צילום: ImagePerson · CC BY · Wikimedia Commons
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור עקיף חזק |
|---|---|
| השקיה | השקיה בינונית |
| עמידות ליובש | סבילות בינונית ליובש |
| בטוח לחתולים | לא |
| בטוח לכלבים | לא |
| רמת קושי | בינונית |
תיאור
אור ומיקום
אנתוריום פורח מסווג לאור עקיף חזק, וההבחנה החשובה אצלו היא בין לשרוד לבין לפרוח: הוא יחזיק עלים ירוקים ובריאים גם בפינה מוצלת למדי, ולכן הוא נמכר הרבה כצמח שולחן לחדרים חשוכים — אבל "הפרח" האדום, שהתיאור מסביר שהוא בעצם עלה מותאם, הוא מה שהאור קונה. אין לו ציוני חלון מדודים במאגר. המקום שבו הוא פורח כמעט כל השנה, כפי שהתיאור מבטיח, הוא צמוד לחלון מזרחי או מטר-שניים מחלון דרומי או מערבי מאחורי וילון מפזר. בחלון צפוני צמוד לזגוגית הוא פורח פחות, בגלים עם הפסקות ארוכות; מטרים מהחלון הוא מפסיק לפרוח לגמרי בתוך כמה חודשים מהקנייה, והפרחים האחרונים שיצאו קטנים יותר ובצבע דהוי. שמש ישירה דרך זכוכית בצהרי הקיץ הישראלי, מהצד השני, משאירה על העלים הכהים והמבריקים כתמים צהובים-חומים ושורפת את הפרחים בשוליים. הסימן שהאור נמוך הוא לא בעלים — הם נשארים יפים — אלא בגבעולי העלים שמתארכים ונוטים כולם לכיוון החלון, והפסקה בפריחה. סובבו רבע סיבוב פעם בשבועיים-שלושה כדי שהצמח יישאר סימטרי, ונגבו את העלים המבריקים במטלית לחה: אבק על עלה כהה חוסם חלק ניכר מהאור שכבר ממילא לא מספיק בבית.
השקיה
צורך השקיה בינוני וסבילות יובש בינונית, והכלל אצלו: לחות אחידה, לא רטיבות. האנתוריום הוא ארואיד, קרוב של המונסטרה והפותוס, ובטבע רבים מבני הסוג גדלים על עצים או בשכבת עלים מתפוררת — שורשים שצריכים אוויר. השכבה העליונה, שניים-שלושה סנטימטרים, מתייבשת לאצבע, ואז משקים לעומק עד שמים יוצאים מחורי הניקוז ומרוקנים את הצלוחית אחרי רבע שעה; לא משאירים את העציץ עומד במים לעולם. בקיץ הישראלי ליד חלון זה בערך פעם בחמישה-שבעה ימים, בחורף פעם בעשרה ימים עד שבועיים. יובש מלא ממושך מתבטא בעלים שנובלים וקצוות שמתייבשים, והוא מתאושש מהר; מה שהורג אנתוריום בבית הוא ההפך: מצע שנשאר רטוב, עלים תחתונים שמצהיבים בזה אחר זה, בסיס גבעולים שמשחיר ומתרכך, ושורשים חומים ורכים. התיאור קושר קצוות עלים חומים לאוויר יבש, וזה נכון — אבל בבית ישראלי שווה לשלול גם את מי הברז: ארואידים רגישים למלחים, וקצוות חומים כשההשקיה סדירה והמזגן כבוי הם לעיתים קרובות מלחים שהצטברו במצע. שטיפה במים רבים שזורמים החוצה מהניקוז פעם בחודשיים מטפלת בזה. משקים את המצע, לא את הפרחים: טיפות על ה"פרח" המבריק משאירות עליו כתמים.
טמפרטורה ולחות
הטווח הנוח לאנתוריום הוא 18-29 מעלות, והוא עובר קיץ ישראלי בבית בלי בעיה כשהוא לא בשמש ישירה. מתחת ל-15 מעלות ממושכות הוא מפסיק לפרוח, ומתחת ל-10 העלים מתכהים בכתמים — הוא צמח ביתי בכל חלקי הארץ, לא צמח מרפסת לחורף. אין לו נתון מזגן מדוד במאגר, ולכן הכלל השמרני: לא בקו הנשיפה הישיר, וחדר ממוזג בכלל הוא בדיוק הסביבה שהתיאור מזהיר ממנה: הוא זקוק ללחות אוויר גבוהה יחסית לרוב צמחי הבית, ואוויר יבש — מזגן בקיץ, תנור או מזגן חימום בחורף — מתבטא בקצוות עלים חומים, בעלים חדשים שנתקעים ונקרעים כשהם נפתחים, ובפחות פרחים. התיאור מזכיר גם ריסוס עלים וגם מגש חצץ רטוב, ומבין השניים המגש עדיף בהרבה: מגש רחב עם חלוקים ומים מתחת לעציץ, בלי שתחתית העציץ נוגעת במים, מעלה את הלחות סביב הצמח כל היום. ריסוס מעלה אותה לדקות, ומים שנשארים על ה"פרח" המבריק משאירים עליו כתמים — אם מרססים, רק את העלים, בבוקר. קבוצת צמחים יחד או מכשיר אדים בחדר עובדים אף טוב יותר. אוויר יבש מזמין גם אקריות קורים וכנימות קמחיות, שמסתתרות בחיבור של גבעול העלה לעלה: מקלחת פושרת פעם בחודש, עם כיסוי המצע, מנקה את שתיהן ואת האבק.
אדמה והחלפת עציץ
האנתוריום רוצה מצע גס ואוורירי, קרוב יותר למצע של סחלב מאשר לאדמת עציצים רגילה: בערך שליש מצע איכותי לצמחי בית, שליש קליפות אורן או קוקוס גס, ושליש פרלייט, ואם יש — מעט פחם. מצע כזה מתנקז תוך שניות ובכל זאת מחזיק לחות בין הקליפות, וזה בדיוק מה ששורשיו העבים צריכים. אדמת עציצים לבדה נדחסת תוך שנה, נשארת רטובה, והשורשים ברובד התחתון נרקבים. עציץ עם ניקוז טוב, לא עמוק מדי ולא רחב בהרבה מהגוש — הוא פורח טוב יותר כשהוא מעט צפוף, ועציץ גדול מדי שולח את כל האנרגיה לשורשים ולעלים. תופעה שמבהילה אנשים ואינה בעיה: עם השנים הצמח "מטפס" מעל המצע — גבעול קצר נחשף בבסיס ושורשי אוויר חומים-ירקרקים יוצאים ממנו ומעל פני האדמה. זה הטבע שלו; מכסים אותם בשכבת ספגנום לח או מצע טרי, או שותלים מעט עמוק יותר בהחלפה הבאה. מחליפים עציץ פעם בשנתיים, באביב, כשהשורשים ממלאים את העציץ ויוצאים מהניקוז, או כשהמצע התפורר ונשאר רטוב; עולים מידה אחת. וזה גם הרגע שבו רואים את מה שסעיף הריבוי מתאר: צמח בוגר מוציא נצרים מהבסיס, ועציץ אחד הופך עם השנים לכמה צמחים צפופים. אחרי החלפה — חודש-חודשיים בלי דשן.
דישון
אנתוריום שפורח כמעט כל השנה, כפי שהתיאור מתאר, גם צורך מזון כמעט כל השנה, אבל במינון נמוך, כי שורשיו רגישים למלחים: דשן נוזלי מאוזן לצמחי בית, או דשן לצמחים פורחים, במחצית מהריכוז שעל הבקבוק, אחת לשלושה-ארבעה שבועות מהאביב עד סוף הסתיו, תמיד על מצע לח. בחורף, כשהוא מאט, פעם בחודש-חודשיים או הפסקה. פעם בחודשיים שוטפים את המצע במים רבים שזורמים החוצה מהניקוז, כדי שהדשן ומלחי מי הברז לא יצטברו. הסימן לעודף הוא קצוות עלים חומים ופריכים וקרום לבן על המצע או על שפת העציץ; שוטפים ומדלגים על חודשיים. והטעות הנפוצה: אנתוריום שהפסיק לפרוח מקבל עוד ועוד דשן "לפריחה" — אבל כמעט תמיד מה שחסר לו הוא אור, ראו את סעיף האור, ודשן לא יפצה על חלון רחוק. אנתוריום בפינה מוצלת שמדשנים אותו בנדיבות מוציא עלים גדולים וגבעולים ארוכים, ועדיין לא פרחים. הסימן לחוסר אמיתי, אצל צמח שיושב שנים באותו מצע, הוא עלים חדשים קטנים וחיוורים מהקודמים ופרחים קטנים ודהויים גם באור טוב — אז מנה אחת מדוללת מתקנת תוך חודש-חודשיים. "פרח" שהתחיל להוריק או להשחיר בקצה הוא פשוט פרח שהגיע לסוף ימיו אחרי שבועות רבים — חותכים את הגבעול שלו בבסיס.
ריבוי וייחורים
אנתוריום מתרבה בבית בשתי דרכים, ושתיהן נובעות מהצורה שבה הוא גדל. הראשונה והקלה היא חלוקה: צמח בוגר מוציא נצרים מהבסיס, ועם השנים העציץ מתמלא בכמה צמחים צפופים. באביב, בזמן החלפת עציץ, מוציאים את הגוש, מנערים את המצע, ומפרידים בידיים — או בסכין נקייה אם צריך — נצר שיש לו לפחות שניים-שלושה עלים ושורשים משלו. שותלים בעציץ קטן במצע האוורירי שסעיף האדמה מתאר, משקים, ושומרים בחום ובאור עקיף בלי שמש; הוא יוריד אולי עלה אחד וימשיך. השנייה היא ייחור קצה, לצמח שהתארך ויש לו גבעול חשוף עם שורשי אוויר: חותכים מתחת לשורש אוויר אחד או שניים, כך שהייחור מגיע עם שורשים משלו, ושותלים בספגנום לח או במצע אוורירי מתחת לכיסוי שקוף; השורשים הקיימים נכנסים למצע ומתפתחים תוך כמה שבועות. הגדם שנשאר בעציץ מוציא לפעמים נצר חדש. השרשה במים אפשרית, אבל השורשים שנוצרים עדינים והמעבר למצע קשה. עלה בודד עם גבעול לא ישריש לצמח — אין בו ניצן, בדיוק כמו אצל המונסטרה. זרעים מתפתחים לפעמים על עמוד התפרחת, אבל האנתוריומים שנמכרים הם הכלאות, והזריעים לא יהיו דומים לצמח האם. כפפות בכל עבודה כזו: המוהל מגרה את העור, ראו בקישור בתחתית.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
שבוע עד עשרה ימים — עם השקיה טובה לפני היציאה
המצע יתייבש לגמרי אי-שם באמצע התקופה. הצמח לא ימות מזה, אבל הוא ישלם: קצוות עלים יבשים, עלה תחתון או שניים שיצהיבו, ועצירה בגדילה למשך כמה שבועות אחרי החזרה. ככל שהחלון מתארך מעבר לעשרה ימים, הנזק מצטבר.
מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות אנתוריום פורח?
אנתוריום פורח מסווג אצלנו כ"השקיה בינונית" — בערך פעם בשבוע, כשהשכבה העליונה של המצע כבר יבשה למגע. עדיף לבדוק את המצע בפועל לפני כל השקיה מאשר להסתמך על תאריך קבוע בלוח השנה.
כמה אור צריך אנתוריום פורח?
אנתוריום פורח מסווג אצלנו כצמח ל"אור עקיף חזק" — הוא צריך אור עקיף חזק — מקום קרוב לחלון בהיר, בלי שמש ישירה שנוגעת בעלים.
האם קל לגדל אנתוריום פורח?
ברמה בינונית — הוא לא הכי תובעני שיש, אבל דורש קצת יותר תשומת לב לאור ולהשקיה ממי שרק מתחיל.
מה קורה אם שוכחים להשקות אנתוריום פורח?
אנתוריום פורח — סבילות בינונית ליובש.
האם אנתוריום פורח רעיל לחתולים?
כן — אנתוריום פורח מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
האם אנתוריום פורח רעיל לכלבים?
כן — אנתוריום פורח מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
כמה גדול אנתוריום פורח יכול לגדול?
הגודל הבוגר הרגיל של אנתוריום פורח הוא בערך עד 40-50 ס"מ. קצב הגדילה שלו מתואר אצלנו כ"בינוני".
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
- Wikipedia: Anthurium andraeanum
- GBIF Backbone Taxonomy: Anthurium andraeanum Linden ex André — המין
- ASPCA Toxic and Non-Toxic Plants: Flamingo Flower — הערך של Anthurium scherzeranum
