צילום: Billjones94 · CC BY-SA · Wikimedia Commons
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור עקיף חזק |
|---|---|
| השקיה | השקיה בינונית |
| עמידות ליובש | סבילות בינונית ליובש |
| בטוח לחתולים | לא |
| בטוח לכלבים | לא |
| רמת קושי | קלה |
תיאור
אור ומיקום
דרצנה רפלקסה מסווגת לאור עקיף חזק, וזה הסיווג הגבוה ביותר מבין שלוש הדרצנות בקטלוג — והסיבה היא הוריאגציה, כפי שהתיאור אומר: הזן "שיר הודו", שהוא כמעט היחיד שנמכר, נושא שוליים צהובים-ליים רחבים, והרקמה הצהובה הזאת לא מייצרת סוכר בעצמה. צמח שמקבל פחות אור מפצה בכך שהעלים החדשים יוצאים ירוקים כמעט לגמרי, והפסים הבהירים דוהים ונעלמים — הצמח בריא, פשוט לא זה שקניתם. אין לה ציוני חלון מדודים במאגר. המקום שבו היא שומרת על הצבע הוא צמוד לחלון מזרחי, או מטר מחלון דרומי או מערבי מאחורי וילון מפזר; חלון צפוני גדול צמוד לזגוגית מחזיק אותה, ירוקה יותר ואיטית יותר. שמש צהריים ישירה דרך זכוכית בקיץ הישראלי מלבינה את העלים הצרים בכתמים שהופכים חומים, בעיקר בשוליים הצהובים, שנשרפים ראשונים. שאר הסימנים לאור נמוך מדי איטיים כמו הצמח: עלים חדשים קצרים וצרים, מרווחים גדלים בין העלים על הגבעול כך שהסליל הצפוף מתפרק, וגבעולים שנוטים לחלון — וזו גם בדיוק הנטייה שיוצרת עם השנים את הגבעולים המתפתלים והפיסוליים שהתיאור מזכיר, כך שמי שאוהב אותם מסובב פחות ומי שרוצה צמח ישר מסובב רבע סיבוב פעם בחודש. אבק בין העלים הצפופים מנקים במקלחת פושרת פעם בחודש-חודשיים.
השקיה
צורך השקיה בינוני וסבילות יובש בינונית — היא צמאה מעט יותר מדרצנה מרג'ינטה ופחות מהדרצנה הריחנית, אבל כלל המשפחה תקף גם עליה: היא מתה מהשקיה, לא מצמא. נותנים לשכבה העליונה להתייבש כפי שהתיאור אומר, שלושה-ארבעה סנטימטרים לאצבע או מקל עץ, ואז משקים לעומק עד שמים יוצאים מהניקוז ומרוקנים את הצלוחית. בקיץ הישראלי ליד חלון זה בערך פעם בשבוע-עשרה ימים; בחורף, כשהגדילה האיטית ממילא נעצרת, פעם בשבועיים-שלושה. שכחה של שבוע-שבועיים לא משאירה סימן. הסימן ליובש הוא עלים שמתקפלים לאורכם ונובלים כלפי מטה בכל אורך הגבעול, וקצוות שמתייבשים; היא מתאוששת תוך יום, ומה שהתייבש נשאר. הסימן לעודף אטי ומסוכן: עלים תחתונים שמצהיבים באופן אחיד מהבסיס בכמות גדולה, גבעול שמתרכך ומקמט מתחת לעלווה, ולפעמים ריח — ריקבון שעולה מהשורשים דרך הגבעול, ואז חותכים את הקטע הבריא שמעל הרקמה הרכה ומייחרים אותו, ראו בסעיף הריבוי, כי הבסיס אבוד. וכמו שהתיאור מציין במפורש, הסימן הנפוץ ביותר אצלה בבית ישראלי הוא לא אף אחד מהשניים: קצוות חומים דקים בכל העלים כשההשקיה תקינה לגמרי. זה פלואוריד ומלחים במי הברז, שכל הדרצנות רגישות להם — מים שעמדו לילה בכלי פתוח, מים מסוננים או מי מזגן שנאספו, ושטיפת מצע במים רבים פעם בחודשיים. לא יותר מים ולא פחות מהם.
טמפרטורה ולחות
הטווח הנוח לדרצנה רפלקסה הוא 18-29 מעלות, והיא עוברת קיץ ישראלי בבית בלי בעיה כל עוד היא לא בשמש ישירה. היא הטרופית מבין שלוש הדרצנות בקטלוג — מקורה במדגסקר ובאיי האוקיינוס ההודי — ולכן פחות עמידה בקור מדרצנה מרג'ינטה: מתחת ל-13 מעלות ממושכות היא נעצרת, ולילות של 7-8 מעלות מכתימים את העלים בכתמים לבנבנים-חומים, במיוחד כשהמצע רטוב. אין לה נתון מזגן מדוד במאגר, ולכן הכלל השמרני: לא בקו הנשיפה הישיר, אבל אותו חדר עם מזגן פועל הוא בסדר — העלים הצרים והמעורים שלה מאבדים מים לאט, והיא צמח של משרדים ממוזגים בדיוק כמו קרובותיה. מה שאוויר ממוזג ויבש כן עושה לה הוא להחריף את קצוות העלים החומים שסעיף ההשקיה מייחס למי הברז; שני הגורמים מצטרפים, ומגש חלוקי נחל עם מים מתחת לעציץ מרכך את החלק שתלוי באוויר. אוויר יבש ממושך מזמין גם אקריות קורים, שמסתתרות היטב בין העלים הצפופים שסביב הגבעול ובבסיסיהם, ושם גם יושבות כנימות קמחיות — מקלחת פושרת פעם בחודש-חודשיים מטפלת בשתיהן ומנקה אבק. בחוץ: במרפסת מוצלת-חלקית ומוגנת מרוח בתל אביב, בחיפה ובמרכז היא עוברת את השנה בחוץ ברוב החורפים, וצבעה שם חזק יותר מבכל חלון; בירושלים, בגליל העליון ובכל מקום שיורד בו מתחת לעשר מעלות בלילה היא נכנסת הביתה מנובמבר עד מרץ. עלים שגדלו בבית נשרפים בשמש ישירה — מוציאים לצל ומקרבים בהדרגה לאורך שבועיים.
אדמה והחלפת עציץ
דרצנה רפלקסה רוצה מצע אוורירי שמתנקז היטב, בדיוק כפי שהתיאור אומר: כשני שלישים מצע איכותי לצמחי בית, שליש פרלייט או חול גס, בלי כבול טהור שנשאר רווי. עציץ רגיל בעומק ולא גדול מדי — היא מעדיפה להיות צפופה, והגדילה האיטית שלה אומרת שהיא תשב באותו כלי שנים; חרס או קרמיקה עדיפים על פלסטיק, גם כי הם מאדים מהדפנות וגם כי צמח שיחי בגובה מטר וחצי עם גבעולים מתפתלים הוא כבד בצד אחד. החלפת עציץ פעם בשלוש-ארבע שנים באביב, כשהשורשים יוצאים מחורי הניקוז או שהמצע התפורר ונשאר רטוב ימים; עולים מידה אחת, מעבירים גוש שלם, שומרים על גובה השתילה. ומה שמייחד אותה מול שתי הדרצנות האחרות הוא הגיזום, והוא הכלי המרכזי בטיפול בה: בניגוד למרג'ינטה, שגדלה כעץ עם גזע חשוף, היא מסתעפת מגיל צעיר לשיח מלא — והגיזום מגביר את זה. קיצור גבעול בגובה הרצוי באביב, בסכין נקייה, שולח שתיים-שלוש הסתעפויות חדשות מתחת לחיתוך תוך חודש-חודשיים, וכל חיתוך כזה הוא גם ייחור. כך מטפלים בשיח שהתרוקן מלמטה או בגבעול יחיד שהתארך. אין לה חלב ואין צורך בכפפות. ואחרי החלפת עציץ, שלושה-ארבעה חודשים בלי דשן — במצע טרי יש מספיק, והיא ממילא אוכלת מעט.
דישון
דרצנה רפלקסה גדלה לאט ואוכלת מעט, והרגישות שלה למלחים ולפלואוריד, שהתיאור מזכיר, היא הסיבה השנייה לדשן בזהירות: דשן נוזלי מאוזן לצמחי עלווה במחצית מהריכוז המומלץ, אחת לשישה-שמונה שבועות מהאביב עד סוף הקיץ, על מצע לח, ובסתיו ובחורף כלל לא. כמו אצל שאר הדרצנות, עדיף דשן לצמחי עלווה בלי סופר-פוספט: חלק מהדשנים העשירים בזרחן מכילים פלואוריד כתוסף לוואי, והוא גורם בדיוק לאותם קצוות חומים שמי הברז כבר גורמים להם, כך ששני המקורות מצטברים על אותו עלה. הסימן לעודף דישון הוא אותם קצוות חומים דקים שמופיעים בכל העלים בבת אחת, עם קרום לבן על פני המצע או על שפת החרס: שוטפים את המצע במים רבים עד שהם זורמים בשפע מהניקוז, ומדלגים על שלושה חודשים. הסימן למחסור, אצל צמח שיושב שנים באותו מצע, הוא הצהבה חיוורת ואחידה של העלווה כולה כולל העלים החדשים, ומנה מדוללת אחת מתקנת תוך חודש-חודשיים. ושלושה דברים שנראים כמו תזונה ואינם: שוליים צהובים שנעלמים מהעלים החדשים הם אור, לא דשן — ראו את סעיף האור; עלה תחתון או שניים שמצהיבים ונושרים כל כמה שבועות הם ההחלפה הטבעית שחושפת את הגבעול; וגבעול שלם שמתרכך הוא ריקבון שורשים. דשן לא יתקן אף אחד מהשלושה.
ריבוי וייחורים
דרצנה רפלקסה היא מהצמחים הקלים בקטלוג לריבוי, והיא נדיבה יותר מקרובותיה מסיבה אחת: בעוד שדרצנה מרג'ינטה והריחנית נותנות ייחור אחד מכל גזע, השיח המסועף שלה מציע כמה ענפים לגזור מהם באותו אביב, וכל גיזום עיצוב הוא ממילא קציר ייחורים. חותכים בסכין נקייה קטע קצה באורך 10-20 ס"מ עם כמה שורות עלים — אין חלב, בניגוד לפיקוסים — ומסירים את העלים מששת הסנטימטרים התחתונים. משאירים את החתך להתייבש שעה-שעתיים, ואז לכוס מים בהירה במקום עם אור עקיף, עם החלפת מים כל שלושה-ארבעה ימים: שורשים לבנים ועבים מופיעים תוך שלושה-שישה שבועות בקיץ, ואיטי הרבה יותר בחורף, שבו עדיף פשוט לא להתחיל. מעבירים למצע כשיש כמה שורשים באורך 4-5 ס"מ. השרשה ישירה במצע לח ואוורירי, פרלייט וקוקוס, נותנת שורשים חזקים יותר לטווח ארוך, כי שורשי מים ושורשי מצע אינם אותו דבר והצמח משקיע אנרגיה במעבר; הורמון השרשה עוזר ולא הכרחי. הגבעול שנשאר בעציץ מסתעף מתחת לחיתוך, כך שמצמח אחד מקבלים שיח מלא יותר ועוד צמח חדש. אפשר גם לחתוך את הגבעול החשוף שבין הקצה לבסיס לקטעים של 10-15 ס"מ ולתקוע אותם במצע לח בכיוון שבו גדלו — סמנו את הצד התחתון לפני החיתוך — ומכל קטע יוצא ניצן ושורשים תוך חודש-חודשיים בעונה החמה, ולא מכל אחד. עלה בודד לא ייתן כלום, אין בו ניצן. ושלושה-ארבעה ייחורים באותו עציץ נותנים את המראה המלא של העציצים שבמשתלה.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
שבוע עד עשרה ימים — עם השקיה טובה לפני היציאה
המצע יתייבש לגמרי אי-שם באמצע התקופה. הצמח לא ימות מזה, אבל הוא ישלם: קצוות עלים יבשים, עלה תחתון או שניים שיצהיבו, ועצירה בגדילה למשך כמה שבועות אחרי החזרה. ככל שהחלון מתארך מעבר לעשרה ימים, הנזק מצטבר.
מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות דרצנה רפלקסה (שיר הודו)?
דרצנה רפלקסה (שיר הודו) מסווג אצלנו כ"השקיה בינונית" — בערך פעם בשבוע, כשהשכבה העליונה של המצע כבר יבשה למגע. עדיף לבדוק את המצע בפועל לפני כל השקיה מאשר להסתמך על תאריך קבוע בלוח השנה.
כמה אור צריך דרצנה רפלקסה (שיר הודו)?
דרצנה רפלקסה (שיר הודו) מסווג אצלנו כצמח ל"אור עקיף חזק" — הוא צריך אור עקיף חזק — מקום קרוב לחלון בהיר, בלי שמש ישירה שנוגעת בעלים.
האם קל לגדל דרצנה רפלקסה (שיר הודו)?
כן — זה צמח קל יחסית לטיפוח, סלחני לטעויות השקיה ולתנאי בית ממוצעים, ומתאים למי שרק מתחיל.
מה קורה אם שוכחים להשקות דרצנה רפלקסה (שיר הודו)?
דרצנה רפלקסה (שיר הודו) — סבילות בינונית ליובש.
האם דרצנה רפלקסה (שיר הודו) רעיל לחתולים?
כן — דרצנה רפלקסה (שיר הודו) מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
האם דרצנה רפלקסה (שיר הודו) רעיל לכלבים?
כן — דרצנה רפלקסה (שיר הודו) מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
כמה גדול דרצנה רפלקסה (שיר הודו) יכול לגדול?
הגודל הבוגר הרגיל של דרצנה רפלקסה (שיר הודו) הוא בערך עד 150-200 ס"מ בעציץ. קצב הגדילה שלו מתואר אצלנו כ"איטי".
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
- ויקיפדיה: דרקונית מופשלת
- Wikipedia: Dracaena reflexa
- GBIF Backbone Taxonomy: Dracaena reflexa Lam. — המין
- ASPCA Toxic and Non-Toxic Plants — הרשימה המלאה; לצמח הזה אין ערך משלו, והרעילות נקבעה לפי הסוג או המשפחה
