
צילום: HolsteinPommern · CC BY · Wikimedia Commons
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור עקיף חזק |
|---|---|
| השקיה | השקיה בינונית |
| עמידות ליובש | סבילות בינונית ליובש |
| בטוח לחתולים | לא |
| בטוח לכלבים | לא |
| רמת קושי | קלה |
תיאור
אור ומיקום
אוקסליס סגול מסווג לאור עקיף חזק, והוא אחד הצמחים היחידים שמראים לכם בכל יום אם האור מספיק: התיאור מתאר איך העלים נפרשים בבוקר ומתקפלים בחושך. כשהם פתוחים רוב היום, האור טוב. כשהם נשארים חצי סגורים גם בצהריים, הוא חסר. מקום טוב הוא ליד חלון מזרחי, שבו שמש בוקר רכה מעמיקה את הסגול, או ליד חלון דרומי עם וילון. חלון צפוני מספיק אם הוא בהיר ופתוח, אבל שם הגבעולים מתארכים ונשכבים לצדדים, הגוש נפתח באמצע כמו קערה, והפריחה מתמעטת. שמש צהריים ושמש מערבית בקיץ הישראלי חזקות מדי: העלים הסגולים הדקים נשרפים בשוליים, והצמח נכנס לתנומה מוקדם. מכיוון שהעלים פונים אל האור, מסובבים את העציץ פעם בשבוע-שבועיים, כדי שהגוש יישאר עגול. בזמן התנומה, כשאין עלים, האור כמעט לא משנה.
השקיה
צורך השקיה בינוני, ואצל אוקסליס ההשקיה מתחלקת לשני מצבים. כשיש לו עלים: משקים כשהשכבה העליונה, בערך שני סנטימטרים, יבשה למגע, משקים היטב, ונותנים לעודף להתנקז. בקיץ, בחדר חם, זה יכול להיות פעם בחמישה-שבעה ימים, ובחורף פחות. הפקעות הקטנות שבמצע אוגרות מים, ולכן מצע רטוב תמיד מרקיב אותן, אבל יום-יומיים של יובש לא מזיקים. צמא נראה אצלו בבירור: העלים צונחים על גבעולים רפויים, ומתרוממים חזרה תוך שעות. כשהוא נכנס לתנומה, כפי שהתיאור מסביר, העלים מצהיבים ומתייבשים, ואז מפסיקים להשקות כמעט לגמרי. כאן אנשים נכשלים: הם רואים צמח שנובל, משקים עוד, והפקעות נרקבות במצע קר ורטוב. בתנומה מעבירים את העציץ לפינה מוצלת, נותנים לכל היותר לגימה קטנה פעם בשלושה-ארבעה שבועות, ומחכים. כשמופיעים עלים חדשים, חוזרים בהדרגה להשקיה רגילה.
טמפרטורה ולחות
אוקסליס מרגיש טוב בערך ב-15-25 מעלות, והטמפרטורה היא מה שמניע אצלו את מחזור התנומה יותר מכל דבר אחר. חום מתמשך, בחדר לא ממוזג באמצע הקיץ הישראלי, הוא אחת הסיבות הנפוצות לכך שהוא נכנס לתנומה דווקא ביולי-אוגוסט. זה מבהיל, אבל זה לא מוות: הפקעות ממתינות במצע. חורף בתל אביב, בתוך דירה, מתאים לו מאוד, ולעיתים קרובות זו העונה שבה הוא הכי יפה. בבית קר בירושלים הוא מאט אבל מחזיק, כל עוד הוא רחוק מזגוגית שמתקררת מאוד בלילה. בחדר ממוזג הוא מסתדר, בתנאי שהאוויר לא נושב עליו ישירות, כי העלים הדקים מתייבשים בשוליים. האוויר הרגיל של דירה מספיק לו, והוא לא צריך ריסוס. המזיק שמופיע אצלו בעיקר הוא אקריות קורים בקיץ היבש, עם קורים דקים בין הגבעולים ונקודות בהירות על העלים. שטיפה של הגוש במקלחת, ואם צריך גזירה של כל העלים עד המצע, פותרות את רוב המקרים, והפקעות יצמיחו עלים חדשים.
אדמה והחלפת עציץ
אוקסליס צריך מצע רגיל לצמחי בית עם ניקוז טוב: בערך שלושה חלקים מצע איכותי וחלק אחד פרלייט. הפקעות הקטנות יושבות קרוב לפני המצע, ולא אוהבות תערובת כבדה ודחוסה שנשארת ספוגה. כלי רחב ונמוך מתאים לו, כי הצמח מתפשט לצדדים והפקעות לא יורדות עמוק. מכיוון שהוא גדל מהר בעונת הגידול, כפי שמופיע בנתונים, הפקעות מתרבות וממלאות את העציץ תוך שנה-שנתיים. הזמן הנכון לטפל בעציץ הוא סוף התנומה: שולפים את הגוש ומנערים ממנו את האדמה הישנה, ומקבלים ערימה של פקעות קטנות בגוון חום-ורדרד. שותלים אותן מחדש בעומק של בערך 2-3 ס"מ, כמה יחד, במצע טרי ולח קלות. שתילה צפופה יחסית נותנת גוש מלא כבר מהעונה הראשונה, והעודפים הם צמחים חדשים, כמתואר בסעיף הריבוי. לאורך העונה אפשר לתלוש גבעולים ישנים ורפויים מהבסיס, והצמח מחליף אותם מהר.
דישון
כשהאוקסליס בעלים ופורח, הוא נהנה מדשן נוזלי לפריחה או מדשן מאוזן, בחצי מהחוזק המומלץ, בערך אחת לחודש, אחרי השקיה. כשהעלים מתחילים להצהיב לקראת תנומה מפסיקים, ולא מחדשים עד שהצמח חוזר לגדול ויש לו כבר כמה עלים מלאים. דשן בזמן התנומה לא מעיר אותו, רק מוסיף מלחים למצע שאין מי שישתמש בהם. הדישון אצלו עוקב אחרי מחזור הצמח ולא אחרי לוח השנה, כי בבית התנומה שלו לא תמיד נופלת על החורף. עודף דשן, במיוחד עשיר בחנקן, נותן גבעולים ארוכים ורכים שנשכבים, והגוש נפתח. אם הסגול דוהה לירקרק, הסיבה היא בדרך כלל אור חסר ולא מחסור תזונתי. מכיוון שהמצע מתחלף בכל פעם שמפרידים פקעות, הצטברות מלחים מטרידה כאן פחות מאשר בצמחים שעומדים שנים באותו עציץ, אבל עם מים גיריים מהברז עדיין שווה לשטוף את המצע פעם בעונה.
ריבוי וייחורים
הריבוי של אוקסליס סגול פשוט עד כדי כך שקשה להיכשל בו: מחלקים את הפקעות. זה נעשה הכי טוב בסוף התנומה, או כשהעציץ צפוף מדי. מוציאים את הצמח, מפרידים בעדינות את הפקעות, ושותלים קבוצות של כמה פקעות בכל עציץ, בעומק של כמה סנטימטרים. משקים פעם אחת, ומחכים. עלים ראשונים מופיעים לרוב תוך שבוע עד שלושה, וגוש פורח מתקבל תוך חודש-חודשיים. אפשר גם לחלק גוש מלא עלים באמצע העונה, בסכין, לשניים או לשלושה, כל חלק עם הפקעות שלו. הצמח ייראה מושפל כמה ימים ויתאושש. ייחורי עלה לא עובדים אצלו, וגם אין בהם צורך. גוש קטן של פקעות הוא אחת המתנות הקלות ביותר להעביר לחבר, בשקית נייר בזמן התנומה. כשעובדים עם הפקעות, ובמיוחד אם יש בבית ילדים קטנים, שומרים את העודפים הרחק מהישג יד, כי התיאור מזהיר מהחומצה האוקסלית שבצמח.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
שבוע עד עשרה ימים — עם השקיה טובה לפני היציאה
למה זה הטווח, מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
שאלות נפוצות
האם אוקסליס סגול (חמציץ משולש) רעיל לחתולים?
כן — אוקסליס סגול (חמציץ משולש) מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
האם אוקסליס סגול (חמציץ משולש) רעיל לכלבים?
כן — אוקסליס סגול (חמציץ משולש) מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
- Wikipedia: Oxalis triangularis
- GBIF Backbone Taxonomy: Oxalis triangularis A.St.-Hil. — המין
- ASPCA Toxic and Non-Toxic Plants — הרשימה המלאה; לצמח הזה אין ערך משלו, והרעילות נקבעה לפי הסוג או המשפחה



