
צילום: Forest & Kim Starr · CC BY · Wikimedia Commons
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור עקיף חזק |
|---|---|
| השקיה | השקיה בינונית |
| עמידות ליובש | רגיש ליובש — לא לתת למצע להתייבש לגמרי |
| בטוח לחתולים | לא |
| בטוח לכלבים | לא |
| רמת קושי | מאתגרת |
תיאור
אור ומיקום
רגינולה מסווגת לאור עקיף חזק, אבל בגודל של 30-40 ס"מ היא נכנסת למקומות שאלוקזיות אחרות לא נכנסות אליהם: אדן חלון, מדף ליד החלון או ארון תצוגה מזכוכית. העלים הכהים, כמעט שחורים, קולטים אור ביעילות, ולכן היא מסתדרת באור מעט מתון יותר משאר האלוקזיות בקטלוג. זה לא אומר פינה חשוכה. מקום טוב הוא אדן חלון מזרחי, מדף במרחק מטר מחלון דרומי, או אדן צפוני בהיר שאין מולו קיר של בניין סמוך. קרני שמש ישירות, ובמיוחד שמש מערבית בקיץ, מסוכנות לעלה הקטיפתי: המשטח הכהה מתחמם מהר, ומופיעים כתמים חומים-אפרפרים שלא נעלמים. על אדן מערבי היא לא תעבור את הקיץ. מכיוון שהיא איטית, טעות באור מתגלה אצלה לאט: עלה חדש קטן מהקודם, על פטוטרת ארוכה ודקה ביחס לגודלו, הוא הסימן לקרב אותה לאור. ואם אתם מגדלים אותה בארון זכוכית עם תאורת גידול, הרחיקו את הנורה מספיק כדי שלא תחמם את העלים.
השקיה
התיאור מגדיר במדויק את מה שהיא רוצה: מצע שמספיק להתייבש קצת בין השקיות, אבל אף פעם לא עד הסוף. בעציץ הקטן שבו היא בדרך כלל גדלה, בקוטר עשרה-שנים עשר סנטימטרים, המרווח בין שני המצבים קצר. בודקים באצבע, וכשהסנטימטר-שניים העליונים יבשים, משקים. כדאי לשקול את העציץ ביד כשהוא רטוב לגמרי, כדי לזכור את התחושה, ואחר כך ההבדל מורגש מיד. בקיץ, במצע אוורירי, זה יכול להיות כל חמישה-שבעה ימים, ובחורף פעם בשבוע וחצי-שבועיים. משקים ישירות למצע, מתחת לעלים: טיפות שנשארות על המרקם הקטיפתי משאירות כתמים, ובחדר קריר הן עלולות להזמין ריקבון בעלה. השקיה מלמטה, כשהעציץ עומד כרבע שעה בקערת מים ואז מנקז, מתאימה לה היטב. קצוות חומים ופריכים הם אצלה בדרך כלל עניין של לחות אוויר, כפי שהתיאור מציין, ולא סיבה להשקות יותר. עלה תחתון שמצהיב על מצע לח, עם פטוטרת רכה, הוא סימן הפוך: מים רבים מדי.
טמפרטורה ולחות
כאן נקבע אם רגינולה תצליח אצלכם. התיאור קובע שהיא דורשת אוויר לח הרבה יותר ממה שיש בסלון רגיל, ובדירה ישראלית זה פער אמיתי: בקיץ המזגן מייבש את האוויר, ובחורף החימום עושה את אותו הדבר. בגלל הגודל הקטן, הפתרון שלה פשוט יותר מאשר אצל אלוקזיה גדולה. ארון תצוגה מזכוכית, אקווריום ישן או כיפה שקופה גדולה שומרים סביבה לחות גבוהה בלי להרטיב את כל החדר. מה שחשוב שם הוא אוורור: פותחים את הדלת לכמה דקות כל יום, כי אוויר עומד ורטוב מזמין עובש על הקטיפה. בלי ארון, מכשיר אדים קטן על המדף לידה וקבוצה צפופה של צמחים סביבה. טמפרטורה: בערך 18-27 מעלות. מתחת לכ-15 מעלות, למשל על אדן חלון בלילה ירושלמי, היא מפסיקה לגדול ועלולה להשיל עלה. אקריות קורים מוצאות אותה מהר באוויר יבש. מנקים אותה בעדינות, בשטיפה במים ולא בשפשוף, כדי לא לפגוע במרקם.
אדמה והחלפת עציץ
רגינולה גדלה לאט ונשארת קטנה, ולכן היא מבלה שנים בעציץ אחד. זה הופך את המצע לחשוב עוד יותר, כי הוא צריך לשמור על מבנה לאורך זמן בלי להתפרק לבוץ. תערובת שמתאימה לה: חלק מצע לצמחי בית, חלק קליפות אורן דקות וחלק פרלייט, עם מעט פחם צמחי או ספגנום קצוץ אם יש בהישג יד. מצע כזה נשאר לח קלות בפנים ומתאוורר בין ההשקיות. עציץ פלסטיק קטן עם ניקוז טוב מתאים לה יותר מעציץ גדול: אצל צמח עם מעט שורשים, נפח מצע גדול נשאר רטוב שבועות. מעבירים בערך כל שנתיים, באביב, כשגוש השורשים תופס את כל העציץ, או כשהמצע התחיל להתפרק ולהתייבש לאט. עולים בגודל אחד בלבד, ומשאירים את בסיס הצמח באותו גובה שהיה. היא לא אוהבת שמפריעים לשורשים, ולכן לא מנערים את כל המצע הישן, רק מורידים את מה שנופל בקלות. אחרי ההחלפה היא עלולה לעצור לכמה שבועות, וזה צפוי אצל צמח איטי.
דישון
צמח איטי צורך מעט, ורגינולה היא דוגמה טובה לכך. בעונה החמה מספיק דשן נוזלי לצמחי עלווה בריכוז של כרבע מהמומלץ, פעם בחודש, ותמיד על מצע לח. מי שמשתמש בדשן במינון מלא יראה אצלה מהר קצוות שרופים, כי בעציץ קטן ריכוז המלחים עולה מהר. מהסתיו ועד שהעלה החדש הראשון מופיע באביב, לא מדשנים. בגלל מי הברז הקשים, נוח לגדל אותה על מים מסוננים או על מי מזגן שאספתם בקיץ. אחת לכמה חודשים שוטפים את המלחים בהשקיה נדיבה במיוחד, ושכבה לבנה על שפת העציץ ועל פני המצע היא הסימן שהגיע הזמן. דשן לא יאיץ אותה באופן משמעותי. הקצב האיטי הוא חלק מהצמח, ועלה חדש כל חודש-חודשיים בעונה החמה הוא תקין לגמרי. אם עלים חדשים יוצאים בהירים יותר מהישנים, עם עורקים פחות בולטים, בדקו קודם את האור ורק אחר כך את הדישון.
ריבוי וייחורים
רגינולה מתרבה לאט, כמו שהיא גדלה. אין לה גבעול לחתוך ממנו ייחורים, והריבוי עובר דרך מה שמתפתח מתחת למצע. לפעמים, בצמח בוגר ובריא, עולה נצר קטן ליד הגבעול הראשי. משאירים אותו מחובר עד שיש לו שני עלים לפחות ושורשים משלו, ומפרידים בעדינות בזמן החלפת העציץ, עם סכין נקייה אם הוא מחובר בבסיס. שותלים בעציץ קטנטן, ובשבועות הראשונים כדאי להחזיק אותו בקופסה שקופה או מתחת לכיפה, שם הלחות גבוהה. דרך שנייה היא פקעיות זעירות שמוצאים לפעמים בין השורשים: מניחים אותן על ספגנום לח בקופסה סגורה, במקום חם ובהיר בלי שמש, וממתינים. אצל רגינולה זה עלול לקחת חודשים. רבים מהצמחים שנמכרים בחנויות הם מתרבית רקמה, ולכן מגיעים לפעמים כמה צמחונים באותו עציץ. אפשר להפריד ביניהם באביב, אבל שלושה צמחים יחד נראים מלאים יותר מאחד. עובדים עם כפפות, בגלל המוהל.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
ארבעה עד חמישה ימים — מעבר לזה צריך מישהו שישקה
למה זה הטווח, מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
שאלות נפוצות
האם אלוקזיה רגינולה (בלאק וולווט) רעיל לחתולים?
כן — אלוקזיה רגינולה (בלאק וולווט) מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
האם אלוקזיה רגינולה (בלאק וולווט) רעיל לכלבים?
כן — אלוקזיה רגינולה (בלאק וולווט) מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
- Wikipedia: Alocasia reginula
- GBIF Backbone Taxonomy: Alocasia reginula A.Hay — המין
- ASPCA Toxic and Non-Toxic Plants — הרשימה המלאה; לצמח הזה אין ערך משלו, והרעילות נקבעה לפי הסוג או המשפחה



