
צילום: Pajast · Public Domain · Wikimedia Commons
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור עקיף חזק |
|---|---|
| השקיה | השקיה תכופה + לחות גבוהה |
| עמידות ליובש | רגיש ליובש — לא לתת למצע להתייבש לגמרי |
| בטוח לחתולים | לא |
| בטוח לכלבים | לא |
| רמת קושי | מאתגרת |
תיאור
אור ומיקום
ורוקאום מסווג לאור עקיף חזק, ובבית הגידול שלו הוא חי מתחת לחופה של יער גשם הררי, באור מסונן ומתמיד. בדירה המטרה היא לשחזר את זה: הרבה אור מפוזר, אפס שמש על העלים. חלון צפוני שקרוב אליו, או חלון מזרחי במרחק של מטר-שניים, הם המקומות המתאימים. העלים שלו דקים יחסית לגודלם ונמשכים מטה, ולכן משטח גדול שלהם חשוף לאור. די בכמה דקות של שמש מערבית בקיץ כדי להשאיר פס צהוב לאורך העלה. מי שמגדל אותו בארון גידול עם תאורה מלאכותית, וזה מה שרוב המגדלים בישראל עושים, מציב את הנורות במרחק כזה שהעלה העליון לא מתחמם למגע, ומפעיל אותן בערך 12 שעות ביום. אור חלש מדי ניכר בעלים חדשים שיוצאים צרים וקצרים במקום להתארך. העלים הארוכים לא צריכים להיגרר על המדף: הצמח צריך לעמוד גבוה, על מוט או על מדף עליון, כך שהם יוכלו לרדת חופשיים.
השקיה
המין מסווג לצריכת מים גבוהה ונפגע מהתייבשות, ובאותה עת השורשים שלו נחנקים במצע רטוב וכבד. זה מה שהופך אותו לקשה. השורשים של מין אפיפיטי כזה רגילים להירטב בגשם ולהתייבש חלקית תוך שעות, ולא לעמוד בבוץ. במצע אוורירי, משקים ברגע שהשכבה העליונה רק מתחילה להתייבש, בדרך כלל כל יומיים-שלושה בקיץ ופעם בכמה ימים בחורף. בארון גידול סגור, שבו הלחות גבוהה, המצע מתייבש לאט יותר ובודקים באצבע לפני כל השקיה. אסור לתת לו להגיע ליובש מלא: עלה שאיבד מים מתקפל לאורכו, ועלה חדש שנפתח ברגע כזה ייצא מעוות או עם קצה מת. מי ברז קשים וכלוריים מצטברים מהר במצע הדל שלו, ולכן מגדלים רבים משקים אותו רק במים מסוננים, במי גשם או במים מזוקקים עם מעט דשן. מים בטמפרטורת החדר, לא קרים מהמקרר. אם השורשים מתחילים להשחיר ולהתרכך, מוציאים מיד, חותכים את החלקים המתים ומעבירים למצע טרי.
טמפרטורה ולחות
כאן נמצא עיקר הקושי. ורוקאום מגיע מיער הררי, והוא אוהב טמפרטורות מתונות, בערך 18-25 מעלות, עם לילות קרירים במעט. חום ממושך מעל 28-30 מעלות מחליש אותו, והקיץ הישראלי בלי מיזוג הוא בעיה. הלחות שהוא צריך גבוהה מאוד, בערך 70% ומעלה, וזה בדיוק מה שדירה ממוזגת בקיץ או מחוממת בחורף לא נותנת. בגלל זה רוב המגדלים בארץ מחזיקים אותו בארון זכוכית או בחממה ביתית סגורה, עם מכשיר אדים ומאוורר קטן. המאוורר חשוב באותה מידה: לחות גבוהה באוויר עומד מזמינה כתמי ריקבון ופטריות על העלים. מי שמנסה בחדר פתוח צריך לפחות מכשיר אדים צמוד ומד לחות, ולוודא שאין זרם מזגן ישיר. סימני לחות נמוכה הם קצוות חומים, ובעיקר עלה חדש שנתקע בפתיחה ונקרע. בחורף של ירושלים, בחדר לא מחומם, הוא יעצור. בתל אביב החורף נוח לו יותר מהקיץ.
אדמה והחלפת עציץ
למין הזה מתאים מצע שהוא כמעט בלי אדמה. מגדלים רבים מצליחים עם ספגנום נקי לבד, או עם תערובת של בערך מחצית קליפות אורן בינוניות, רבע פרלייט ורבע ספגנום, ומעט פחם צמחי. מה שקובע הוא שהמים יעברו דרכו מהר ושהאוויר יגיע לשורשים כל הזמן. העציץ צריך להיות צר וקטן ביחס לגודל העלים, וזה נראה מוזר בהתחלה: צמח עם עלה באורך חצי מטר יושב לפעמים בעציץ בקוטר 12-14 ס"מ. עציצי רשת או עציצים עם חורים בדפנות עוזרים לאוורור. בגלל שהגבעול שלו מטפס ומוציא שורשי אוויר, שווה לחבר אליו מוט מכוסה ספגנום לח או קרש של קליפת עץ, שהשורשים ייאחזו בו. מחליפים מצע בערך פעם בשנה, כי ספגנום וקליפות מתפרקים ונדחסים, וזה מה שמרקיב את השורשים. עושים את זה באביב, בזמן שהבית יציב בטמפרטורה, ולא נוגעים בצמח שנמצא באמצע פתיחת עלה חדש.
דישון
במצע דל כמו ספגנום וקליפות אין כמעט מזון, ולכן הדשן כאן הוא חלק קבוע מהשגרה, אבל במינון נמוך מאוד. מה שמקובל אצל מגדלי אנתוריומים: דשן נוזלי מאוזן ברבע ריכוז או פחות, כמעט בכל השקיה, בעונה שבה הצמח פעיל. בבית ממוזג או בארון גידול עם תאורה וחום יציבים הוא לפעמים ממשיך לגדול גם בחורף, ואז ממשיכים לדשן במינון זעום. אם הוא נח, מפסיקים. אחת לחודש נותנים השקיה כפולה של מים בלי דשן, כדי לשטוף את המלחים, וזה חשוב במיוחד אם משתמשים במי ברז. שורשים שקצותיהם מתייבשים ומשחירים, או עלה חדש עם שוליים שרופים, מרמזים לרוב על ריכוז גבוה מדי ולא על חוסר. הצמח הזה מוציא עלה בכל פעם, ואחד בכל חודש-חודשיים זה טוב מאוד. דישון חזק לא יאריך את העלים, את האורך קובעים בעיקר גיל הצמח, לחות ויציבות.
ריבוי וייחורים
הריבוי של ורוקאום איטי, והתיאור באתר מסביר למה: הדרך העיקרית היא הפרדה של גבעול צעיר שצץ בבסיס הצמח, ועד שהוא מגיע לגודל שמאפשר את זה יכולים לעבור חודשים ארוכים. מחכים עד שלגבעול החדש יש לפחות שניים-שלושה עלים ושורשים עצמאיים שנכנסים למצע. מפרידים באביב, בסכין מעוקרת, ומשאירים לו כמה שיותר שורשים. שותלים בספגנום לח בכוס שקופה ומכניסים לסביבה סגורה עם לחות גבוהה מאוד, ארגז פלסטיק שקוף עם מכסה עובד טוב. בשבועות הראשונים הוא לא יגדל, והוא עסוק בהתבססות. עלה ראשון חדש אחרי ההפרדה הוא הסימן שזה הצליח. כשהצמח מטפס ומאריך את הגבעול, מגדלים מנוסים חותכים לפעמים גם את הקצה העליון עם שורשי האוויר שלו ומשרישים אותו באותה צורה, וזה סיכון שלא כדאי לקחת על צמח יחיד ויקר. ייחור של עלה בלי חלק מהגבעול לא יצליח.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
ארבעה עד חמישה ימים — מעבר לזה צריך מישהו שישקה (צמח צמא במיוחד — הניחו את הקצה הקצר של הטווח)
למה זה הטווח, מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
🌿 עומק אספן
החלק הזה מיועד למי שכבר מגדל או שוקל לרכוש את הצמח הזה בהקשר אספני — וריאציה, ריבוי ומקור.
וריאציה ומראה
לורוקאום אין וריאגציה בצבע — הערך האספני שלו נובע מגודל העלה הקיצוני ומהמרקם הקטיפתי הנדיר, לא מתבנית לבנה-ירוקה. עלים צעירים יוצאים קטנים ובצבע ברונזה-אדמדם, ומתארכים ומתכהים בהדרגה ככל שהצמח בוגר יותר — לכן צמח צעיר עם עלים קטנים לא מבטא את המראה שהפך את המין למבוקש, וזו נקודה שגורמת לאכזבה נפוצה אצל קונים מתחילים.
רבייה מייחור
ריבוי כמעט אך ורק מחלוקת בסיס הצמח (division) כשמתפתחים מספר גבעולי צמיחה, בדומה לקלרינרוויום — לא מייחור עלה בודד. גבעולים צעירים שמתפתחים בבסיס הצמח האם לוקחים חודשים עד שנה להגיע לגודל שמאפשר הפרדה בטוחה, מה שהופך את קצב הריבוי לאיטי משמעותית מארואידים מטפסים כמו מונסטרה או פילודנדרון.
נדירות ומקור
מדובר באחד המינים היקרים ביותר שנסחרים בקבוצות האספנים הישראליות, כאשר המחיר נגזר בעיקר מגודל וממספר העלים הבוגרים ולא רק מ"סוג" הצמח — עלה בוגר אחד יכול להכפיל את השווי לעומת צמח נוער דומה בגודלו. חשוב לוודא מקור משתלה מתועד: בגלל האיסוף מהטבע ההיסטורי במולדתו הקולומביאנית, קיימת רגישות אספנית סביב מקור הצמח, בדומה לזו שקיימת סביב הקלרינרוויום.
שאלות נפוצות
האם אנתוריום ורוקאום רעיל לחתולים?
כן — אנתוריום ורוקאום מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
האם אנתוריום ורוקאום רעיל לכלבים?
כן — אנתוריום ורוקאום מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
- Wikipedia: Anthurium warocqueanum
- GBIF Backbone Taxonomy: Anthurium warocqueanum T.Moore — המין
- ASPCA Toxic and Non-Toxic Plants — הרשימה המלאה; לצמח הזה אין ערך משלו, והרעילות נקבעה לפי הסוג או המשפחה



