פילאה פפרומיואידס

Pilea peperomioides

Chinese Money Plant

עודכן לאחרונה:

🌺עלווה נוי ופריחהרמת קושי: קלה
פילאה פפרומיואידס (Pilea peperomioides / Chinese Money Plant)

צילום: Didier Descouens · CC BY-SA · Wikimedia Commons

מצאתם טעות בדף הזה?

🌤️
אור עקיף חזק
אור
💧💧
השקיה בינונית
השקיה / לחות
📏
25-35 ס"מ
גודל בוגר
📈
בינוני
קצב גדילה

התשובה ב-20 שניות

אוראור עקיף חזק
השקיההשקיה בינונית
עמידות ליובשסבילות בינונית ליובש
בטוח לחתוליםכן
בטוח לכלביםכן
רמת קושיקלה

תיאור

עלים עגולים כמו מטבעות על גבעולים דקים ונטויים — צמח שהתפשט ברחבי העולם כמעט אך ורק דרך החלפת יחורים בין אנשים פרטיים, לא דרך משתלות מסחריות, ועדיין נחשב סמל ל"שיתוף צמחים" בקהילות רבות. מפתח "ילדים" קטנים מבסיס הגבעול או מהאדמה שקל להפריד ולשתול בנפרד. כדאי לסובב את העציץ רבע סיבוב כל שבוע כדי שהגבעול לא יתעקל לכיוון האור.

אור ומיקום

פילאה מסווגת לאור עקיף חזק, והיא צמח שמראה בבירור מאיפה מגיע האור: העלים העגולים, כמו מטבעות, פונים כולם לחלון, והגבעול כולו נוטה אחריהם — ולכן העצה שבתיאור, לסובב את העציץ רבע סיבוב פעם בשבוע, היא לא קישוט אלא הדבר היחיד ששומר עליה ישרה וסימטרית. המקום הטוב ביותר הוא צמוד לחלון מזרחי, או מטר מחלון דרומי או מערבי מאחורי וילון מפזר; חלון צפוני צמוד לזגוגית מחזיק אותה, עם עלים קטנים יותר ומרווחים ארוכים יותר ביניהם. שמש צהריים ישירה דרך זכוכית בקיץ הישראלי שורפת את העלים הדקים בכתמים חומים-שקופים, ועלים שמקבלים אור חזק מדי נוטים לפעמים להתקמר ולהתכרבל כמו כיפה. הסימנים לאור נמוך מדי: גבעולי עלים ארוכים ודקים מאוד שמשתלשלים, גבעול ראשי שמתארך ונשען, עלים חדשים קטנים מהקודמים, וצבע ירוק כהה-עמום. פילאה ותיקה באור נמוך הופכת לגבעול חשוף עם ציצת עלים בקצה — ואז, כמו שמתואר בסעיף הריבוי, קוטמים את הראש ומשרישים אותו. אבק על העלים העגולים מנקים במטלית לחה, בעדינות — גבעולי העלים שבירים.

השקיה

צורך השקיה בינוני וסבילות יובש בינונית, והפילאה היא מהצמחים הקלים ביותר לקרוא בקטלוג: כשהיא צמאה, העלים מאבדים את המתיחות, גבעולי העלים נשמטים כלפי מטה והצמח כולו נראה עייף — ותוך שעות אחרי השקיה הכול מזדקף. זה סימן בטוח ולא מזיק כל עוד לא מגיעים אליו כל שבוע. הכלל: המחצית העליונה של המצע מתייבשת — בודקים באצבע — ואז משקים לעומק עד שמים יוצאים מהניקוז ומרוקנים את הצלוחית. בקיץ הישראלי זה בערך פעם בשבוע, בחורף פעם בשבועיים. הסכנה היא בכיוון ההפוך: פילאה שנשארת במצע רטוב מפילה עלים תחתונים צהובים בזה אחר זה, ואז הגבעול מתרכך ומשחיר בבסיסו. ותופעה ישראלית במיוחד: נקודות לבנות קטנות וקשות בגב העלים ולפעמים על פניהם. זה לא מזיק ולא מחלה — פילאה מפרישה עודפי מים דרך נקבוביות בעלים, ובמי ברז קשים כמו אלה שלנו, הסידן שבהם נשאר על העלה כמשקע. אפשר לנגב, ומים מסוננים או מי מזגן שנאספו מפחיתים את זה. לעומתן, נקודות שקועות או חומות רכות הן סיפור אחר, והן בדרך כלל עודף מים.

טמפרטורה ולחות

הטווח הנוח לפילאה הוא 15-27 מעלות, והיא דווקא עמידה יחסית לקרירות — מקורה בהרים של דרום-מערב סין, והיא סובלת לילות של 10-12 מעלות בלי בעיה. המגבלה שלה בבית ישראלי היא החום: מעל 30 מעלות ממושכות, ליד חלון לוהט בקיץ או בחדר סגור בלי מזגן, העלים נשמטים גם כשהמצע לח, והיא עוצרת את הגדילה עד הסתיו. בקיץ המקום שלה הוא בחדר שבו חם לאנשים באותה מידה שחם לה. אין לה נתון מזגן מדוד במאגר, ולכן הכלל השמרני: חדר ממוזג הוא בסדר, ואפילו נוח לה בקיץ; זרם האוויר הישיר של המזגן — לא, כי הוא מייבש את העלים הדקים ומעקם אותם. לחות: היא לא צמח שדורש לחות גבוהה, ואוויר ביתי רגיל מספיק; באוויר יבש מאוד ממושך מופיעים קצוות חומים, ומגש חלוקי נחל עם מים מתחת לעציץ עוזר. ריסוס לא נחוץ. בחוץ: במרפסת מוצלת לגמרי היא גדלה טוב בחורף ובאביב במרכז ובצפון, ובקיץ עדיף להכניס אותה — שמש ישירה וחום של אוגוסט שורפים אותה מהר. מתחת לחמש מעלות היא נפגעת.

אדמה והחלפת עציץ

פילאה רוצה מצע רגיל וטוב לצמחי בית עם תוספת אוורור: כשני שלישים מצע איכותי ושליש פרלייט, בלי כבול טהור שנדחס. עציץ חרס עם חור ניקוז מתאים לה במיוחד, כי הוא מאדה מהדפנות ומקטין את הסיכון העיקרי שלה, מצע רטוב מדי; כמו כן, פילאה גבוהה עם הרבה עלים בקצה נוטה ליפול בעציץ פלסטיק קל. היא גדלה בקצב בינוני, כפי שהתיאור אומר, ומתמלאת בשורשים ובנצרים בערך בשנה, ולכן מחליפים עציץ פעם בשנה-שנתיים באביב, כשהשורשים יוצאים מהניקוז או שהמצע נשאר יבש יום אחרי השקיה כי אין בו כמעט מצע. עולים מידה אחת, ומעבירים גוש שלם. והחלפת העציץ היא גם הרגע לריבוי: הנצרים — ה"ילדים" שהתיאור מתאר, שיוצאים מהאדמה במרחק מה מהגבעול הראשי — מופרדים בדיוק אז, כמתואר בסעיף הבא. אפשר להשאיר אותם, והעציץ יהפוך לשיח עגול ומלא של כמה פילאות; ואפשר להפריד ולשמור על הצורה הקלאסית, גבעול יחיד עם עלים מסביב. אחרי החלפה, חודש-חודשיים בלי דשן.

דישון

פילאה צומחת ומייצרת נצרים באביב ובקיץ, ואוכלת בהתאם, אבל לא הרבה: דשן נוזלי מאוזן לצמחי בית במחצית מהריכוז שעל הבקבוק, אחת לשלושה-ארבעה שבועות מהאביב עד סוף הקיץ, תמיד על מצע לח. בסתיו מרווחים, ובחורף מפסיקים. הסימן לעודף הוא קצוות עלים חומים ומתייבשים, עלים מעוותים ועקומים, וקרום לבן על פני המצע — ואצל פילאה צריך להבדיל אותו מהנקודות הלבנות על העלים שסעיף ההשקיה מייחס למי הברז, שהן תופעה שונה ולא מזיקה. בעודף, שוטפים את המצע במים רבים שזורמים החוצה מהניקוז ומדלגים על חודשיים. הסימן לחוסר, אצל פילאה שיושבת יותר משנה באותו מצע, הוא עלים חדשים קטנים וחיוורים, והצהבה אחידה שמתחילה בעלים התחתונים. עלה תחתון אחד שמצהיב ונושר כל כמה שבועות, לעומת זאת, הוא פשוט חלק מהגדילה: הפילאה מחליפה את העלים הישנים שבבסיס וחושפת גבעול. ומה שלא קשור לדשן: עלים חדשים קטנים עם גבעולים ארוכים הם אור נמוך, ראו את סעיף האור.

ריבוי וייחורים

הפילאה היא אולי הצמח בקטלוג שהכי קל לחלוק, וזה בדיוק הסיפור שהתיאור מספר: היא התפשטה בעולם דרך החלפת ייחורים בין אנשים, לא דרך משתלות. יש שלוש דרכים. הראשונה והטובה: הנצרים שיוצאים מהאדמה. כשנצר מגיע לגובה של כמה סנטימטרים ויש לו ארבעה-חמישה עלים, מחפרים בעדינות לידו, וחותכים בסכין נקייה את השורש שמחבר אותו לצמח האם, כמה סנטימטרים מתחת לפני האדמה, כך שהוא יוצא עם שורשים משלו. שותלים ישר בעציץ קטן במצע לח. השנייה: נצרים שיוצאים מהגבעול עצמו, מעל האדמה. חותכים צמוד לגבעול, ומשרישים בכוס מים — שורשים מופיעים תוך שבוע-שלושה בקיץ — ומעבירים למצע כשהם באורך 2-3 ס"מ. השלישית, לפילאה ותיקה שהתארכה והתרוקנה: קוטמים את הראש עם כמה סנטימטרים של גבעול ומשרישים אותו במים כמו נצר; הגדם שנשאר בעציץ מוציא בדרך כלל נצרים חדשים מהצד. עלה בודד עם גבעול העלה שלו ישריש לפעמים במים ואף יוציא נצר, אבל רק לעיתים — אל תסתמכו על זה. והמסורת שהתיאור מזכיר שווה להמשך: נצר עודף בעציץ קטן הוא אחת המתנות הזולות והמוצלחות שאפשר לתת.

מדריכי הטיפוח הכלליים

איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:

רעילות לחיות מחמד ולילדים

בטוח לחתולים
בטוח לכלבים

כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?

שבוע עד עשרה ימים — עם השקיה טובה לפני היציאה

למה זה הטווח, מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.

שאלות נפוצות

האם פילאה פפרומיואידס רעיל לחתולים?

פילאה פפרומיואידס לא מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).

זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.

האם פילאה פפרומיואידס רעיל לכלבים?

פילאה פפרומיואידס לא מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).

זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.

מקורות

עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.

צמחים דומים

עוד על ההתאמה לבית שלכם

  • היא ברשימה של העמוד הזה: מתועדת אצלנו כלא רעילה לחתולים ולכלבים. חתולים אוהבים לשחק בעלים העגולים שעל הגבעולים הדקים — זה לא יזיק להם, אבל שווה להעמיד אותה גבוה בשביל הצמח. הרשימה המלאה מציגה עוד צמחים בטוחים.

    צמחים בטוחים לחתולים
  • היא ברשימה של עמוד חדר השינה: קלה, מסווגת לאור עקיף חזק, ומתייבשת בין השקיות — כך שאין ליד המיטה מצע רטוב כל הזמן שמזמין יבחושים. תריס שסגור חצי יום יאט אותה, ולכן הסיבוב השבועי שבסעיף האור חשוב שם במיוחד.

    צמחים לחדר שינה