשים, עלה תחתון או שניים שיצהיבו, ועצירה בגדילה למשך כמה שבועות אחרי החזרה. ככל שהחלון מתארך מעבר לעשרה ימים, הנזק מצטבר.
מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות חמדוראה זייפריץ (דקל במבוק)?
חמדוראה זייפריץ (דקל במבוק) מסווג אצלנו כ"השקיה בינונית" — בערך פעם בשבוע, כשהשכבה העליונה של המצע כבר יבשה למגע. עדיף לבדוק את המצע בפועל לפני כל השקיה מאשר להסתמך על תאריך קבוע בלוח השנה.
כמה אור צריך חמדוראה זייפריץ (דקל במבוק)?
חמדוראה זייפריץ (דקל במבוק) מסווג אצלנו כצמח ל"אור עקיף חזק" — הוא צריך אור עקיף חזק — מקום קרוב לחלון בהיר, בלי שמש ישירה שנוגעת בעלים.
האם קל לגדל חמדוראה זייפריץ (דקל במבוק)?
כן — זה צמח קל יחסית לטיפוח, סלחני לטעויות השקיה ולתנאי בית ממוצעים, ומתאים למי שרק מתחיל.
מה קורה אם שוכחים להשקות חמדוראה זייפריץ (דקל במבוק)?
חמדוראה זייפריץ (דקל במבוק) — סבילות בינונית ליובש.
האם חמדוראה זייפריץ (דקל במבוק) רעיל לחתולים?
חמדוראה זייפריץ (דקל במבוק) לא מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
האם חמדוראה זייפריץ (דקל במבוק) רעיל לכלבים?
חמדוראה זייפריץ (דקל במבוק) לא מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
כמה גדול חמדוראה זייפריץ (דקל במבוק) יכול לגדול?
הגודל הבוגר הרגיל של חמדוראה זייפריץ (דקל במבוק) הוא בערך 150-250 ס"מ בעציץ, בכמה גבעולים. קצב הגדילה שלו מתואר אצלנו כ"בינוני".
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
- Wikipedia: Chamaedorea seifrizii
- GBIF Backbone Taxonomy: Chamaedorea seifrizii Burret — המין
- ASPCA Toxic and Non-Toxic Plants: Bamboo Palm — הערך של Chamaedorea elegans
