צילום: David J. Stang · CC BY-SA · Wikimedia Commons
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור ישיר |
|---|---|
| השקיה | השקיה דלה (יובשני) |
| עמידות ליובש | עמיד ליובש — סולח על שכחת השקיה |
| בטוח לחתולים | לא |
| בטוח לכלבים | לא |
| רמת קושי | קלה |
תיאור
אור ומיקום
ציקס מסווג לאור ישיר, וכפי שהתיאור מציין, בבית הוא רוצה את החלון המואר ביותר שיש, כולל כמה שעות שמש: צמוד לזגוגית של חלון דרומי או מזרחי, ומערבי גדול אחרי הרגלה של שבועיים מהצל של המשתלה. אין לו ציוני חלון מדודים במאגר, ובעמוד החלון הצפוני הוא ברשימת ה"להימנע" לפי סיווג האור שלו. הדבר שמבדיל אותו מכל צמח אחר בקטלוג הוא מה שהתיאור מתאר — סבב אחד של עלים בשנה, בדרך כלל בקיץ — וזה משנה את כללי האור: העלים החדשים מכוונים את עצמם לאור בשבועות שבהם הם נפתחים ומתקשים, ואחר כך נשארים כך שנים. באור נמוך הסבב יוצא ארוך, דק, חיוור ורפוי, עם עלעלים מרוחקים, ואי אפשר לתקן אותו — רק לחכות לסבב הבא בשנה הבאה, במקום טוב יותר. ולכן גם לא מזיזים ולא מסובבים אותו בזמן שהסבב נפתח, מהרגע שהעלים החדשים מבצבצים מהקודקוד ועד שהם התקשו, כארבעה-שישה שבועות; צמח שסובבו באמצע מוציא עלים מעוותים ולא אחידים שנשארים כך שנים. בשאר השנה רבע סיבוב פעם בחודש. עלים חדשים שיוצאים צהובים או קטנים הם, כמו שהתיאור אומר, אור או מנגן, ראו בסעיף הדישון. והעלים הקשיחים אוספים אבק וכנימות מגן, המזיק שהתיאור מזכיר — מטלית לחה על שני הצדדים פעם בחודש, עם עין על בסיסי העלעלים.
השקיה
צורך השקיה נמוך וסבילות יובש טובה, והתיאור אומר את הטעות: להשקות אותו כמו צמח טרופי. הגזע העבה אוגר מים, ונותנים למצע להתייבש כמעט לגמרי לעומק — מקל עץ שיוצא יבש — ואז משקים לעומק עד שמים יוצאים מהניקוז ומרוקנים את הצלוחית. בקיץ הישראלי צמוד לחלון שמשי זה בערך פעם בשבועיים, ובשבועות שבהם הסבב החדש נפתח קצת יותר סדיר, כי העלים שמתארכים שותים; בחורף פעם בחודש-שישה שבועות, כי הוא לא זז. שכחה של חודש לא משאירה סימן. הסימן ליובש, כשהוא מגיע, הוא עלעלים שמתקפלים ונסגרים כלפי מעלה וקצוות שמתייבשים, והוא מתאושש לאט. הסימן לעודף מסוכן והפיך לעיתים רחוקות: עלים תחתונים שמצהיבים באופן אחיד מהבסיס בבת אחת, ובסיס גזע שמתרכך — ריקבון שורשים שעולה לתוך הגזע. הבעיה השנייה היא הקודקוד: המרכז השעיר של הגזע, שממנו יוצא הסבב, הוא נקודת הצמיחה היחידה, ומים שעומדים בו בחורף קר מרקיבים אותה, ואין ממנה חזרה — משקים למצע, לא מלמעלה. שני דברים שאינם השקיה: עלה תחתון ותיק אחד או שניים שמצהיבים ומתייבשים בשנה הם ההחלפה הטבעית של הטבעת הישנה, ומשאירים אותם עד שהם חומים לגמרי, כי הצמח מושך מהם חזרה מינרלים לפני שמפילים אותם; ועלים חדשים צהובים הם מנגן או אור. וקצוות חומים בסבב ישן עם השקיה תקינה הם מלחים במי הברז — מים שעמדו לילה, שטיפת מצע פעם בחודשיים.
טמפרטורה ולחות
ציקס בא מדרום יפן, ולמרות השם "דקל סגו" הוא לא צמח טרופי: הטווח הנוח שלו הוא 15-35 מעלות, קיץ ישראלי מול חלון דרומי מתאים לו, ואוויר יבש לא מפריע לו בכלל. אין לו נתון מזגן מדוד במאגר, אבל צורך ההשקיה הנמוך שלו הוא הסיבה שהוא בקבוצה הכללית של עמוד החדר הממוזג, ובפועל זה מחזיק: סלון ממוזג כל הקיץ או חדר מחומם כל החורף לא משנים לו, ורק קו הנשיפה הישיר מייבש קצוות עלעלים. מה שאוויר יבש וחם מזמין, גם כאן, הוא כנימות המגן שהתיאור מזכיר — בליטות חומות או לבנות בצד התחתון של העלעלים ולאורך המרכז של העלה — ועליו הן קשות במיוחד, כי העלים קשיחים ומשאירים הרבה מסתור; מטלית לחה חודשית היא הבדיקה, ושמן הורטיקולטורי הטיפול. לחות גבוהה לא נחוצה ולא מזיקה, אלא יחד עם מצע רטוב. בקור הוא עמיד יותר מכל צמח בקבוצה הזו: כמה מעלות מתחת לאפס לכמה שעות מכתימות את הסבב הנוכחי אבל לא פוגעות בגזע, שמוציא סבב חדש בקיץ, וזו הסיבה שהוא גדל בגינות בכל הארץ, כולל ירושלים והגליל. במרפסת שמשית הוא עובר את כל השנה בחוץ בכל חלקי הארץ, וזה בכנות המקום שבו הוא נראה הכי טוב — הסבב שיוצא בשמש מלאה קצר, צפוף וכהה, וזה שיוצא בבית ארוך ורפוי. בחוץ בחורף עציץ עם ניקוז מצוין ובלי צלוחית, כי קור ורטיבות יחד הם ריקבון הקודקוד. עלים שגדלו בבית נשרפים בשמש קיץ ישירה — מוציאים לצל ומקרבים לשמש לאורך שבועיים, ועדיף להוציא לפני הסבב, כדי שהעלים החדשים כבר ייוולדו לשמש.
אדמה והחלפת עציץ
ציקס רוצה מצע גס שמתנקז מיד, כמו שהתיאור מציין: כמחצית מצע איכותי לצמחי בית וכמחצית פרלייט, פומיס או חול גס, ובלי כבול טהור. עציץ חרס, רחב ועמוק במידה שווה — השורש הראשי שלו יורד עמוק — ולא גדול בהרבה מהגזע, כי הוא מעדיף להיות צפוף, ומצע רטוב סביב שורשים מעטים הוא ריקבון. הגזע השעיר יושב על פני המצע ולא בתוכו, בדיוק בגובה שבו ישב קודם; גזע שנקבר נרקב. בקצב הגדילה האיטי מאוד שלו החלפת עציץ נדרשת רק פעם בשלוש-חמש שנים, ולא "לרענן": פגיעה בשורשים עולה לו בסבב עלים שלם, כלומר בשנה, אז מעבירים גוש שלם בלי לפורר, באביב לפני שהסבב מתחיל, עולים מידה אחת, ולא משקים שבוע אחרי. דבר שמבהיל בהחלפה ואינו מחלה: על פני המצע ובשולי הגוש יש לפעמים גושי שורשים קצרים ומסועפים כמו אלמוגים, שגדלים כלפי מעלה — אלה שורשים מיוחדים לציקדים שמארחים חיידקים כחוליים שמקבעים חנקן, ומשאירים אותם במקומם. הגורים שיוצאים מצידי הגזע ומבסיסו הם ההזדמנות היחידה לריבוי, ראו בסעיף הריבוי, ומפרידים אותם באותו אביב של ההחלפה או משאירים: צמח עם כמה ראשים הוא פשוט ציקס מבוגר. גיזום: רק עלים חומים לגמרי, בבסיסם, בכפפות — הקצוות המחודדים דוקרים. אחרי החלפת עציץ, שנה בלי דשן.
דישון
ציקס אוכל מעט — הגדילה שלו איטית מאוד, והשורשים האלמוגיים שלו מקבעים חנקן בעצמם — אבל הוא הצמח האחד בקטלוג שבו הדשן הנכון הוא לא "מאוזן" אלא דשן לדקלים, עם מגנזיום ומנגן: מנה אחת במחצית מהריכוז המומלץ בתחילת האביב, לפני שהסבב מתחיל, ועוד אחת-שתיים לאורך הקיץ, על מצע לח, ובסתיו ובחורף כלל לא. הסיבה היא המחסור שהתיאור מזכיר: מנגן. בלי מנגן זמין הסבב החדש יוצא צהוב, קצר, עם עלעלים מקומטים ומסולסלים שמתייבשים בקצותיהם — "ראש מקורזל" — וזה קורה בבית ישראלי דווקא כי המים קשים ובסיסיים, והמנגן שכן נמצא במצע ננעל ולא נקלט. מתקנים במנגן סולפט או בדשן מיקרו-יסודות לדקלים למצע, בהוראות היצרן, אבל הסבב שכבר יצא פגום לא יתוקן, ורק הבא יהיה תקין — עוד סיבה לתת את המנה באביב לפני, ולא בקיץ אחרי. הצהבה בפסים בין העורקים בעלים בוגרים היא מגנזיום, ואותו דשן פותר. עודף רגיל נראה כמו אצל כולם — קצוות חומים בסבב ישן, קרום לבן על המצע — ושוטפים במים רבים ומדלגים על השנה. עלה ותיק אחד או שניים שמצהיבים בשנה הם ההחלפה הטבעית ולא מחסור, וסבב שיוצא חיוור וארוך באור נמוך הוא אור, לא דשן. מצע טרי אחרי החלפת עציץ מספיק לשנה.
ריבוי וייחורים
לציקס יש דרך ריבוי ביתית אחת, והיא דורשת סבלנות של ציקד: גורים. צמח בוגר מוציא בבסיס הגזע ולאורכו כדורים שעירים קטנים, ומחכים שהגור יגיע לגודל של אגרוף לפחות, עם כמה עלים משלו. מפרידים בסוף החורף או בתחילת האביב, לפני שהסבב של צמח האם מתחיל: מנענעים או חותכים אותו מהגזע בסכין חזקה ונקייה או באזמל, כמה שיותר נקי ועם כמה שפחות פגיעה בשניהם, חותכים לו את כל העלים בבסיסם — גור בלי שורשים לא יכול להחזיק עלים שמאדים, והוא יוציא סבב חדש אחרי שהשריש — ומייבשים את החתך שבוע-שבועיים בצל עד שהוא מתקשה ומחליד. שותלים חצי-קבור במצע סוקולנטים לח כמעט-יבש, בעציץ קטן, במקום חם ובאור עקיף חזק, ומשקים מעט מאוד. השורשים לוקחים שלושה עד שישה חודשים ולפעמים יותר, והסבב הראשון מגיע בקיץ שאחרי או בזה שאחריו — ובכל אותה תקופה הגור נראה כמו אבן שעירה בעציץ, וזה בסדר; מוותרים עליו רק אם הוא מתרכך. הרבה גורים לא תופסים, ומי שמפריד שלושה מקבל בדרך כלל אחד-שניים. מה שלא עובד: אין ייחורי עלים ולא ייחורי גזע, וכריתת הראש — נקודת הצמיחה היחידה — הורגת את הצמח, בניגוד לבוקרנאה וליוקה. וזרעים: יש צמחי זכר, שמוציאים אצטרובל זקוף, וצמחי נקבה, שמוציאות בקודקוד כדור של עלים צהבהבים ובו זרעים כתומים גדולים — רק עם זכר בסביבה. הזרעים נובטים לאט חודשים, ונבט הוא עשר שנים עד צמח בגודל שקונים. וכפי שהתיאור מדגיש, הזרעים הם החלק הרעיל ביותר בצמח — הרחיקו כל גור שנחתך וכל זרע מכלבים ומילדים.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
שבועיים ומעלה — אפשר לנסוע בלי לארגן כלום
הצמחים האלה מאחסנים מים בעלים, בגבעול או בשורש, והמצע היבש הוא המצב שהם מעדיפים ממילא. שבועיים בלי מים הם לא אירוע חריג עבורם, ובחורף, כשקצב האידוי נמוך יותר, גם שלושה שבועות עוברים בדרך כלל בלי נזק.
מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות ציקס מקורזל (דקל סגו)?
ציקס מקורזל (דקל סגו) מסווג אצלנו כ"השקיה דלה (יובשני)" — בערך פעם בשבועיים עד שלושה, ורק אחרי שהמצע התייבש לגמרי לעומק כמה סנטימטרים. עדיף לבדוק את המצע בפועל לפני כל השקיה מאשר להסתמך על תאריך קבוע בלוח השנה.
כמה אור צריך ציקס מקורזל (דקל סגו)?
ציקס מקורזל (דקל סגו) מסווג אצלנו כצמח ל"אור ישיר" — הוא צריך שמש ישירה בפועל, לפחות כמה שעות ביום — מרפסת פתוחה או חלון דרומי/מערבי בלי הצללה מתאימים לו.
האם קל לגדל ציקס מקורזל (דקל סגו)?
כן — זה צמח קל יחסית לטיפוח, סלחני לטעויות השקיה ולתנאי בית ממוצעים, ומתאים למי שרק מתחיל.
מה קורה אם שוכחים להשקות ציקס מקורזל (דקל סגו)?
ציקס מקורזל (דקל סגו) — עמיד ליובש — סולח על שכחת השקיה.
האם ציקס מקורזל (דקל סגו) רעיל לחתולים?
כן — ציקס מקורזל (דקל סגו) מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
האם ציקס מקורזל (דקל סגו) רעיל לכלבים?
כן — ציקס מקורזל (דקל סגו) מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
כמה גדול ציקס מקורזל (דקל סגו) יכול לגדול?
הגודל הבוגר הרגיל של ציקס מקורזל (דקל סגו) הוא בערך עד 60-100 ס"מ בעציץ, לאחר שנים רבות. קצב הגדילה שלו מתואר אצלנו כ"איטי מאוד".
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
- Wikipedia: Cycas revoluta
- GBIF Backbone Taxonomy: Cycas revoluta Thunb. — המין
- ASPCA Toxic and Non-Toxic Plants: Sago Palm — הערך של Cycas revoluta, zamia species
