צילום: Didier Descouens · CC BY-SA · Wikimedia Commons
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור עקיף חזק |
|---|---|
| השקיה | השקיה בינונית |
| עמידות ליובש | סבילות בינונית ליובש |
| בטוח לחתולים | כן |
| בטוח לכלבים | כן |
| רמת קושי | קלה |
תיאור
אור ומיקום
פילאה מסווגת לאור עקיף חזק, והיא צמח שמראה בבירור מאיפה מגיע האור: העלים העגולים, כמו מטבעות, פונים כולם לחלון, והגבעול כולו נוטה אחריהם — ולכן העצה שבתיאור, לסובב את העציץ רבע סיבוב פעם בשבוע, היא לא קישוט אלא הדבר היחיד ששומר עליה ישרה וסימטרית. אין לה ציוני חלון מדודים במאגר. המקום הטוב ביותר הוא צמוד לחלון מזרחי, או מטר מחלון דרומי או מערבי מאחורי וילון מפזר; חלון צפוני צמוד לזגוגית מחזיק אותה, עם עלים קטנים יותר ומרווחים ארוכים יותר ביניהם. שמש צהריים ישירה דרך זכוכית בקיץ הישראלי שורפת את העלים הדקים בכתמים חומים-שקופים, ועלים שמקבלים אור חזק מדי נוטים לפעמים להתקמר ולהתכרבל כמו כיפה. הסימנים לאור נמוך מדי: גבעולי עלים ארוכים ודקים מאוד שמשתלשלים, גבעול ראשי שמתארך ונשען, עלים חדשים קטנים מהקודמים, וצבע ירוק כהה-עמום. פילאה ותיקה באור נמוך הופכת לגבעול חשוף עם ציצת עלים בקצה — ואז, כמו שמתואר בסעיף הריבוי, קוטמים את הראש ומשרישים אותו. אבק על העלים העגולים מנקים במטלית לחה, בעדינות — גבעולי העלים שבירים.
השקיה
צורך השקיה בינוני וסבילות יובש בינונית, והפילאה היא מהצמחים הקלים ביותר לקרוא בקטלוג: כשהיא צמאה, העלים מאבדים את המתיחות, גבעולי העלים נשמטים כלפי מטה והצמח כולו נראה עייף — ותוך שעות אחרי השקיה הכול מזדקף. זה סימן בטוח ולא מזיק כל עוד לא מגיעים אליו כל שבוע. הכלל: המחצית העליונה של המצע מתייבשת — בודקים באצבע — ואז משקים לעומק עד שמים יוצאים מהניקוז ומרוקנים את הצלוחית. בקיץ הישראלי זה בערך פעם בשבוע, בחורף פעם בשבועיים. הסכנה היא בכיוון ההפוך: פילאה שנשארת במצע רטוב מפילה עלים תחתונים צהובים בזה אחר זה, ואז הגבעול מתרכך ומשחיר בבסיסו. ותופעה ישראלית במיוחד: נקודות לבנות קטנות וקשות בגב העלים ולפעמים על פניהם. זה לא מזיק ולא מחלה — פילאה מפרישה עודפי מים דרך נקבוביות בעלים, ובמי ברז קשים כמו אלה שלנו, הסידן שבהם נשאר על העלה כמשקע. אפשר לנגב, ומים מסוננים או מי מזגן שנאספו מפחיתים את זה. לעומתן, נקודות שקועות או חומות רכות הן סיפור אחר, והן בדרך כלל עודף מים.
טמפרטורה ולחות
הטווח הנוח לפילאה הוא 15-27 מעלות, והיא דווקא עמידה יחסית לקרירות — מקורה בהרים של דרום-מערב סין, והיא סובלת לילות של 10-12 מעלות בלי בעיה. המגבלה שלה בבית ישראלי היא החום: מעל 30 מעלות ממושכות, ליד חלון לוהט בקיץ או בחדר סגור בלי מזגן, העלים נשמטים גם כשהמצע לח, והיא עוצרת את הגדילה עד הסתיו. בקיץ המקום שלה הוא בחדר שבו חם לאנשים באותה מידה שחם לה. אין לה נתון מזגן מדוד במאגר, ולכן הכלל השמרני: חדר ממוזג הוא בסדר, ואפילו נוח לה בקיץ; זרם האוויר הישיר של המזגן — לא, כי הוא מייבש את העלים הדקים ומעקם אותם. לחות: היא לא צמח שדורש לחות גבוהה, ואוויר ביתי רגיל מספיק; באוויר יבש מאוד ממושך מופיעים קצוות חומים, ומגש חלוקי נחל עם מים מתחת לעציץ עוזר. ריסוס לא נחוץ. בחוץ: במרפסת מוצלת לגמרי היא גדלה טוב בחורף ובאביב במרכז ובצפון, ובקיץ עדיף להכניס אותה — שמש ישירה וחום של אוגוסט שורפים אותה מהר. מתחת לחמש מעלות היא נפגעת.
אדמה והחלפת עציץ
פילאה רוצה מצע רגיל וטוב לצמחי בית עם תוספת אוורור: כשני שלישים מצע איכותי ושליש פרלייט, בלי כבול טהור שנדחס. עציץ חרס עם חור ניקוז מתאים לה במיוחד, כי הוא מאדה מהדפנות ומקטין את הסיכון העיקרי שלה, מצע רטוב מדי; כמו כן, פילאה גבוהה עם הרבה עלים בקצה נוטה ליפול בעציץ פלסטיק קל. היא גדלה בקצב בינוני, כפי שהתיאור אומר, ומתמלאת בשורשים ובנצרים בערך בשנה, ולכן מחליפים עציץ פעם בשנה-שנתיים באביב, כשהשורשים יוצאים מהניקוז או שהמצע נשאר יבש יום אחרי השקיה כי אין בו כמעט מצע. עולים מידה אחת, ומעבירים גוש שלם. והחלפת העציץ היא גם הרגע לריבוי: הנצרים — ה"ילדים" שהתיאור מתאר, שיוצאים מהאדמה במרחק מה מהגבעול הראשי — מופרדים בדיוק אז, כמתואר בסעיף הבא. אפשר להשאיר אותם, והעציץ יהפוך לשיח עגול ומלא של כמה פילאות; ואפשר להפריד ולשמור על הצורה הקלאסית, גבעול יחיד עם עלים מסביב. אחרי החלפה, חודש-חודשיים בלי דשן.
דישון
פילאה צומחת ומייצרת נצרים באביב ובקיץ, ואוכלת בהתאם, אבל לא הרבה: דשן נוזלי מאוזן לצמחי בית במחצית מהריכוז שעל הבקבוק, אחת לשלושה-ארבעה שבועות מהאביב עד סוף הקיץ, תמיד על מצע לח. בסתיו מרווחים, ובחורף מפסיקים. הסימן לעודף הוא קצוות עלים חומים ומתייבשים, עלים מעוותים ועקומים, וקרום לבן על פני המצע — ואצל פילאה צריך להבדיל אותו מהנקודות הלבנות על העלים שסעיף ההשקיה מייחס למי הברז, שהן תופעה שונה ולא מזיקה. בעודף, שוטפים את המצע במים רבים שזורמים החוצה מהניקוז ומדלגים על חודשיים. הסימן לחוסר, אצל פילאה שיושבת יותר משנה באותו מצע, הוא עלים חדשים קטנים וחיוורים, והצהבה אחידה שמתחילה בעלים התחתונים. עלה תחתון אחד שמצהיב ונושר כל כמה שבועות, לעומת זאת, הוא פשוט חלק מהגדילה: הפילאה מחליפה את העלים הישנים שבבסיס וחושפת גבעול. ומה שלא קשור לדשן: עלים חדשים קטנים עם גבעולים ארוכים הם אור נמוך, ראו את סעיף האור.
ריבוי וייחורים
הפילאה היא אולי הצמח בקטלוג שהכי קל לחלוק, וזה בדיוק הסיפור שהתיאור מספר: היא התפשטה בעולם דרך החלפת ייחורים בין אנשים, לא דרך משתלות. יש שלוש דרכים. הראשונה והטובה: הנצרים שיוצאים מהאדמה. כשנצר מגיע לגובה של כמה סנטימטרים ויש לו ארבעה-חמישה עלים, מחפרים בעדינות לידו, וחותכים בסכין נקייה את השורש שמחבר אותו לצמח האם, כמה סנטימטרים מתחת לפני האדמה, כך שהוא יוצא עם שורשים משלו. שותלים ישר בעציץ קטן במצע לח. השנייה: נצרים שיוצאים מהגבעול עצמו, מעל האדמה. חותכים צמוד לגבעול, ומשרישים בכוס מים — שורשים מופיעים תוך שבוע-שלושה בקיץ — ומעבירים למצע כשהם באורך 2-3 ס"מ. השלישית, לפילאה ותיקה שהתארכה והתרוקנה: קוטמים את הראש עם כמה סנטימטרים של גבעול ומשרישים אותו במים כמו נצר; הגדם שנשאר בעציץ מוציא בדרך כלל נצרים חדשים מהצד. עלה בודד עם גבעול העלה שלו ישריש לפעמים במים ואף יוציא נצר, אבל רק לעיתים — אל תסתמכו על זה. והמסורת שהתיאור מזכיר שווה להמשך: נצר עודף בעציץ קטן הוא אחת המתנות הזולות והמוצלחות שאפשר לתת.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
שבוע עד עשרה ימים — עם השקיה טובה לפני היציאה
המצע יתייבש לגמרי אי-שם באמצע התקופה. הצמח לא ימות מזה, אבל הוא ישלם: קצוות עלים יבשים, עלה תחתון או שניים שיצהיבו, ועצירה בגדילה למשך כמה שבועות אחרי החזרה. ככל שהחלון מתארך מעבר לעשרה ימים, הנזק מצטבר.
מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות פילאה פפרומיואידס?
פילאה פפרומיואידס מסווג אצלנו כ"השקיה בינונית" — בערך פעם בשבוע, כשהשכבה העליונה של המצע כבר יבשה למגע. עדיף לבדוק את המצע בפועל לפני כל השקיה מאשר להסתמך על תאריך קבוע בלוח השנה.
כמה אור צריך פילאה פפרומיואידס?
פילאה פפרומיואידס מסווג אצלנו כצמח ל"אור עקיף חזק" — הוא צריך אור עקיף חזק — מקום קרוב לחלון בהיר, בלי שמש ישירה שנוגעת בעלים.
האם קל לגדל פילאה פפרומיואידס?
כן — זה צמח קל יחסית לטיפוח, סלחני לטעויות השקיה ולתנאי בית ממוצעים, ומתאים למי שרק מתחיל.
מה קורה אם שוכחים להשקות פילאה פפרומיואידס?
פילאה פפרומיואידס — סבילות בינונית ליובש.
האם פילאה פפרומיואידס רעיל לחתולים?
פילאה פפרומיואידס לא מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
האם פילאה פפרומיואידס רעיל לכלבים?
פילאה פפרומיואידס לא מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
כמה גדול פילאה פפרומיואידס יכול לגדול?
הגודל הבוגר הרגיל של פילאה פפרומיואידס הוא בערך 25-35 ס"מ. קצב הגדילה שלו מתואר אצלנו כ"בינוני".
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
