צילום: Przemek Szuba · CC BY-SA · Wikimedia Commons
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור עקיף חזק |
|---|---|
| השקיה | השקיה בינונית |
| עמידות ליובש | סבילות בינונית ליובש |
| בטוח לחתולים | לא |
| בטוח לכלבים | לא |
| רמת קושי | בינונית |
תיאור
אור ומיקום
פיקוס בנימיני מסווג לאור עקיף חזק, וזה הפיקוס שהכי צריך אותו: העלווה הצפופה שבשבילה קונים אותו קיימת רק באור טוב. אין לו ציוני חלון מדודים במאגר. המקום הנכון הוא צמוד לחלון מזרחי, או מטר מחלון דרומי או מערבי גדול מאחורי וילון מפזר — הרבה אור יום, שמש בוקר ישירה כן, שמש צהריים דרך זכוכית לא. באור בינוני הוא לא מת, הוא מתדלדל מבפנים: העלים הפנימיים והתחתונים, שמקבלים הכי פחות אור, מצהיבים ונושרים, הענפים החדשים ארוכים ודקים עם עלים מרוחקים, והעץ נראה מלא רק בקצוות. הזנים המגוונים, "סטארלייט" ו"גולדן קינג", צריכים עוד יותר אור, ובלי זה מוציאים עלים ירוקים רגילים. אבל הדבר החשוב ביותר על אור אצל הצמח הזה הוא מה שהתיאור מדגיש: שינוי הוא הבעיה, לא הכמות. פיקוס בנימיני שהגיע הביתה מהמשתלה ישיל 10-20% מהעלים בשבועות הראשונים, יהיה איפה שיהיה — זה נורמלי, זה הסתגלות לאור החדש, והטעות היא "לתקן" את זה בהעברה למקום אחר, שמתחילה את הספירה מחדש. בוחרים מקום פעם אחת, ונשארים. גם סיבוב הוא שינוי: רבע סיבוב פעם בחודש, לא בכל השקיה.
השקיה
צורך השקיה בינוני וסבילות יובש בינונית: נותנים לשלושה-ארבעה הסנטימטרים העליונים להתייבש בין השקיות, אצבע פנימה, ואז משקים לעומק עד שמים יוצאים מהניקוז ומרוקנים את הצלוחית. בקיץ הישראלי בעציץ גדול זה בערך פעם בשבוע; בחורף פעם בשבועיים-שלושה, וזה המקום שבו רוב הבעיות מתחילות, כי הצמח כמעט לא צומח ולא צורך את המים. הקושי אצל פיקוס בנימיני הוא שהתגובה שלו לכל בעיה היא אותה תגובה — נשירת עלים — ולכן צריך לקרוא את העלים שנופלים: עלים שנושרים צהובים ורכים, בעיקר תחתונים ופנימיים, כשהמצע רטוב ימים אחרי ההשקיה האחרונה, הם עודף מים ותחילת ריקבון שורשים; עלים שנושרים ירוקים או מתייבשים על הענף ונופלים פריכים הם יובש; ועלים שנושרים ירוקים ובריאים למראה בכמות גדולה, שבוע-שבועיים אחרי שמשהו השתנה, הם לא מים בכלל — זו התגובה לשינוי מיקום, לטיוטה קרה או לאור אחר, שהתיאור מזהיר ממנה, ולפני שמשנים השקיה בודקים מה השתנה. שכחה של כמה ימים לא משאירה סימן; שבועיים של יובש בקיץ מורידים חלק מהעלים, והם חוזרים תוך חודש-חודשיים אחרי שההשקיה מתייצבת. ובכל גיזום או עלה שנתלש: חלב לבן דביק שמגרה עור, כפפות.
טמפרטורה ולחות
הטווח הנוח לפיקוס בנימיני הוא 16-28 מעלות, אבל אצלו הטווח חשוב פחות מהיציבות: כפי שהתיאור מדגיש, טיוטת אוויר קר היא אחד משלושת הדברים שגורמים לו לנשירה מסיבית תוך ימים, והדבר הכי קרוב לטיוטת אוויר קר בדירה ישראלית הוא זרם מזגן. אין לו נתון מזגן מדוד במאגר, ולכן הכלל אצלו מחמיר מהרגיל — לא רק לא בקו הנשיפה הישיר, אלא לפחות שניים-שלושה מטרים ממנו, ולא ליד דלת מרפסת שנפתחת ונסגרת בלילות קרים בחורף, ולא בין חלון פתוח למסדרון. עלים ירוקים ובריאים שנושרים בכמות שבוע אחרי שהמזגן נכנס לשימוש בקיץ הם בדיוק זה, ומזיזים את הצמח פעם אחת ולתמיד, לא את המזגן. קור מתחת ל-10-12 מעלות ממושכות גם משיל עלים. לחות ביתית רגילה מספיקה לו; אוויר יבש ממושך מזמין כנימות מגן ואקריות קורים, והתרופה היא מקלחת פושרת לכל העלווה פעם בחודש, שגם מנקה את האבק. בחוץ: הוא עץ רחוב במישור החוף, ובמרפסת מוצלת-חלקית בתל אביב, בחיפה ובמרכז הוא עובר את כל השנה בחוץ — וזה בעצם המקום שבו הוא הכי צפוף ובריא; בירושלים ובגליל העליון הוא נכנס הביתה מנובמבר עד מרץ, ומקבלים שההכנסה וההוצאה עולות כל אחת בכמה עשרות עלים.
אדמה והחלפת עציץ
פיקוס בנימיני הוא עץ עם מערכת שורשים תוקפנית — ברחוב הוא מרים מדרכות — ובעציץ הוא ממלא אותו בשורשים מהר. המצע: כשני שלישים מצע איכותי לצמחי בית, שליש פרלייט, וחופן קליפות אורן; ניקוז מהיר עם מסה, כמו לפיקוס אלסטיקה. עציץ כבד, כי עץ בגובה שני מטרים עם עלווה שתופסת רוח בעציץ פלסטיק מתהפך. הוא מעדיף להיות מעט צפוף, וזה נוח, כי כפי שהתיאור מציין הוא לא אוהב שינויים, והחלפת עציץ היא שינוי: צמח צעיר כל שנתיים, בוגר כל שלוש-ארבע, באביב, ורק כשהשורשים באמת יוצאים מחורי הניקוז או שהמים עוברים דרך העציץ בלי להירטב במצע. עולים מידה אחת, מעבירים גוש שלם, מחזירים בדיוק לאותו מקום ובאותו כיוון לחלון, ומקבלים מראש שהוא ישיל חלק מהעלים בשבועות שאחרי — זה לא סימן שמשהו נעשה לא נכון. מה שכן אפשר לעשות בלי חשש הוא גיזום: הוא סובל אותו טוב, ובאביב אפשר לקצר ענפים בשליש ולעצב את הכתר, וכל חיתוך מסתעף מתחת לו ומעבה את העלווה, בכפפות ועם נייר סופג לחלב. עציצים שנמכרים עם גזע קלוע הם שלושה-ארבעה שתילים ששזרו יחד; לא מפרידים אותם, והם מתאחים עם השנים לגזע אחד.
דישון
פיקוס בנימיני גדל בקצב בינוני ואוכל בהתאם: דשן נוזלי מאוזן, מדולל לפי ההוראות, אחת לארבעה שבועות מהאביב עד סוף הקיץ, על מצע לח, ובסתיו ובחורף כלל לא. כלל אחד חשוב יותר מהמינון אצל הצמח הזה: לא מדשנים פיקוס בנימיני שמשיל עלים. נשירה אחרי העברה, אחרי החלפת עציץ או אחרי חורף קר היא לחץ על השורשים, ודשן על שורשים לחוצים שורף אותם ומחמיר את הנשירה שהוא היה אמור לתקן — מחכים עד שהעלים החדשים מופיעים, ורק אז חוזרים לדשן. הסימן לעודף הוא קצוות ושוליים חומים ויבשים על עלים בוגרים כשההשקיה סדירה, וקרום לבן על פני המצע; שוטפים את המצע במים רבים עד שהם זורמים בשפע מהניקוז, ומדלגים על חודשיים. הסימן למחסור, אצל צמח שיושב שנים באותו מצע, הוא הצהבה חיוורת ואחידה של העלים כולל החדשים, ועלים חדשים קטנים — בניגוד לעודף מים, שמצהיב עלים תחתונים ופנימיים ומשאיר את החדשים ירוקים. עלים דביקים ומבריקים, עם רצפה דביקה מתחת לעץ, הם לא בעיית דשן אלא כנימות מגן, המזיק הקבוע של הצמח הזה — מחפשים את הבליטות החומות הקטנות לאורך הענפים ובצד התחתון של העלים. מצע טרי אחרי החלפת עציץ מספיק לחודשיים-שלושה בלי דשן.
ריבוי וייחורים
פיקוס בנימיני מתייחר, ובניגוד לפיקוס אלסטיקה יש לו הרבה ענפים דקים לייחר מהם, כך שגיזום העיצוב באביב הוא גם עונת הריבוי. חותכים ייחור קצה באורך 10-15 ס"מ מענף מעוצה למחצה — לא ירוק ורך לגמרי, לא חום וקשה — עם שלושה-ארבעה עלים, בכפפות, ושוטפים את החלב הלבן מהחתך במים פושרים, כי חלב שמתייבש על החתך אוטם אותו. מסירים את העלים התחתונים, טובלים בהורמון השרשה, ומכניסים למצע לח ואוורירי — פרלייט וקוקוס — מתחת לשקית שקופה או בקופסה שקופה סגורה, במקום חם עם אור עקיף חזק, בלי שמש. הלחות הגבוהה היא התנאי: לייחור בלי שורשים יש עלים שמאדים מים, ובאוויר ביתי יבש הוא משיל אותם לפני שהשריש. שורשים תוך ארבעה-שמונה שבועות בקיץ; מוציאים מהשקית בהדרגה לאורך שבוע, לא ביום אחד. במים זה עובד, איטי יותר, ומעבר של ייחור ממים למצע הוא עוד שינוי שהצמח הזה לא אוהב. עלה בודד עם פטוטרת לא ייתן צמח — אין בו ניצן. לענף עבה או לצמרת של עץ שהתרוקן מלמטה, הרכבה אווירית, כמו אצל שאר הפיקוסים: חורצים קליפה, עוטפים ספגנום לח וניילון, וחותכים אחרי חודש-חודשיים כשרואים שורשים דרך הניילון.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
שבוע עד עשרה ימים — עם השקיה טובה לפני היציאה
המצע יתייבש לגמרי אי-שם באמצע התקופה. הצמח לא ימות מזה, אבל הוא ישלם: קצוות עלים יבשים, עלה תחתון או שניים שיצהיבו, ועצירה בגדילה למשך כמה שבועות אחרי החזרה. ככל שהחלון מתארך מעבר לעשרה ימים, הנזק מצטבר.
מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות פיקוס בנימיני (פיקוס בכי)?
פיקוס בנימיני (פיקוס בכי) מסווג אצלנו כ"השקיה בינונית" — בערך פעם בשבוע, כשהשכבה העליונה של המצע כבר יבשה למגע. עדיף לבדוק את המצע בפועל לפני כל השקיה מאשר להסתמך על תאריך קבוע בלוח השנה.
כמה אור צריך פיקוס בנימיני (פיקוס בכי)?
פיקוס בנימיני (פיקוס בכי) מסווג אצלנו כצמח ל"אור עקיף חזק" — הוא צריך אור עקיף חזק — מקום קרוב לחלון בהיר, בלי שמש ישירה שנוגעת בעלים.
האם קל לגדל פיקוס בנימיני (פיקוס בכי)?
ברמה בינונית — הוא לא הכי תובעני שיש, אבל דורש קצת יותר תשומת לב לאור ולהשקיה ממי שרק מתחיל.
מה קורה אם שוכחים להשקות פיקוס בנימיני (פיקוס בכי)?
פיקוס בנימיני (פיקוס בכי) — סבילות בינונית ליובש.
האם פיקוס בנימיני (פיקוס בכי) רעיל לחתולים?
כן — פיקוס בנימיני (פיקוס בכי) מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
האם פיקוס בנימיני (פיקוס בכי) רעיל לכלבים?
כן — פיקוס בנימיני (פיקוס בכי) מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
כמה גדול פיקוס בנימיני (פיקוס בכי) יכול לגדול?
הגודל הבוגר הרגיל של פיקוס בנימיני (פיקוס בכי) הוא בערך עד 300 ס"מ בבית. קצב הגדילה שלו מתואר אצלנו כ"בינוני".
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
