בגוניית המלך

Begonia rex

King Begonia

עודכן לאחרונה:

🌺עלווה נוי ופריחהרמת קושי: מאתגרת
בגוניית המלך (Begonia rex / King Begonia)

צילום: David J. Stang · CC BY-SA · Wikimedia Commons

מצאתם טעות בדף הזה?

🌤️
אור עקיף חזק
אור
💧💧
השקיה בינונית
השקיה / לחות
📏
עד 30-40 ס"מ
גודל בוגר
📈
אטי-בינוני
קצב גדילה

התשובה ב-20 שניות

אוראור עקיף חזק
השקיההשקיה בינונית
עמידות ליובשרגיש ליובש — לא לתת למצע להתייבש לגמרי
בטוח לחתוליםלא
בטוח לכלביםלא
רמת קושימאתגרת

תיאור

בגוניה רקס, המכונה גם 'בגוניית המלך', מגודלת כמעט אך ורק בזכות העלים שלה — צורתם א-סימטרית כשל אוזן, והדוגמאות המתכתיות עליהם (כסף, ורוד, סגול וירוק במערבולות) משתנות מזן לזן ואף מעלה לעלה. היא צומחת מקנה שורש (ריזום) זוחל, ורגישה לשילוב של אוויר יבש מדי, שגורם לקצוות עלים פריכים, והשקיית יתר, שגורמת לריקבון הריזום — האיזון העדין הזה הוא הסיבה שהיא נחשבת לאחת הבגוניות הקשות יותר לגידול בבית ולא לצמח מתחילים. בחורף קצב הצמיחה מואט משמעותית וכדאי לצמצם השקיה בהתאם. עדיפה מיקום עם אור בהיר אך לא ישיר, ולחות סביבתית גבוהה מהממוצע בדירה ישראלית ממוזגת. כמו רוב הבגוניות, כל חלקי הצמח, ובייחוד קנה השורש, רעילים לחתולים ולכלבים.

אור ומיקום

בגוניית המלך מסווגת לאור עקיף חזק, ומה שהאור קובע אצלה הוא הצבע המתכתי שבגללו מגדלים אותה. המקום הטוב ביותר הוא ליד חלון מזרחי, שבו רק שמש בוקר מוקדמת מגיעה אליה, או צמוד לחלון צפוני, או מטר-שניים מחלון דרומי או מערבי מאחורי וילון מפזר. שמש ישירה של צהריים או אחר הצהריים היא הבעיה: העלים של בגוניה רקס דקים יחסית ובלי שכבת שעווה, ושמש דרך זכוכית בקיץ הישראלי משאירה עליהם תוך יום כתמים חומים ויבשים, והכסף והוורוד דוהים לגוון חיוור ושטוף. באור חלש מדי קורה ההפך: הדוגמאות מאבדות ניגודיות, העלים החדשים יוצאים קטנים יותר ועל פטוטרות ארוכות ונוטות, והצמח כולו נוטה לכיוון החלון. בגלל שהעלים שלה א-סימטריים ופונים כולם לאור, מסובבים את העציץ רבע סיבוב כל שבועיים-שלושה, כך שהצמח נשאר עגול ולא שטוח. בחורף, כשהשמש נמוכה וחלשה, אפשר לקרב אותה לחלון, והיא תשמח לזה. אם הבית חשוך באמת, מנורת צמחים LED מעליה, 12 שעות ביום, מחזיקה אותה היטב, כי היא צמח קטן יחסית.

השקיה

צורך השקיה בינוני וסבילות יובש נמוכה, והתיאור מסביר למה היא נחשבת קשה: אוויר יבש ויובש במצע מייבשים את קצות העלים, והשקיית יתר מרקיבה את קנה השורש. האיזון: כשהשניים-שלושה הסנטימטרים העליונים של המצע יבשים לאצבע, משקים עד שמים יוצאים מהניקוז ומרוקנים את הצלוחית. בקיץ זה בערך פעם בחמישה-שבעה ימים, בחורף, כשהצמיחה מואטת כפי שהתיאור אומר, פעם בעשרה ימים עד שבועיים. משקים בשולי העציץ, אל המצע, ולא על קנה השורש הזוחל שבמרכז ולא על העלים: מים שעומדים על הריזום הם תחילת הריקבון, ומים על העלים מזמינים קמחון. השקיה מלמטה, בצלוחית רבע שעה, מתאימה לה מאוד. הסימן ליובש: עלים שנשמטים ומאבדים מתיחות, ואחרי זה שוליים פריכים שלא חוזרים. הסימן לעודף מסוכן יותר: פטוטרות שמשחירות בבסיסן, קנה שורש שמתרכך כשלוחצים עליו, ועלים שקורסים בבת אחת על מצע רטוב. ריזום רך הוא מצב חירום — מעבירים ייחור עלה בריא לריבוי, כמתואר בסעיף הריבוי, לפני שמנסים להציל את הצמח עצמו.

טמפרטורה ולחות

הטווח הנוח לבגוניה רקס הוא 18-24 מעלות, מעט צר יותר משל רוב צמחי העלווה, והיא צמח בית לכל השנה. מעל 28 מעלות, על אדן חלון בקיץ, העלים מתייבשים בשוליים גם כשהמצע לח; מתחת ל-13 מעלות היא מאבדת עלים, והרוח הקרה מחלון פתוח בחורף משאירה כתמים כהים. אין לה נתון מזגן מדוד במאגר, ולכן הכלל השמרני: חדר ממוזג בסדר, זרם האוויר הישיר של המזגן או של תנור לא. לחות: התיאור אומר שהיא צריכה לחות גבוהה מהממוצע בדירה ישראלית ממוזגת, ובאוויר מתחת ל-40-50% קצות העלים מתייבשים ומסתלסלים. אבל כאן יש הפוך מקלתאה: לא מרססים אותה בשום מקרה. מים שעומדים על העלים, יחד עם אוויר עומד, הם מה שמביא קמחון — אבקה לבנה על העלים, המחלה הנפוצה ביותר אצל בגוניות. לכן הלחות מגיעה מלמטה ומסביב: מגש חלוקים עם מים, צמחים אחרים בקרבתה או מכשיר אדים — ביחד עם אוורור טוב בחדר. אם מופיעה אבקה לבנה, מסירים את העלים הנגועים ומרחיקים את הצמח מצמחים אחרים.

אדמה והחלפת עציץ

לבגוניה רקס שורשים דקים ושטחיים, וקנה שורש שזוחל על פני המצע ולא לתוכו. לכן שני דברים חשובים: מצע אוורירי מאוד, ועציץ רחב ורדוד. תערובת טובה היא בערך חצי מצע מבוסס כבול או קוקוס, רבע פרלייט ורבע קליפות אורן דקות או ורמיקוליט; מצע גינה או מצע כבד שנדחס הם הדרך המהירה לריקבון. עציץ רדוד (מה שנמכר כעציץ "אזליה" או קערה) מתאים לה יותר מעציץ עמוק, שבו התחתית נשארת רטובה ואין שורשים שישתו ממנה. קנה השורש נשאר על פני המצע או ממש מתחתיו, ולא קוברים אותו עמוק יותר בהחלפה. היא אוהבת להיות מעט צפופה, ומחליפים פעם בשנה-שנתיים, באביב: כשהריזום הגיע לשפת העציץ ומתחיל לזחול מעליה, או כשהמצע התפורר ונשאר רטוב. עולים מידה אחת בלבד, 2-3 ס"מ, לעציץ רחב יותר, ולא עמוק יותר. אם הריזום התארך והתקרח במרכז, עם עלים רק בקצה, זה הזמן לחתוך אותו לקטעים ולשתול מחדש, כמתואר בסעיף הריבוי. עם כפפות: התיאור מזכיר שכל חלקי הצמח, ובייחוד קנה השורש, רעילים לחיות.

דישון

בגוניה רקס היא צמח עלווה, והדשן אמור לשרת את העלים: דשן נוזלי מאוזן לצמחי עלווה בחצי מהריכוז שעל הבקבוק, פעם בשלושה-ארבעה שבועות מהאביב עד סוף הקיץ, תמיד על מצע לח. בחורף, כשהצמיחה מואטת כפי שהתיאור אומר, מפסיקים לגמרי; יש זנים שאף משילים חלק מהעלים בחורף ונחים, ודשן בתקופה הזו רק מצטבר במצע כמלחים. אחרי החלפת עציץ, חודשיים בלי דשן. היא פורחת לפעמים, בפרחים ורודים קטנים וחסרי חשיבות, ומגדלים רבים צובטים את גבעולי הפריחה כשהם מופיעים, כדי שהצמח ישקיע בעלים. הסימן לחוסר: עלים חדשים קטנים יותר מהקודמים, עם דוגמה פחות חדה, בצמח שיושב שנה ויותר באותו מצע. הסימן לעודף: שוליים חומים ושרופים, וקרום לבן על פני המצע — שוטפים במים רבים ומדלגים חודשיים. והבלבול הנפוץ: שוליים פריכים הם כמעט תמיד אוויר יבש, ודוגמה דהויה היא אור, לא רעב.

ריבוי וייחורים

בגוניה רקס היא אחד הצמחים המרשימים לריבוי בבית, כי עלה אחד יכול להפוך לכמה צמחים. יש שלוש דרכים. הקלה: ייחור עלה עם פטוטרה — חותכים עלה בריא עם 3-5 ס"מ של פטוטרה, ותוקעים את הפטוטרה בזווית במצע לח ואוורירי (חצי פרלייט). השנייה, הקלאסית: חותכים את העלה עצמו לריבועים של 2-3 ס"מ, שבכל אחד מהם עובר עורק ראשי, ומניחים אותם שטוחים על מצע לח, צד עליון למעלה, עם הצמדה קלה. השלישית: חותכים קטע מקנה השורש עם עלה או שניים ושותלים אותו שטוח על פני המצע. בכל הדרכים סוד ההצלחה הוא לחות גבוהה בלי רטיבות: קופסה שקופה סגורה או שקית מעל העציץ, במקום חם ובהיר בלי שמש, ופתיחה לכמה דקות כל יומיים כדי שלא יתעפש. תוך ארבעה עד שמונה שבועות מופיעים צמחונים זעירים מהעורקים או מבסיס הפטוטרה. חשוב לדעת: רוב בגוניות הרקס שנמכרות הן הכלאות, וצמח מייחור עלה ייראה בדיוק כמו האם, אבל מזרעים — לא. ובמים זה עובד פחות טוב: הפטוטרה נוטה להירקב לפני שהיא משרישה.

מדריכי הטיפוח הכלליים

איך מבצעים בפועל את המשימות שחוזרות בכל צמח — בלי קשר למין הספציפי:

רעילות לחיות מחמד ולילדים

לא בטוח לחתולים
לא בטוח לכלבים

כמה זמן אפשר להשאיר אותו לבד?

ארבעה עד חמישה ימים — מעבר לזה צריך מישהו שישקה

למה זה הטווח, מה להכין לפני נסיעה, ואילו מהטריקים המוכרים באמת עובדים: המדריך להשארת עציצים לשבועיים.

שאלות נפוצות

האם בגוניית המלך רעיל לחתולים?

כן — בגוניית המלך מוגדר רעיל לחתולים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.

זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.

האם בגוניית המלך רעיל לכלבים?

כן — בגוניית המלך מוגדר רעיל לכלבים לפי קונצנזוס הטוקסיקולוגיה המקובל (למשל ASPCA), ועלול לגרום לגירוי או להרעלה אם נאכל.

זה מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ וטרינרי מקצועי. עוד על המקורות שלנו.

מקורות

עובדות הזיהוי והרעילות בעמוד הזה נבדקו מול המקורות הבאים. התיאור וההמלצות הם טקסט מקורי של מערכת עציצים — איך אנחנו בודקים עובדות.

צמחים דומים

עוד על ההתאמה לבית שלכם

  • היא מופיעה בשכבה הכללית של העמוד הזה, לפי סיווג האור שלה בלבד, בלי ציון חלון מדוד. אבל חלון צפוני מתאים לה במיוחד: הוא נותן אור בהיר ויציב בלי שמש ישירה, והשמש הישירה היא מה ששורף את העלים הדקים ומוריד את הצבע המתכתי שלה. צמוד לזגוגית, לא בעומק החדר.

    צמחים לחלון צפוני
  • היא ברשימת ה"להימנע" של העמוד הזה: מתועדת אצלנו כרעילה לחתולים ולכלבים, וכפי שהתיאור אומר, קנה השורש הוא החלק הרעיל ביותר — והוא זוחל גלוי על פני המצע, בדיוק במקום שחתול חופר בו. עדיף לבחור מהרשימה החיובית באותו עמוד.

    צמחים בטוחים לחתולים