
צילום: Filo gèn' · CC BY-SA · Wikimedia Commons
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור עקיף חלש / חצי-צל |
|---|---|
| השקיה | השקיה בינונית |
| עמידות ליובש | סבילות בינונית ליובש |
| בטוח לחתולים | לא |
| בטוח לכלבים | לא |
| רמת קושי | קלה |
תיאור
אור ומיקום
דרצנה ריחנית מסווגת לאור עקיף חלש, וכפי שהתיאור מציין, היא מתפקדת גם בפינות משרד רחוקות מחלון — יחד עם קנטיה ודקל הגברת, זה אחד משלושת צמחי הרצפה הגבוהים בקטלוג שבאמת עומדים בזה. אין לה ציוני חלון מדודים במאגר. המקום שבו היא נראית הכי טוב הוא מטר-שניים מחלון מזרחי או צמוד לחלון צפוני גדול: אור יום ברור, בלי קרן שמש ישירה, שמלבינה ואחר כך שורפת את העלים הרחבים בכתמים חומים-אפורים תוך שעות בקיץ הישראלי. הדבר שכדאי לדעת מראש הוא מה קורה לפס: הזן שכמעט תמיד נמכר, "מסנג'אנה", הוא זה עם הפס הצהוב-ירקרק לאורך אמצע העלה, והפס הזה קיים רק באור טוב. בפינה חשוכה הצמח לא מת ולא סובל — הוא פשוט מוציא עלים ירוקים לגמרי, והפס חוזר בעלים החדשים כשמקרבים אותו לחלון. הסימן לאור נמוך מדי בשבילה, כשמגיעים לזה, הוא עלים חדשים צרים וקצרים, שושנה שמתדלדלת, וגזע שנוטה לחלון. סובבו אותה רבע סיבוב פעם בחודש. העלים הרחבים אוספים אבק שחוסם את מעט האור שיש בפינה — מטלית לחה על שני הצדדים פעם בחודש, וזו גם הבדיקה לכנימות קמחיות, שאוהבות להסתתר בבסיס העלים בשושנה.
השקיה
צורך השקיה בינוני וסבילות יובש בינונית — היא צמאה יותר מדרצנה מרג'ינטה, אבל הכלל זהה: מתה מהשקיה, לא מצמא. נותנים לשלושה-חמישה הסנטימטרים העליונים להתייבש בין השקיות, אצבע פנימה או מקל עץ, ואז משקים לעומק עד שמים יוצאים מהניקוז ומרוקנים את הצלוחית. בקיץ הישראלי ליד חלון זה בערך פעם בשבוע-עשרה ימים; בחורף פעם בשבועיים-שלושה. ובפינה החשוכה שבה היא לרוב עומדת — הרבה פחות: צמח שכמעט לא גדל כמעט לא שותה, והמצע שם נשאר רטוב שבועות, ולכן בפינה כזאת בודקים לעומק ומשקים אולי פעם בשלושה-ארבעה שבועות גם בקיץ. הסימן ליובש הוא עלים שצונחים ומתקפלים לאורכם, וקצוות שמתייבשים; היא מתאוששת מזה תוך יום. הסימן לעודף מסוכן ואיטי: עלים תחתונים שמצהיבים באופן אחיד מהבסיס, ואחר כך שושנה שלמה שמתרככת וגזע עבה שמקומט ורך מתחתיה — ריקבון שעולה מהשורשים, ואז מצילים את הקצה הבריא בייחור, ראו בסעיף הריבוי. והסימן הכי נפוץ אצלה, כמו אצל כל הדרצנות: קצוות חומים דקים בכל העלים, לפעמים עם שוליים צהובים, כשההשקיה תקינה — פלואוריד ומלחים במי הברז. מים שעמדו לילה בכלי פתוח, מים מסוננים, ושטיפת המצע במים רבים פעם בחודשיים; לא עוד מים ולא פחות.
טמפרטורה ולחות
הטווח הנוח לדרצנה ריחנית הוא 16-27 מעלות, והיא סובלת קיץ ישראלי בבית בלי בעיה כל עוד היא לא בשמש ישירה. אין לה נתון מזגן מדוד במאגר, ולכן הכלל השמרני: לא בקו הנשיפה הישיר, אבל אותו חדר עם מזגן פועל הוא בסדר — היא צמח של משרדים ממוזגים בדיוק כמו קנטיה. העלים הרחבים שלה רגישים לאוויר יבש יותר מהעלים הצרים של דרצנה מרג'ינטה, ואוויר יבש ממושך — סלון ממוזג בקיץ, חדר מחומם בחורף — הוא מקור שני, אחרי מי הברז, לקצוות החומים שהתיאור מזכיר, ומזמין אקריות קורים לצד התחתון של העלים. לחות ביתית רגילה מספיקה לה; מטלית לחה על שני צידי העלים פעם בחודש עושה יותר מכל ריסוס, ומגש חלוקי נחל עם מים מתחת לעציץ עוזר בקיץ הממוזג. אמבטיה עם חלון מתאימה לה — האור החלש שם לא מפריע לה, והלחות עוזרת לקצוות. קור הוא הגבול, והיא פחות עמידה בו מדרצנה מרג'ינטה, כי היא באה מהטרופים של אפריקה: מתחת ל-12 מעלות ממושכות היא נעצרת, ולילות של 5-7 מעלות מכתימים את העלים בכתמים לבנבנים-חומים, במיוחד עם מצע רטוב. במרפסת מוצלת בתל אביב, בחיפה ובמרכז היא עוברת את השנה בחוץ ברוב החורפים, בפינה מוגנת מרוח; בירושלים, בגליל העליון ובכל מקום שיורד בו לחמש מעלות בלילה היא צמח של בית מנובמבר עד מרץ.
אדמה והחלפת עציץ
דרצנה ריחנית רוצה מצע אוורירי שמתייבש בקצב סביר: כשני שלישים מצע איכותי לצמחי בית, שליש פרלייט או חול גס, ובלי כבול טהור, כי השורשים נרקבים במצע שנשאר רווי. עציץ רגיל בעומק ולא גדול מדי — היא מעדיפה להיות צפופה — אבל כבד, חרס או קרמיקה, כי גזע עבה בגובה מטר ושמונים עם שושנת עלים רחבים בקצה מתהפך בעציץ פלסטיק. בקצב הגדילה האיטי-בינוני שלה החלפת עציץ נדרשת פעם בשנתיים-שלוש ליד חלון, ופעם בארבע בפינה חשוכה, באביב, כשהשורשים יוצאים מחורי הניקוז או שהמצע התפרק; עולים מידה אחת, מעבירים גוש שלם, ושומרים על גובה השתילה. העציץ שנמכר עם שלושה גזעים עבים בגבהים שונים הוא שלושה קטעי גזע שהושרשו — הם מגיעים מהמטעים כבולי עץ חתוכים, מושרשים ומוצמחים במשתלה — כל אחד עם שורשים משלו, ואפשר להפריד בהחלפה בהשריית הגוש במים, אבל הם יפים יותר יחד ואין סיבה. גזע שהתגבה מדי לחדר חותכים באביב בגובה הרצוי, בסכין נקייה, והוא מוציא שתיים-שלוש שושנות חדשות מתחת לחיתוך; החלק שנחתך הוא צמח חדש, ראו בסעיף הריבוי. אחרי החלפת עציץ, חודשיים-שלושה בלי דשן.
דישון
דרצנה ריחנית אוכלת מעט, והרגישות שלה למלחים ולפלואוריד קובעת את המינון: דשן נוזלי מאוזן במחצית מהריכוז המומלץ, אחת לארבעה-שישה שבועות מהאביב עד סוף הקיץ כשהיא ליד חלון, ופעם בחודשיים אם היא בפינה חשוכה וכמעט לא גדלה — צמח שלא גדל לא צורך דשן, והמלחים מצטברים במצע. בסתיו ובחורף כלל לא, תמיד על מצע לח. כמו אצל דרצנה מרג'ינטה, עדיף דשן לצמחי עלווה בלי סופר-פוספט, שמכיל פלואוריד כתוסף לוואי וגורם בדיוק לקצוות החומים שהתיאור של הצמח הזה כבר מכיר ממי הברז. הסימן לעודף הוא אותם קצוות חומים דקים בכל העלים בבת אחת, עם קרום לבן על פני המצע; שטיפת המצע במים רבים עד שהם זורמים בשפע מהניקוז, ודילוג על שלושה חודשים. הסימן למחסור, אצל צמח שיושב שנים באותו מצע, הוא הצהבה חיוורת ואחידה של כל העלים, כולל החדשים, ועלים חדשים קטנים — ומנה מדוללת אחת מתקנת תוך חודש-חודשיים. שלושה דברים שאינם דשן: עלה תחתון או שניים שמצהיבים ונושרים בחודש הם ההחלפה הטבעית שבונה את הגזע; פס שנעלם מהעלים החדשים הוא אור, לא תזונה; ושושנה שלמה שמתרככת היא ריקבון שורשים. מצע טרי אחרי החלפת עציץ מספיק לחצי שנה בלי דשן.
ריבוי וייחורים
דרצנה ריחנית מתרבה מגזע, בדיוק כמו דרצנה מרג'ינטה, וזה למעשה איך שהיא מגיעה למשתלה: הגזעים העבים בעציץ שקניתם הם קטעי גזע חתוכים שהושרשו. באביב או בתחילת הקיץ חותכים את הקצה עם השושנה, 15-25 ס"מ מהגזע, בסכין נקייה — אין חלב — ומשאירים שעה-שעתיים לייבוש החתך. הייחור משריש בכוס מים תוך ארבעה-שמונה שבועות או ישר במצע לח ואוורירי, פרלייט וקוקוס, שזה חזק יותר; העלים הרחבים מאדים הרבה, אז במצע מכסים בשקית שקופה גדולה בשבועות הראשונים. הגזע שנשאר בעציץ מוציא תוך חודש-חודשיים שתיים-שלוש שושנות חדשות מתחת לחיתוך. את קטע הגזע החשוף שבין הקצה לבסיס אפשר לחתוך לחתיכות של 10-20 ס"מ ולתקוע במצע לח בכיוון שבו גדלו — סמנו את הצד התחתון לפני החיתוך — או להשכיב חצי קבורות, ומכל חתיכה יוצא ניצן ושורשים תוך חודש-חודשיים, בעונה החמה בלבד, ולא מכל חתיכה. עלה בודד לא ייתן כלום. וזו גם הצלת צמח שהבסיס שלו נרקב. על הפרחים שבשם שלה, שהתיאור מזכיר: הם מופיעים לעיתים רחוקות בבית, בדרך כלל אצל צמח בוגר ליד חלון אחרי חורף קריר, כאשכול של פרחים לבנבנים על גבעול שיוצא מהשושנה, עם ריח חזק ומתוק בלילה וטיפות דביקות שנוטפות על הרצפה. זו לא שיטת ריבוי — זרעים כמעט לא נוצרים בבית — ואחרי הפריחה חותכים את הגבעול בבסיסו, כי הוא סוחט את הצמח והשושנה שפרחה לא תמשיך לגדול ישר, אלא תסתעף.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
שבוע עד עשרה ימים — עם השקיה טובה לפני היציאה
המצע יתייבש לגמרי אי-שם באמצע התקופה. הצמח לא ימות מזה, אבל הוא ישלם: קצוות עלים יבשים, עלה תחתון או שניים שיצהיבו, ועצירה בגדילה למשך כמה שבועות אחרי החזרה. ככל שהחלון מתארך מעבר לעשרה ימים, הנזק מצטבר.
מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות דרצנה ריחנית (עץ תירס)?
דרצנה ריחנית (עץ תירס) מסווג אצלנו כ"השקיה בינונית" — בערך פעם בשבוע, כשהשכבה העליונה של המצע כבר יבשה למגע. עדיף לבדוק את המצע בפועל לפני כל השקיה מאשר להסתמך על תאריך קבוע בלוח השנה.
כמה אור צריך דרצנה ריחנית (עץ תירס)?
דרצנה ריחנית (עץ תירס) מסווג אצלנו כצמח ל"אור עקיף חלש / חצי-צל" — מספיק לו אור עקיף חלש או חצי-צל — הוא לא חייב לשבת צמוד לחלון.
האם קל לגדל דרצנה ריחנית (עץ תירס)?
כן — זה צמח קל יחסית לטיפוח, סלחני לטעויות השקיה ולתנאי בית ממוצעים, ומתאים למי שרק מתחיל.
מה קורה אם שוכחים להשקות דרצנה ריחנית (עץ תירס)?
דרצנה ריחנית (עץ תירס) — סבילות בינונית ליובש.
האם דרצנה ריחנית (עץ תירס) רעיל לחתולים?
כן — דרצנה ריחנית (עץ תירס) מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
האם דרצנה ריחנית (עץ תירס) רעיל לכלבים?
כן — דרצנה ריחנית (עץ תירס) מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
כמה גדול דרצנה ריחנית (עץ תירס) יכול לגדול?
הגודל הבוגר הרגיל של דרצנה ריחנית (עץ תירס) הוא בערך עד 200 ס"מ בעציץ. קצב הגדילה שלו מתואר אצלנו כ"איטי עד בינוני".
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
- Wikipedia: Dracaena fragrans
- GBIF Backbone Taxonomy: Dracaena fragrans (L.) Ker Gawl. — המין
- ASPCA Toxic and Non-Toxic Plants: Corn Plant — הערך של Dracaena fragrans



