צילום: Kurt Stüber · CC BY-SA · Wikimedia Commons
התשובה ב-20 שניות
| אור | אור עקיף חלש / חצי-צל |
|---|---|
| השקיה | השקיה תכופה + לחות גבוהה |
| עמידות ליובש | רגיש ליובש — לא לתת למצע להתייבש לגמרי |
| בטוח לחתולים | כן |
| בטוח לכלבים | כן |
| רמת קושי | בינונית |
תיאור
אור ומיקום
צמח התפילה מסווג לאור עקיף נמוך, והוא אכן מחזיק באור חלש יותר מרוב צמחי העלווה בקטגוריה — אבל התיאור מזכיר את המגבלה בעצמו: צמח שלא מקבל מספיק אור עלול להפסיק "להתפלל", כלומר להרים את עליו בלילה. אין לו ציוני חלון מדודים במאגר. המקום הטוב ביותר הוא אור בינוני: ליד חלון צפוני או מזרחי, או מטר-שניים מחלון דרומי או מערבי מאחורי וילון מפזר. שם הדוגמה של "עצמות הדג" ברורה, והעורקים האדמדמים בולטים. באור חלש מדי העלים החדשים קטנים יותר, הגבעולים מתארכים והצמח נעשה דליל, והתנועה היומית מאטה. שמש ישירה, לעומת זאת, היא הסכנה הגדולה יותר: העלים הדקים מדהים תוך ימים, הדוגמה מתבהרת לכתם חיוור, והעלים מתגלגלים לאורכם ונשרפים בשוליים — וזה קורה אפילו משמש בוקר ישירה ממושכת בקיץ הישראלי. ויש לצמח התפילה יתרון שאין לרוב הצמחים: הוא מראה לכם כל יום אם הוא בסדר. עלים שנפתחים אופקית בבוקר ומתקפלים למעלה בערב — כמו שהתיאור מתאר, בזכות הפולווינוס שבבסיס כל עלה — הם צמח שמקבל אור מספיק ויום ולילה ברורים. צמח שעומד במקום שבו מנורה דולקת עד מאוחר, או בפינה חשוכה, מתבלבל ומאבד את המחזור.
השקיה
צורך ההשקיה שלו גבוה וסבילות היובש שלו נמוכה, והוא אחד הצמחים הבודדים בקטלוג שלא אוהבים להתייבש בין השקיות. הכלל: המצע נשאר לח באופן אחיד — לא רטוב וסחוט — וכשהסנטימטר העליון מתייבש לאצבע, משקים עד שמים יוצאים מהניקוז ומרוקנים את הצלוחית. בקיץ הישראלי זה בערך פעם בשלושה-חמישה ימים, בחורף פעם בשבוע בערך. הסימן לצמא ברור: העלים מתגלגלים לאורכם כמו צינור ונשארים מגולגלים גם בבוקר, והגבעולים נשמטים; יובש חוזר משאיר קצוות עלים חומים ופריכים שלא חוזרים. הסימן לעודף הוא גבעולים שמצהיבים ומתרככים בבסיס, ועלים שמצהיבים שלמים — מצע רטוב כל הזמן בעציץ בלי ניקוז טוב מרקיב את השורשים ואת הקני-שורש. וחשוב כמעט כמו הכמות: איכות המים. כמו קרוביו הקלתאות, צמח התפילה רגיש למלחים, לכלור ולפלואוריד במי הברז, ומי הברז הקשים בישראל הם הגורם השכיח ביותר לקצוות החומים שהתיאור מייחס לאוויר יבש. מים שעמדו לילה בכלי פתוח מאבדים את הכלור, אבל לא את הקשיות; מים מסוננים, מי גשם או מי המזגן שנאספו בקיץ עדיפים. ומים פושרים, לא קרים.
טמפרטורה ולחות
הטווח הנוח לצמח התפילה הוא 18-27 מעלות. מתחת ל-15 מעלות הוא נעצר, העלים מתגלגלים ונשארים סגורים, ולילות של 10 מעלות ומטה משאירים כתמים כהים — הוא צמח בית בכל חלקי הארץ, לא צמח מרפסת. אין לו נתון מזגן מדוד במאגר, ולכן הכלל השמרני: חדר ממוזג הוא בסדר, זרם האוויר הישיר של המזגן הוא לא — אוויר קר ויבש שנושב על העלים הדקים משאיר קצוות חומים תוך ימים. לחות: כמו שהתיאור אומר, הוא אוהב לחות גבוהה יחסית, 50% ומעלה, וזה הדבר הקשה ביותר לתת לו בדירה ישראלית: המזגן בקיץ, והתנור או מזגן החימום בחורף, מורידים את הלחות הרבה מתחת לזה. מה שעובד: מגש רחב עם חלוקים ומים מתחת לעציץ, בלי שהעציץ נוגע במים; קבוצת צמחים צפופה, שמעלים את הלחות זה לזה; ומכשיר אדים קטן בחדר בחודשים היבשים — זה העוזר הטוב ביותר. ריסוס מעלה את הלחות לדקות ספורות בלבד. ובגלל שהוא נהנה מלחות ולא צריך הרבה אור, חדר רחצה עם חלון הוא אחד המקומות הטובים בבית בשבילו. אוויר יבש מזמין גם אקריות קורים, שהסימן שלהן הוא נקודות בהירות זעירות וגוון מאובק בגב העלים — מקלחת פושרת פעם בחודש מנקה אותן.
אדמה והחלפת עציץ
צמח התפילה צריך מצע שמחזיק לחות אחידה ובכל זאת מתנקז, בדומה לקלתאה: מצע מבוסס כבול או קוקוס עם בערך שליש פרלייט, ואפשר חופן קליפות אורן דקות. לא תערובת גסה של ארואידים, שמתייבשת מהר מדי בשבילו, ולא אדמת גן כבדה, שנדחסת. השורשים שלו רדודים, והוא מתפשט לרוחב דרך קני-שורש קטנים, כפי שהתיאור מרמז — "התפשטות רחבה יותר" מהגובה — ולכן עציץ רחב ורדוד מתאים לו יותר מעציץ עמוק, ועציץ תלוי מתאים לו מאוד, כי הגבעולים שלו נוטים להשתלשל עם הזמן. עציץ פלסטיק או קרמיקה מזוגגת שומרים על לחות אחידה טוב יותר מחרס, שמאדה מהדפנות. מחליפים עציץ פעם בשנה-שנתיים, באביב או בתחילת הקיץ, כשהשורשים ממלאים את העציץ ויוצאים מהניקוז, או כשהמצע מתייבש יום אחרי השקיה. עולים מידה אחת בלבד. זה גם הרגע לחלק, כמתואר בסעיף הריבוי, ולהסיר גבעולים ועלים יבשים מהבסיס. אחרי החלפה הוא עשוי להוריד עלה-שניים ולהיראות עייף שבוע; לחות גבוהה סביבו מקצרת את זה. אחרי העבודה, חודשיים בלי דשן.
דישון
צמח התפילה אוכל מעט, ורגיש למלחי דשן בדיוק כמו שהוא רגיש למלחי מי הברז: דשן נוזלי מאוזן לצמחי עלווה ברבע עד מחצית מהריכוז שעל הבקבוק, אחת לשלושה-ארבעה שבועות מהאביב עד סוף הקיץ, תמיד על מצע לח ולא יבש. בסתיו מרווחים, ובחורף מפסיקים לגמרי. פעם בחודשיים שוטפים את המצע במים מסוננים רבים שזורמים החוצה מהניקוז, כדי שהמלחים לא יצטברו. הסימן לעודף, אצלו כמו אצל הקלתאות, דומה מאוד לסימן של מים קשים: קצוות וחודי עלים חומים ופריכים, לפעמים עם שוליים צהובים. לכן הכלל המעשי: אם הקצוות ממשיכים להשחיר למרות מים מסוננים והשקיה סדירה, מדלגים על דשן ושוטפים לפני שממשיכים. הסימן לחוסר הוא עלים חדשים קטנים וחיוורים, שהדוגמה האדמדמה שלהם עמומה, אצל צמח שיושב יותר משנה באותו מצע ובאור טוב. ודוגמה עמומה באור חלש היא לא חוסר — ראו את סעיף האור.
ריבוי וייחורים
כאן יש לצמח התפילה יתרון על פני קרוביו הקלתאות, שאותן אפשר רק לחלק: הוא מתרבה גם מייחורי גבעול. הדרך הראשונה, ייחור: מוצאים על הגבעול צומת — הנקודה שבה יוצא עלה, שם הגבעול מתעבה מעט — וחותכים בסכין נקייה סנטימטר-שניים מתחת לה, עם עלה אחד עד שלושה מעליה. משרישים בכוס מים בהירה, עם החלפת מים פעם בשבוע, במקום חם עם אור עקיף; שורשים מופיעים מהצומת תוך שלושה עד שישה שבועות בקיץ הישראלי. מעבירים למצע כשהשורשים באורך 3-4 ס"מ, וכמה ייחורים באותו עציץ נותנים צמח מלא. עלה בודד בלי צומת לא ישריש לצמח. הדרך השנייה, חלוקה: בזמן החלפת עציץ באביב מוציאים את הגוש, מנערים את המצע, ומפרידים בידיים או בסכין קבוצת גבעולים עם קני-שורש ושורשים משלה. שותלים כל חלק בעציץ קטן, משקים, ושומרים בלחות גבוהה — שקית שקופה מעל העציץ לשבועיים עוזרת. צמח התפילה גם מגיב טוב לגיזום: קטימת גבעולים ארוכים ודלילים מעל צומת מעודדת ענפים חדשים מלמטה, והקטעים שנחתכו הם ייחורים מוכנים.
מדריכי הטיפוח הכלליים
איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:
רעילות לחיות מחמד ולילדים
כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?
ארבעה עד חמישה ימים — מעבר לזה צריך מישהו שישקה
אלה הצמחים שלא סולחים על התייבשות מלאה אפילו פעם אחת. שרך שהתייבש לגמרי לא "מתאושש" — הוא מאבד את הכפות שהתייבשו והן לא חוזרות, וצמחי עלווה דקת-עלה נושרים בבת אחת במקום להיקמל בהדרגה.
הצמח הזה מסווג אצלנו גם כ"השקיה תכופה + לחות גבוהה", מה שמקצר את החלון הזה עוד — הניחו את הקצה הנמוך שלו, לא את הגבוה.
מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.
שאלות נפוצות
כל כמה זמן להשקות צמח התפילה?
צמח התפילה מסווג אצלנו כ"השקיה תכופה + לחות גבוהה" — פעם עד פעמיים בשבוע, ותוך הקפדה על לחות גבוהה סביב הצמח. עדיף לבדוק את המצע בפועל לפני כל השקיה מאשר להסתמך על תאריך קבוע בלוח השנה.
כמה אור צריך צמח התפילה?
צמח התפילה מסווג אצלנו כצמח ל"אור עקיף חלש / חצי-צל" — מספיק לו אור עקיף חלש או חצי-צל — הוא לא חייב לשבת צמוד לחלון.
האם קל לגדל צמח התפילה?
ברמה בינונית — הוא לא הכי תובעני שיש, אבל דורש קצת יותר תשומת לב לאור ולהשקיה ממי שרק מתחיל.
מה קורה אם שוכחים להשקות צמח התפילה?
צמח התפילה — רגיש ליובש — לא לתת למצע להתייבש לגמרי.
האם צמח התפילה רעיל לחתולים?
צמח התפילה לא מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
האם צמח התפילה רעיל לכלבים?
צמח התפילה לא מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA).
זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.
כמה גדול צמח התפילה יכול לגדול?
הגודל הבוגר הרגיל של צמח התפילה הוא בערך עד 30-40 ס"מ גובה, התפשטות רחבה יותר. קצב הגדילה שלו מתואר אצלנו כ"בינוני".
מקורות
עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.
- ויקיפדיה: מרנטה
- Wikipedia: Maranta leuconeura
- GBIF Backbone Taxonomy: Maranta leuconeura É.Morren — המין
- ASPCA Toxic and Non-Toxic Plants — הרשימה המלאה; לצמח הזה אין ערך משלו, והרעילות נקבעה לפי הסוג או המשפחה
