צילום: Orchi · CC BY-SA · Wikimedia Commons
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור עקיף חזק |
|---|---|
| השקיה | השקיה בינונית |
| עמידות ליובש | סבילות בינונית ליובש |
| בטוח לחתולים | כן |
| בטוח לכלבים | כן |
| רמת קושי | בינונית |
תיאור
אור ומיקום
סחלב הפרפר מסווג לאור עקיף חזק, וכפי שהתיאור אומר, אור ישיר שורף אותו: העלים העבים והשטוחים שלו פונים למעלה ואוספים אור ביעילות, ושמש צהריים דרך זכוכית בקיץ הישראלי משאירה בהם תוך שעה כתם צהוב-לבן שהופך לכתם יבש ושקוע שלא נעלם. אין לו ציוני חלון מדודים במאגר. המקום הטוב ביותר הוא צמוד לחלון מזרחי, ששמש הבוקר הרכה שלו מתאימה לו בדיוק; חלון צפוני צמוד לזגוגית מחזיק אותו ופריחה תגיע, אבל פחות ענפה; דרומי או מערבי — מטר מהחלון מאחורי וילון מפזר. ובניגוד לרוב צמחי הבית, הסחלב מראה לכם בעלים עצמם אם האור נכון: עלה בצבע ירוק-זית בהיר ובינוני הוא אור נכון; עלה ירוק כהה, רך וארוך הוא אור חלש מדי, וזה הצמח שיחזיק שנים בלי לפרוח שוב; עלה צהבהב, או עם גוון אדמדם בשוליים, הוא אור חזק מדי. זו הסיבה העיקרית שסחלב שנקנה פורח לא פורח שוב בבית — הוא יושב על שולחן במרכז הסלון, רחוק מהחלון, כי שם הוא נראה הכי יפה. בזמן שעמוד הפריחה צומח ויש עליו ניצנים, לא מזיזים ולא מסובבים את העציץ: הניצנים מכוונים את עצמם לאור, ושינוי כיוון באמצע גורם לעמוד להתעקל ולפעמים לניצנים לנשור.
השקיה
צורך השקיה בינוני, אבל ההשקיה של סחלב שונה מכל צמח אחר בבית, כי כפי שהתיאור מסביר, הוא לא יושב באדמה אלא בקליפות אורן, ושורשיו צריכים אוויר בין ההשקיות. לכן לא משקים בכוס מים מלמעלה אלא בהשריה: מכניסים את עציץ הפלסטיק השקוף שלו לקערת מים בטמפרטורת החדר לעשר-חמש עשרה דקות, מוציאים, ונותנים לו לנטף עד הסוף לפני שמחזירים אותו לכלי הנוי — מים שנשארים בתחתית כלי הנוי הם הדרך המהירה לריקבון שורשים. מתי? לא לפי יום בשבוע, אלא לפי השורשים, ובשביל זה העציץ שקוף: שורשים ירוקים ובשרניים עדיין רטובים; שורשים כסופים-אפרפרים יבשים, וזה הזמן. בקיץ הישראלי זה בדרך כלל פעם בשבוע, בחורף פעם בשבועיים ואף יותר. הכלל השני, שהתיאור מזכיר: מים שנשארים בצוואר הצמח, בין העלים, מרקיבים את נקודת הצמיחה היחידה שלו — וסחלב שאיבד אותה לא יוציא עלה חדש לעולם. משקים בבוקר, ואם נכנסו מים לצוואר, מטים את הצמח או סופגים בפינת נייר. הסימן ליובש הוא עלים רכים ומקומטים ושורשים כסופים ודקים; הסימן לעודף דומה להפליא — עלים מקומטים — כי שורשים רקובים לא מעבירים מים, וההבדל נראה דרך הפלסטיק: שורשים חומים, רכים וחלולים. לכן סחלב עם עלים מקומטים לא משקים עוד לפני שבודקים את השורשים. ועצת "קוביית קרח בשבוע" שמסתובבת ברשת: היא לא הורגת אותו, אבל לא מרטיבה את כל המצע ומשאירה חלק מהשורשים יבשים תמיד — השריה עדיפה.
טמפרטורה ולחות
הטווח הנוח לסחלב הפרפר הוא 18-29 מעלות ביום, והוא נוח בדירה ישראלית רוב השנה. מעל 32 מעלות ממושכות, בחדר סגור בקיץ או על אדן חלון לוהט, העלים מתרככים והניצנים מצהיבים ונושרים לפני שנפתחו; מתחת ל-15 מעלות ממושכות הוא נעצר, ולילה של פחות מעשר מעלות על מרפסת פתוחה מכתים את העלים. אין לו נתון מזגן מדוד במאגר, ולכן הכלל השמרני: חדר ממוזג הוא בסדר, זרם האוויר הישיר של המזגן — קר ויבש — לא, והוא הסיבה השכיחה לנשירת ניצנים פתאומית בסחלב שנקנה פורח ביוני. ובסתיו, כפי שמתואר בסעיף הדישון, דווקא הקירור הלילי הוא מה שהסחלב צריך: כמה שבועות של לילות קרירים יותר בחמש-שש מעלות מהיום מוציאים את עמוד הפריחה החדש. לחות: בטבע הוא חי באוויר לח, והוא נהנה מלחות של 50% ומעלה, אבל הוא אחד הצמחים הסלחניים לאוויר יבש בקטגוריה, כי העלים העבים מחזיקים מים. בחודשי המזגן או התנור, מגש חלוקי נחל עם מים מתחת לעציץ, בלי שהעציץ עומד במים, עוזר. ריסוס לא מומלץ אצלו: מים שנשארים על העלים ובצוואר בחדר קריר הם בדיוק מה שמזמין ריקבון, ומים על הפרחים משאירים עליהם כתמים. כנימות קמחיות, שמסתתרות בבסיס העלים ובצוואר, הן המזיק הנפוץ אצלו — צמר לבן קטן שם הוא הסימן.
אדמה והחלפת עציץ
סחלב הפרפר לא גדל באדמה, וכפי שהתיאור אומר, אדמה רגילה לצמחי בית תחנוק את השורשים שלו תוך שבועות. המצע הנכון הוא קליפות אורן בגודל בינוני, לבד או עם מעט פרלייט ופחם, שנמכרות כ"מצע לסחלבים" במשתלות; ספגנום, שחלק מהצמחים מגיעים בו מהמשתלה, מחזיק מים הרבה יותר זמן, ולכן סחלב בספגנום משקים בתדירות נמוכה יותר מאשר בקליפות. העציץ: פלסטיק שקוף עם חורים גם בדפנות, שדרכו רואים את השורשים — שורשי הסחלב גם עושים פוטוסינתזה ונהנים מהאור — ולא גדול מהגוש; הסחלב אוהב להיות צפוף. שורשי אוויר שיוצאים מעל העציץ ומשתלשלים החוצה הם תקינים לגמרי, לא סימן לעציץ קטן, ולא חותכים ולא קוברים אותם. מחליפים מצע פעם בשנתיים, או כשהקליפות התפרקו לגרגרים דמויי אדמה שנשארים רטובים — קליפות מתפרקות, וזה, לא גודל הצמח, הסיבה העיקרית להחלפה. העונה: אחרי שהפריחה נגמרה, באביב, כשמתחילים לצאת שורשים חדשים עם קצוות ירוקים. מוציאים את הצמח, מנערים את כל המצע הישן, חותכים במספריים נקיים כל שורש חום, רך או חלול ומשאירים את הכסופים והירוקים המוצקים, מעמידים את הצמח כשצוואר העלים בגובה שפת העציץ, וממלאים קליפות בין השורשים בעדינות. אחרי ההחלפה ממתינים כמה ימים לפני ההשקיה הראשונה, כדי שפצעי החיתוך ייסגרו.
דישון
סחלב הפרפר גדל לאט ובטבע ניזון ממה שמטפטף על גזע העץ, ולכן הוא אוכל מעט ובתכיפות — הכלל המוכר בקרב מגדלים הוא "חלש, שבועי": דשן לסחלבים, או דשן מאוזן לצמחי בית, ברבע עד מחצית מהריכוז שעל הבקבוק, בכל השקיה שנייה מהאביב עד הסתיו, תמיד כשהמצע כבר לח ולא על שורשים יבשים. בחורף, כשהוא לא צומח עלה חדש, מפחיתים לפעם בחודש. פעם בחודש משקים במים נקיים בלבד ונותנים להם לזרום דרך הקליפות, כדי לשטוף מלחים שמצטברים — מי הברז הקשים בישראל כבר מביאים איתם מלחים משלהם, והשורשים החשופים של הסחלב רגישים להם יותר משורשים באדמה. הסימן לעודף הוא קצות שורשים שמשחירים ומתייבשים וקרום לבן על הקליפות. והמיתוס שכדאי לדעת: דשן "מעודד פריחה" עם זרחן גבוה לא יגרום לסחלב לפרוח. מה שמוציא עמוד פריחה חדש הוא קירור לילי: כמה שבועות שבהם הלילה קר בכחמש-שש מעלות מהיום, בסתיו. בבית ישראלי, סחלב שיושב ליד חלון בחדר שלא מחומם ולא ממוזג בלילות של אוקטובר-נובמבר מקבל את זה מעצמו; סחלב בסלון שבו המזגן שומר על אותה טמפרטורה יומם ולילה, הוא זה שלא פורח שנתיים. עמוד הפריחה, כפי שהתיאור אומר, נגזם מעל אחד הצמתים התחתונים אם הוא עדיין ירוק, או עד הבסיס אם התייבש.
ריבוי וייחורים
סחלב הפרפר הוא אחד הצמחים היחידים בקטלוג שאי אפשר לרבות בבית בייחור, בחלוקה או מעלה: הוא גדל מנקודת צמיחה אחת, עלה אחרי עלה במרכז, בלי גבעול שאפשר לחתוך ובלי ענפים צדדיים שאפשר להפריד. חיתוך הצמח לשניים הורג את החלק התחתון. במשתלות הוא מתרבה מזרעים ובתרבית רקמה במעבדה, ולכן הוא זול כל כך. הדרך האחת שיש למגדל בבית היא הקיקי (keiki, "תינוק" בהוואית): צמח קטן שמתפתח לפעמים על עמוד הפריחה, באחד הצמתים, במקום ענף פריחה, עם עלים משלו ובהמשך שורשים משלו. לא חותכים אותו מוקדם — הוא ניזון מצמח האם עד שיש לו שניים-שלושה שורשים באורך 5 ס"מ לפחות ושניים-שלושה עלים; זה לוקח כמה חודשים. אז חותכים את עמוד הפריחה סנטימטר-שניים מכל צד שלו בסכין נקייה, ושותלים אותו בעציץ שקוף קטן בקליפות קטנות או בספגנום, ומשקים קצת יותר מאשר את צמח האם בחודשים הראשונים. פריחה ראשונה תגיע אחרי שנה עד שלוש. קיקי מופיע בדרך כלל בצמח שעבר לחץ, או כשעמוד הפריחה מקבל חום ולחות בלי קירור הלילה שמוציא פרחים, ולכן אי אפשר ממש להזמין אותו; משחות הורמון ("קיקי פייסט") שנמכרות ברשת מגבירות את הסיכוי אבל על חשבון כוחו של צמח האם. קיקי שמופיע בבסיס הצמח, ליד המצע, הוא לפעמים סימן שנקודת הצמיחה של צמח האם נפגעה — שווה לבדוק את הצוואר.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
שבוע עד עשרה ימים — עם השקיה טובה לפני היציאה
המצע יתייבש לגמרי אי-שם באמצע התקופה. הצמח לא ימות מזה, אבל הוא ישלם: קצוות עלים יבשים, עלה תחתון או שניים שיצהיבו, ועצירה בגדילה למשך כמה שבועות אחרי החזרה. ככל שהחלון מתארך מעבר לעשרה ימים, הנזק מצטבר.
מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות סחלב פרפר?
סחלב פרפר מסווג אצלנו כ"השקיה בינונית" — בערך פעם בשבוע, כשהשכבה העליונה של המצע כבר יבשה למגע. עדיף לבדוק את המצע בפועל לפני כל השקיה מאשר להסתמך על תאריך קבוע בלוח השנה.
כמה אור צריך סחלב פרפר?
סחלב פרפר מסווג אצלנו כצמח ל"אור עקיף חזק" — הוא צריך אור עקיף חזק — מקום קרוב לחלון בהיר, בלי שמש ישירה שנוגעת בעלים.
האם קל לגדל סחלב פרפר?
ברמה בינונית — הוא לא הכי תובעני שיש, אבל דורש קצת יותר תשומת לב לאור ולהשקיה ממי שרק מתחיל.
מה קורה אם שוכחים להשקות סחלב פרפר?
סחלב פרפר — סבילות בינונית ליובש.
האם סחלב פרפר רעיל לחתולים?
סחלב פרפר לא מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
האם סחלב פרפר רעיל לכלבים?
סחלב פרפר לא מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
כמה גדול סחלב פרפר יכול לגדול?
הגודל הבוגר הרגיל של סחלב פרפר הוא בערך 30-50 ס"מ כולל עמוד הפריחה. קצב הגדילה שלו מתואר אצלנו כ"איטי".
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
